רקע מקור החג

חג המימונה הוא חג של אביב, תקופת מעבר מחורף לקיץ, התחדשות הטבע וגם החיים המסחריים. רבים מיהודי צפון אפריקה התייחסו אליו כתחילת שנה חדשה. הוא נחשב כסימן למזל טוב ולרווחה כלכלית. הוא היה קשור לפריון חקלאי, להתחלת הקציר של יבולי התבואה והחיטה. גם בתרבויות אחרות נהוג לחגוג חגיגות דומות במועד זה של השנה.

לצד היבטים חילוניים של חג זה, יש גם משמעות דתית חשובה בגולה. הוא נקשר לאמונה בגאולה העתידית של עם ישראל מן הגלות והחזרה לארץ ישראל. משמעות זאת נקשרת בין גאולת עם ישראל מידי המצרים על ידי ה' בפסח, בחודש ניסן, לבין הגאולה העתידית מן הגלות והשיבה לארץ. המקור ההלכתי ליום זה נובע מהגדר ההלכתי של אסרו חג, שמשמעותו עשיית שמחה בסעודת צאת החג.

חג המימונה הוא חג של מעבר מן הפסח ומגבלות דיני החמץ לחיי השגרה. במרוקו הוא שימש לחידוש יחסי האינטראקציה עם הסביבה היהודית והמוסלמית שנותקו זמנית בשל ההקפדה הרבה על הלכות הפסח.

מגש מתוקים מבית משפחת פחימה

במימונה הייתה חשיבות רבה לאירוח ולהתארח, על מנת לברך ולהתברך. הכנסת האורחים הייתה שוויונית. כל אדם, יהודי או מוסלמי, יכול היה להתארח, ללא הזמנה. המכרים המוסלמים היו מביאים למכריהם היהודים במתנה מצרכים שונים ביניהם קמח לאפיית הלחם הראשון אחרי הפסח ומוצרי חלב, והיהודים מצדם כיבדו במגשים עמוסים בכל טוב.

אחד ההסברים לקיומו של חג נוסף זה היא הזהירות היתרה שהייתה מקובלת במהלך ימות הפסח. גם בין היהודים לבין עצמם, היו נזהרים במהלך החג שלא לאכול איש אצל רעהו, בשל שוני במנהגים הקשורים להימנעות מחמץ וכיוצא בו. לכן, מיד לאחר פסח היו מארחים איש את רעהו, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה אלא בגלל חומרה, והנה עתה הם אוכלים איש ממאכלי רעהו.

צריך לחשוב על תכניו של החג היפה הזה: חג שאינו מסמל הרג, קטל, טבח, חג שאינו מציין ניצחון צבאי, הצלה מצוררים, הוא אינו מטפח כיבוש, שנאה או חשבון - דמים נצחי, הוא אינו לאומני או מיליטריסטי, הוא חג שמסמל התחדשות גם של עונות השנה.

מגש מתוקים מבית משפחת בן סימון

תחשבו על הפרקטיקה של החג היפה הזה: הוא חג של פיוס בין דתות, שבטים, ולאומים, חג של שמחה, אירוח ומאור פנים, חג של שכנות טובה, של משפחתיות וקהילה, חג של חגיגה צבעונית, הוא חג של טבע ויציאה לטבע, ו.. חג 'שונה' בישראל שלא אוכלים בו באותו יום בשר על האש להבדיל, מהימים שקדמו לו חול המועד, אלא אוכלים בו דבש, מוצרי חלב והרבה מתוקים.

החגיגות בעיר

בעיר בית שמש, כמו ערים נוספות בארץ, מתקיים דגש בחגיגות המימונה בעיקר בעיר הוותיקה שמרבית תושביה הוותיקים יוצאי קהילות צפון אפריקה וכחלק מפולקלור אותו הביאו מארצות מוצאם.

בצאת החג ובמעבר בין איסור חמץ לכניסת החמץ, העיר לובשת חג. הבתים פתוחים שמחים, מלאים בצבע ושפע של מתוקים, דברי חלב, עוגיות וריבות מסורתיות, מוזיקה אותנטית, שמחה ו.. מלכת החג מופלטה כסממן הבולט ביותר. מופלטה היא מרכיב קל יחסית להכנה זמינה ובזמן קצר.

