לפי מאמר שפורסם היום ב״כלכליסט״, כ-3200 דירות בבית שמש וצור הדסה מתעכבות בגלל אי הקמת תשתיות. המדינה קיבלה מאות מיליוני שקלים מקבלנים שזכו בקרקעות אך משרד הבינוי והשיכון דוחה יותר משנתיים פיתוח תשתיות חיוניות כמו חשמל ומים וסלילת כבישים ומדרכות. כ-250 מיליון שקל שילמו בצור הדסה וכ־200 מיליון שקל ברמת בית שמש.
בבית שמש מדובר בכ־2,000 דירות בשני מתחמים רמת בית שמש ג'2 ושכונת ה״משקפיים״ שבהם שיווקה המדינה קרקעות לבנייה בפברואר 2013. לפי לוח הזמנים שהתווה משרד השיכון לקבלנים, העבודות היו אמורות להסתיים לקראת אמצע 2016. בצור הדסה, מדובר ב־1,200 יחידות דיור, ושיווק הקרקעות שם החל כבר ב־2011. רוב הקבלנים לא החלו בבנייה, והמעטים שהחלו צפויים לסיים את עבודתם בתוך חודשים ספורים. אולם ספק שיקבלו אישור לחיבור לתשתיות מטעם מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית. למרות המחסור בתשתיות, באחת השכונות בבית שמש (ג'1) מתגוררים כבר שנה תושבים ב־1,250 דירות ללא מדרכות, כבישים ומוסדות ציבור.
ראש המועצה האזורית מטה יהודה משה דדון אישר כי לא ינפיק אישור חיבור לתשתיות עד שמשרד הבינוי והשיכון יסיים את עבודות פיתוח השכונה. לטענתו, ראש המועצה הקודם הסכים לאכלס בשכונה אחרת לפני סיום עבודות הפיתוח, אך אלה עדיין לא הושלמו.
יש מחלוקת בנושא: גורמים בממשלה טוענים שהמשרד מקים מדרכות וכבישים רק לקראת האכלוס, מחשש שאלו ייפגעו בעבודות, ומשום שהקבלנים עוד לא החלו לבנות. ומנגד הקבלנים מתעקשים שלא החלו לבנות מאחר וראו פיגור משמעותי בעבודות הפיתוח.
מלבד מצוקת הנגישות למתחם, בהיעדר חשמל ומים הקבלנים נאלצים להשתמש בגנרטור ובעוקב מים למלאכת הבנייה. אמצעים אלו אינם נוחים ואף מעלים את עלויות הבנייה. לדברי הקבלנים למשל, עוקב מים המספיק לשלושה ימים עולה כ־500 שקל — פי עשרה ממים המגיעים בצנרת. שכירת גנרטור עולה כ־2,000 שקל ליום. עלויות אלו, לצד עלויות המימון שמתנפחות ככל שהבנייה מתארכת, יתגלגלו לבסוף על רוכשי הדירות. לטענת מהנדסת הרשות מיכל נאור ורניק, שאמורה לבדוק את התשתיות ולאשר כי הן מאפשרות אכלוס, פתרונות זמניים שהציעו במשרד השיכון, כמו גנרטור או חיבור זמני למערכת ביוב סמוכה, לא מספקים ולא יאפשרו את הנפקת ההיתרים לכניסת תושבים.
התמונה הכללית העולה מהמצב היא כי מחירי הדירות יעלו בגלל עיכוב הבנייה והנזק הכספי שנגרם לקבלנים בהתאם.