ערכה וליקטה: אתי בן עמי-סויסה
אני שמחה להשתייך לקבוצת הנשים שהביעו דעתן על המינוי הראוי מאוד של עו"ד רינה הולנדר למועצה הדתית.
בית שמש ומטה יהודה, התברכו בנשים עסוקות בעשייה בכל התחומים ובשדרת הניהול בעיר, במחוז ובארץ. קצרה היריעה מלתאר את ההבדל בין נשים וגברים, דרך המבנה הפיסי והיכולות מימי הבריאה ועד ימינו.
באמצעות הסכמים קואליציוניים - פוליטיים, אלי כהן יו"ר סיעת 'בית שמש חוזרת – הבית היהודי' עמד על כך שרינה תהיה חברה במועצה הדתית. בזכות כישוריה, הבנתה העמוקה, זיקתה לתורה אך בעיקר בזכות מעורבותה ופועלה בעיר. (אני מניחה שגם התקיים קשר ישיר על כך שרינה הורדה ממקום 2 ל- 4 עם הצטרפותם לרשימה הנציגים מהבית היהודי?) איך שלא נסובב את העניין, המינוי של רינה ראוי ועוד איך.
אין לי ספק, שרינה תחייה את פעילות המועצה תוך חידוש מרענן ומעניין, ותיתן מקום ראוי ומכובד לכלל הנשים, מהמגזרים השונים ובסימן חיבורים ויהדות.
רק בשנתיים האחרונות התדלדל מקומן של נשים בתפקידי הניהול בעיר. מנהלת אגף הרווחה שסיימה תפקידה ובמקומה מונה גבר, מנכ"לית רשת המתנסים שבתפקידה אויש גבר, איוש משרת מנהל אגף החינוך יעשה בשבועות הקרובים ואין לדעת מי ימונה, נציין כי אישה מונתה לפני כשבוע למנהלת הספרייה העירונית. ו.. ראה ערך מליאת מועצת העיר מתוך 19 חברים חברה אישה אחת!!! אם נסתכל ברשימות המתמודדים בבחירות לעירייה נוכל להבין ביתר חדות כי מקומן של הנשים לא היה שווה בשווה ובמקומות ריאליים. (מלבד רשימתו של ריצארד פרס שהציב אישה במקום השני).
השוני הגדול במינוי רינה למועצה הדתית הוא מבחינת פריצת דרך. המועצה הדתית מימים ימימה נחשבה למעוז גברי, כפי כתבו חברותיי לפניי, דריכת נשים כחברות 'במועדון הסגור' הותר רק לאחר שנוהל מאבק עיקש ומתוקשר, מה שברור מאליו הפך כמעט בלתי אפשרי. לא עוד!!
נשים יכולות להוביל לשינוי ולמהפכות בזכות ולא בחסד. בזכות כישורים ויכולות, בזכות מי שהן ומה שהן מייצגות בדיוק כמו גברים ואולי טוב יותר (ואין קשר לפמינזם).
מהיכרותי וחברותי עם רינה לאורך השנים, אני בטוחה כי היא תקבץ סביב חברותה במועצה נשים חזקות, דעתניות, ומשפיעות. נאחל לה ולנו הצלחה והעצמת נשים באשר הן.
קריאה מהנה!
רחל בן זאב
מתוך מגילת העצמאות:
"מדינת ישראל... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת... תבטיח חופש דת, מצפון.."
רינה הולנדר האישה הראשונה בהרכב המועצה הדתית בבית שמש. אין ספק שרינה תהא החלוצה לפני המחנה ותסלול את הדרך בפני נשים נוספות.
תקרת הזכוכית היא מונח פוליטי המשמש לתיאור מחסום בלתי נראה, ובכל זאת, בלתי שביר שעוצר מיעוטים ונשים מעלייה לשלבים העליונים של הסולם החברתי ללא קשר לכישורים או ההישגים שלהם.
המקרה המפורסם ביותר של אישה המכהנת במועצה הדתית הוא זה של לאה שקדיאל שעתרה לבג"צ באמצעות האגודה לזכויות האזרח על רקע פסילת מינויה למועצה הדתית של העיר ירוחם. בפסק הדין שניתן בשנת 1988 נקבע שאין להפלות נשים במינויים למועצה הדתית. על אף תקדים מחייב זה, עד היום במועצות ישנו ייצוג קטן בלבד.
עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון פרסמה נתונים עדכניים המעלים ששיעור הנשים המכהנות במועצות הדתיות גדל בשנה האחרונה פי 3 לעומת הקדנציה הקודמת של המועצות. לפני כן היוו נשים 6% מכלל החברים במועצות הדתיות, וכיום במועצות החדשות שכבר מונו, הן מהוות 18%. עם זאת, ברוב המועצות שמונו יש רק אישה אחת.