צלחת מתוקים משפחת בן דוד

משפחות רבות שמארחות בחג מתכוננות לערב המימונה ברוב כבוד והדר, תוך הכנות קדחתניות, יש הטוענים כי המנהג מעט 'איבד' את הטעם הפשוט בכך שעם צאת החג והמעבר מכשר לחמץ והחזרה לשגרה אינו אמור להיערך שבועות לפני אלא, בצורה טבעית וזורמת, כי בעצם יש סוג של החטאה בהכנות מוקדמות. ישנן דעות לכאן ולכאן.

בבית שמש ישנם כמה 'מוקדי עלייה' בחג המימונה בהם נערכת החגיגה ברוב פאר והדר ועליה לרגל של פוליטיקאים ברמה הלאומית שרים וח"כים מכל גווני הקשת הפוליטית, מנהיגים רוחניים, אנשי אקדמיה וידוענים. כמו גם התקשורת הארצית לא פוסחת אף שנה ומגיעה לסקר את חג המימונה בבית שמש.

ליקטנו מדגם מאפיין של משפחות בעיר

משפחת פרס

ריצארד פרס, בן לוותיקי העיר אליהו ז"ל וקלמונס  שתיבדל"א, תושב העיר, חבר מועצת העיר ומנהל אגף הארגון והחברות במפלגת העבודה, מארח מידי שנה מאות אנשים בביתו מזה כ-6 שנים לאחר שאביו נפטר.

ריצארד: "חג המימונה מזכיר לי בעיקר את בית שמש הוותיקה כחג משפחתי מאוד, מזכיר לי את הבית הפתוח תרתי משמע שגדלנו בו. חג שכולם מתארחים אצל כולם כחלק מהיופי של יהדות מרוקו ועדות המזרח. אני זוכר את אבי המנוח כמאושר ביותר ביום זה, הוא נהג לארח ולהתארח מבלי לוותר על אף אחד. כאשר הייתי שומע את אבא שלי אומר "תרבחו ותסעדו" הייתי מתרגש כל פעם מחדש הלב והבית היו פתוחים תרתי משמע, כסמל של שבירת מחיצות אישיות פוליטיות ובכלל. 

אימא שלי שתחיה בחודש הבא תחגוג 80 ועד 120, ועדיין לא מוותרת לרגע על קיום המסורת, אשתי רונית התימניה משקיעה בהכנות וחלק מהעניין בכל מובן כאילו נולדה לתוך זה.

השנה נארח ב"ה את סגל הפיקוד של חטיבת הצנחנים של אסף בני החייל וחברים מדרום אמריקה של בני אייל. אני מקדיש את החג היפה הזה לתושבי בית שמש הוותיקה וגם לאלו שאינם בחיים שהקדישו והשקיעו את כל נשמתם בחג ובאירוח כמו שולה בוחבוט ז"ל. ובוודאי לכל תושבי בית שמש באשר הם, חרדים ולא חרדים, מבחינת כולם מוזמנים ואהובים.

לפני כ- 6 שנים שאבי נפטר זו הייתה אחת הבקשות הקטנות שלו לא להפסיק לארח את כולם בערב המימונה. וכך אנחנו נוהגים ומשמרים את המסורת.

אני מזמין את כלל תושבי בית שמש להתארח בביתי בערב המימונה, למרות שלא נהוג להזמין מבחינתנו כולם מוזמנים והדלת פתוחה."

משפחת פרס אורנית וריצארד - רח' ההדס 11

דינה ומומי בן דוד

משפחת בן דוד (בנדה)

משפחת בן דוד משפחה ותיקה ומוכרת בזכות חנויות הזהב והתכשיטים בבעלותם, מעבר לעובדה כי הבנים של מומי – אבי המשפחה מחוברים לכלל האוכלוסיות וחברים במעגלים רבים ורחבים.

סיימון וענת בן דוד

סיימון: "על ההפקה של ערב המימונה כל בני המשפחה אחראים כולם מגויסים בלי יוצא מן הכלל. המימונה מתקיימת בבית ההורים בכל שנה ובאופן קבוע. אנחנו עובדים על כך שבוע לפני ושבוע אחרי. על המתוקים המיוחדים פטיפורים (לא בהכרח רק עוגות אותנטיות של המימונה) אחראית שפית בעלת שם, שתי נשים מהצפון מכינות את המופלטה מהבצק שאימא שלי מכינה, 2 נשים דרוזיות אופות במקום פיתות דרוזיות, יש עמדת אלכוהול עשיר, שתייה חמה וקלה והרבה מאוד אורחים שמגיעים מכל חלקי העיר והזרמים השונים. הבית פתוח באהבה גדולה ושפע ברוך ה'.

