מאת: אביטל וילקומיר, תלמידת 'ברנקו וייס'

הדבר המטריד ביותר זה השנאה ליהודים שעליה גדלים המחבלים. המטרה העיקרית המבוססת על רצח המוני, אשר טמון בחינוך בייתי עוד מיום היוולדותם. בני נוער מדברים: מהו באמת ההבדל בינינו לבינם?

החשיבות של החינוך הביתי באה לידי ביטוי במקרי טרור בצורה קיצונית, כיוון שאנחנו גדלים על ערכים של אהבה. אנו בני הנוער הישראלי, רוכשים השכלה על מנת להבדיל מה טוב ומה רע, לעשות את שיקול הדעת שלנו לגבי היחס לכל אדם, ואף אדם אינו נולד עם שנאה למישהו בגלל צבע עור, עדה, גזע, מין או העדפה מינית, זה דברים שנטמעים במוח, כשההטמעה העיקרית נעשית בבית, ונמשכת גם דרך החברה מסביב, החברים, השכנים והתקשורת.

אתמול( יום ב'), ניסיון טרור נוסף התרחש ע"י שתי מחבלות, בנות 14 ו- 16, אשר ניסו לדקור עם מספריים אזרח ברחוב. בנות בגיל שלנו, אשר גדלו והתחנכו בצורה כה מעוותת, עם שנאה כה רבה ליהודים, עם רצון למחוק אנשים ללא סיבה מוצדקת, כשהם מאמינים שזאת זכותם. זאת התוצאה של חינוך לשנאה מגיל הקטן, המקום במוח אשר נותן חופש התבטאות, חופש החלטה, חופש לאהבה, מתחלפת בסיסמא שמאמינה במוות,  בטרור, ברוע ובחבלה, ולפי הסיפור הזה נראה שגם 14 שנים עם מחשבה שגויה, עלולים להוביל לאירועים קיצוניים נורא. אני חושבת שמחובתנו להודות להורינו, לעיר שלנו, לחינוך שטבוע בנו, ביכולת שלנו להחליט החלטות בעצמינו ולא להיגרר אחרי מעשים שמעודדים טרור קיצוני, להודות על כך שלנו יש את היכולת לחשוב באופן הגיוני.

צילום: מדברים תקשורת