מועצה דתית היא רשות ממלכתית אשר תפקידה לספק את שירותי הדת לתושבים היהודים ברשות המקומית. פעילות המועצה הדתית משתרעת על פני תחומים רבים בחיי הקהילה ומלווה את התושב מיום לידתו ועד פטירתו מן העולם.
שאלות הקשורות במעמד האישה תופסות מקום בולט ביהדות האורתודוקסית בתקופה שלאחר האמנציפציה, גם בנוגע ליחס בין דת למודרניזציה וגם במידת האפשרות לשלב את ההלכה עם תנאי החברה המודרנית.
בניגוד לזרם החרדי, הגיעו מרבית הציונים הדתיים למסקנה שתנאי החברה המודרנית מחייבים שיתוף נשים בחיים הציבוריים, ואין בכך משום ניגוד לרוחה של ההלכה היהודית.
המחלוקת במחנה הציוני דתי, בשאלות חברותן של הנשים במועצות הדתיות, נעוצה באופיו המיוחד של מוסד זה. מצד אחד הוא עוסק בעניינים דתיים, אך מצד שני הוא לא מוסמך לפסוק הלכות וחבריו אינם חייבים להיות בעלי הכשרה רבנית או תורנית.
פוליטיזציה אינטנסיבית ניתן לראות בתחומן של המועצות הדתיות ושירותי הדת בישראל מן השנים הראשונות לקיום המדינה.
המועצות הדתיות אינן מוכרות על ידי הציבור הרחב ואינן מדווחות באמצעי התקשורת למרות שגורמים שונים מייחסים להן משקל פוליטי רב.
כתוצאה מכך המועצות הדתיות אינן חשופות לביקורת ציבורית אפקטיבית, גורמים שונים יכולים לפעול לקידום האינטרסים האישיים שלהם מבלי להיות נתונים להשפעת דעת קהל או גורמי פיקוח ובקרה.
העובדה שהציבור לא גילה מלכתחילה עניין ומעורבות בנושא המועצות הדתיות, אפשרה למפלגות וקבוצות אינטרסים להימנע מהצורך להסדיר את העניינים בתחום זה בצורה גלויה ופומבית.
לסיום, מאחלת הצלחה רבה לרינה. רינה סנונית ראשונה ותקוותי שבעקבותיה תגענה עוד רבות.
ובנימה אישית ומבלי לפגוע בגברים. אם ההרכבים הגבריים בכל מיני מקומות היו מפנימים את סוד כוחן של הנשים, את יכולת ההכלה שלהן, את רגישותן, את כישורן האנליטי, את יכולתן למצוא פתרונות יצירתיים למצבים מורכבים כפי שרק הן יודעות הכול יכול היה להראות אחרת.
הגר ארנון אלבז
תושבת שריגים, הייתה תושבת בית שמש משך 30 שנה, אמנית, פעילה בקבוצת 'את' לקידום שיויון הזדמנויות לנשים במטה יהודה.
מה המרחק מישראל לקנדה?
בתחילת החודש הרכיב ראש הממשלה הטרי של קנדה ג'סטיו טרודו ממשלה ובה 50% מהשרים הן שרות. כשנשאל מדוע היה לו חשוב להשוות בין מספר השרים לשרות ענה "כי 2015".
ישראל בכלל ובית שמש בפרט הן כנראה לא קנדה.
השבוע התבשרנו בשמחה על מינויה הראוי של עו"ד רינה הולנדר לכהונה במועצה הדתית בעיר. רינה הולנדר, תושבת ותיקה, אשת חזון, פעילה מוכרת היטב ונמרצת במאבקים הקשורים לעיר, עשתה צעד חשוב בכל הנוגע לייצוג הנשים בעיר ומהשבוע היא חברה שוות זכויות במועצה.
המועצות הדתיות אחראיות למתן שירותי הדת היהודיים ברשויות המקומיות שהן פועלות בהן ונתונות באחריות המשרד לשירותי דת ובפיקוחו. המועצות נוסדו לפני קום המדינה, ביוזמת הרבנות הראשית, לשם מתן מענה לצרכים הדתיים היהודיים, ולאחר קום המדינה הוחלט כי הן ימשיכו לפעול. המועצות הדתיות הן גופים ביצועיים ומנהליים ליישום הנחיות הלכתיות, והן אינן פוסקות הלכות בעצמן. המועצות מטפלות בין השאר בכשרות ושחיטה, בנישואין, בעירוב, בשירותי קבורה ובמקוואות. מקובל כי הרכבה של המועצה הדתית נקבע על-פי יחסי הכוחות המפלגתיים שבמועצה המקומית באותה רשות, שכן ההנחה היא שבבחירות לרשות המקומית בא לידי ביטוי רצון תושבי הרשות בכל ובכלל זה שירותי הדת.