אני זוכר שלפני שנתיים הגיעו אלינו שני הבנים של רה"מ ביבי נתניהו, אנשי השב"כ והביטחון הפכו לנו את הבית בכדי שהכל יהיה מאובטח.

אני מזמין את כל תושבי העיר להתארח בבית ובלב הפתוח שלנו."

משפחת בן דוד רח' הארזים 63   

 

קלריס בן סימון

קלריס בן סימון

ליאת חשייב, המוכרת לכולם כ'יופי טופי': "אימא קלריס, שתחיה אלמנה מזה כ-6 שנים, בכל השנים ההורים שלנו ערכו ערב מימונה כמיטב המסורת. לאחר שאבי נפטר היא החליטה לא לערוך יותר מימונה בביתה, אך, אנחנו הילדים לא ויתרנו לה. בכל שנה כולנו מתגייסים ומקיימים ערב מימונה כפי

שהיא נהגה לעשות. כל אחד ואחת מאתנו עושה את מה שהוא יודע הכי טוב, כמו קינוחים, עוגיות אותנטיות, ספינז' ועוד. כמובן שכל זה מתובל בשירים וריקודים ובעיקר בהרבה שמחה עם משפחה, חברים ומכרים רבים שמגיעים כל שנה. שיהיה לכולנו חג שמח."

משפחת קלריס בן סימון שד' הדקל 3101 דירה 5

שולה ומשה פחימה

אופירה פחימה – יחיא והוריה שולה ומשה פחימה

שולה ומשה הם הוריה של אופירה פחימה יחיא, מ'מתוק בפה': "השנה אני והוריי עורכים את ערב המימונה ביחד בבית הוריי. בשנים האחרונות ההורים שלי הפסיקו לחגוג את המימונה בביתם מכל מיני סיבות. השנה החלטתי שאנחנו במשותף נחזיר את המסורת לקדמותה. בימים האחרונים אני עושה

הכנות רבות לקראת המימונה. הרבה מאוד אנשים ציפו ממני לערוך מימונה בגלל שאני עוסקת בזה לפרנסתי, יש לי 60 אלף עוקבים בפייס והפכתי

אופירה פחימה - יחיא

לאדם מוכר לכן החלטתי לקיים מימונה ממיטב העוגיות, קינוחים, ריבות, ז'בן (מרנג מרוקאי) ועוד הפתעות. הרבה אנשים שנגעו לליבי פנו אליי בבקשה אם אפשר להגיע מאחר והם מעולם לא השתתפו בערב מימונה וכמובן שהזמנתי אותם באהבה גדולה. אני מאמינה שיהיה יפה, שמח וטעים ב"ה.

משפחת פחימה רחוב ארלוזורוב 12

 

כמו בכל תהליכי החיים ישנן משפחות שעשו 'הפסקה' בקיום המסורת כל אחד וסיבותיו: עייפות, התבגרות, ולהבדיל, שנת אבל. אך הנחילו זאת לילדיהם שממשיכים לקיים את המנהג.

למשל, קטי שטרית ומשפחתה נוהגים בכל שנה לארח בביתם וכיד המלך, ערב עליו אמונות קטי ובתה אסתר שהכינו עוגות, ריבות ועוגיות כמיטב המסורת. בבית שטרית נהגו להתארח כל צמרת וראשי מפלגת הליכוד. תושבי העיר היו מגיעים בהמוניהם כולל ההנהגה המקומית על כל זרמיה. השנה שטרית לא תקיים ערב מימונה ותטייל בין הבתים. לדבריה, היא עייפה מההכנות הרבות ששיתקו אותה כל השנים בחול המועד ובערב המימונה.

אחד הבתים המארחים באופן יוצא דופן, מפואר ובשפע רב נהוג בבית משפחת דוד חזן ז"ל, מי שלא ביקר בבית משפחת חזן לא ראה אירוח מדהים מאין כמוהו. שפע של תקרובת מהמם וצבעוני שהמילים קטנות מלתאר. השנה לא תתקיים המימונה בשנת האבל של ראש המשפחה היקר דוד ז"ל.

העניין המהותי ביותר בערב המימונה הוא הלב הפתוח וקירוב הלבבות המתקיים, אין הזמנות כולם באים ומתקבלים באהבה גדולה. תושבים רבים ממגזרים שונים כבר לוקחים חלק ומסיירים בין הבתים, מאחר ומימונה יש פעם בשנה והלוואי והלבבות והמחלוקות יוסרו כמו במימונה ולאורך כל השנה!

שבת שלום וחג שמח!