איך באמת למדוד אושר? אוהבים לקטר, אבל מרוצים * אחרי הכול כמעט תמיד נענה בנונשלנטיות: "סבבה, הכול בסדר"
הבאים בתור הם הילדים שאננות קורונה: ישנם דיווחים על עוד ערים שהופכות כתומות ואפילו אדומות ולמרות זאת הציבור ממשיך להתנהל במעין אדישות
סכנה ושמה חופש האתגר של החופש הגדול: לחנך את האדם שבילד שלנו, זה שיודע להתקשר נכון לאחרים, להיות אומן בקיום יחסים מורכבים ויפים עם הזולת, מבין את הטבע לעומקו ושואף להתחשב בדומם, בצומח ובחי שסביבו
כבר היינו בטוחים שזה מאחורינו הקורונה קלעה בול בלב הבעיה הגלובלית: בקשר בין בני האדם * לכן היא נוגעת בכולנו, משפיעה על כל אחד מאתנו בלי יוצא מן הכלל
לא ממהרים להביא ילדים לעולם כל הפחד והרעש הגדול שבעלי עניין רוצים לזרוע בנו לגבי ירידת כמות האוכלוסייה זה בגלל שטוב להם שיהיו יותר פועלים, יצרנים, קונים וצרכנים * אבל גם בעוד ידיים עובדות אין טעם
הגיע תורם של יהודי אמריקה האנטישמיות משתוללת בכל מקום, שוטפת את הרשתות החברתיות וקולות השנאה כלפי המדינה היהודית וכלפי היהודים בכלל מהדהדים בקול רם ועוין
ישראל, לאן פנייך מועדות? מדינת ישראל ניצבת בלב סערה גלובלית וחלק מן העם היהודי אינו מודע לסכנה הקיומית, לא קולט שהוא גיבור ראשי בתסריט פנטסטי ולא קושר את אינספור הפרטים לכדי תמונה אחת
מה רע בלשבת בבית? בתקופת הקורונה התגייסה המדינה לעזור למובטלים וטרם קיצצה מאז בצורה משמעותית את ההטבות שנתנה * העובדים יושבים בבית * אומנם הם לא מקבלים את אותו שכר שהרוויחו קודם, אבל מספיק כדי להסתדר
מסר אחד אי אפשר לנצח בהסברה העולמית אלא במסר אחד * למה העולם אף פעם לא מבין אותנו? למה הוא תמיד לרעתנו?