אם נניח שמחצית מכלל התושבים בבית שמש הן נשים, ושכמחצית מכלל המצביעים בבחירות לעירייה היו מצביעות, נצטרך לשאול את עצמנו היכן בא לידי ביטוי רצון התושבות אם מתוך תשעה עשר חברי מועצת העיר רק חברת מועצה אחת היא אישה, וכמה רחוקים אנחנו משנת 2015 ומשוויון מגדרי אם בפעם הראשונה נבחרת אישה לתפקיד חברת המועצה הדתית!!??
בכל מערכת בחירות אני רואה נשים לוחמות למען המפלגות בהן הן תומכות, אני צופה בנשים היושבות בקלפיות ושומרות על קיום בחירות הוגנות ודמוקרטיות, אני בוחנת נשים הבאות להצביע עם ילדיהם כדי ללמדם דמוקרטיה מהי. לאן נעלמות כל הנשים האלה בין ספירת הקולות להקמת הממשלות, מועצות הערים והמועצות הדתיות? האם אי פעם נגיע לשנת 2015?
בחירתה של עו"ד רינה הולנדר למועצה הדתית בבית שמש היא צעד גדול המדגיש עד כמה אנחנו מפגרים אחרי העולם הנאור.
מירי שלם
מנכ"לית המכון לאסטרטגיה ציונית
לפני כשנה וחצי הוזמנתי להיות דוברת בכנס: ״נשים למועצות דתיות״, הכנס התקיים בבית בלגיה באוניברסיטה העברית. הכנס היה יריית הפתיחה ליוזמה של מספר יזמיות חברתיות לייצר פלטפורמה שתעודד נשים לתפקידי כהונה במועצה דתית.
מאז, התגבשה לה קבוצה של מספר חברות במועצות הדתיות, מרחבי הארץ שנפגשות אחת לחודש על מנת לשמוע הרצאות ועל מנת ללמוד אחת מהשנייה .
לפני כחודשיים הוזמנתי לדבר בפניהם, כבר אז ידעתי שרינה מועמדת להתמנות לחברת מועצה דתית וקיוויתי שיגיע היום ואכן תהיה לנו נציגות נשית במועצה הדתית בדמותה של רינה. לשמחתינו השבוע סוף סוף, זה אכן קרה.
מספיק היה לראות את כינוס חברי המועצה הדתית השבוע על מנת להבין את המשמעות של שילוב אישה בקרבם.
אם נוסיף לכך את התמונות שהעלו לאחרונה לאתר עיריית בית שמש של אספות שונות שהתקיימו בעירייה ובהן נפקד מקומן של הנשים, הרי שהמינוי למועצה הדתית זועק ובוהק בחריגותו ומהווה צוהר קטן בעיר חשוכה שהולכת ומקצינה.
מעבר לעניין הנוכחות הנשית, יש משמעות לתפקיד הזה דווקא מכיוון שחלק גדול מהנושאים המטופלים במועצה הדתית הם נושאים מגדריים הקשורים לנשים ולכן, מן הראוי שתהיינה נשים המטפלות בנושאים אלו.
אני תמיד אומרת שרמת האקטיביזם של תושבי בית שמש היא מן הגבוהות בארץ וזה נכון גם לגבי רמת המודעות הגבוהה הקיימת בעיר לסוגיות מגדריות.
בעיר המאפשרת הדרת נשים על בסיס קבוע בצורה של שלטים מדירים ובעיר שההנהגה שלה אינה מגנה אלימות כלפי נשים על רקע צניעות, היזמות הנשית שיצאה מתחת לידי תושבות העיר היא מדהימה ואני גאה על שהיה לי חלק נכבד בהובלה ובשותפות במיזמים כמו: הקמת מועצת הנשים, יצירת מחול המחאה של נשות בית שמש הקמת מרכז הייעוץ לנשים, ולאחרונה גם שותפות בתביעה נגד השלטים מדירי הנשים.
בעיר בה נרטיב של ייאוש נשמע מכל עבר, אולי הנשים תוכלנה לייצר הנהגה שפויה ואלטרנטיבית . בהצלחה גדולה לרינה הולנדר, ויישר כוח לאלי כהן על ההתעקשות על המינוי.
חיה יוסוביץ'
נשואה + 9, תושבת רמב"ש, אחראית על רשת בתי"ס ופעילות בתפוצות.
יוזמת ומקימת פרויקט 'נשים נהדרות' להידברות בין מגזרים.
הייתי מאושרת כששמעתי השבוע שחברתי עו"ד רינה הולנדר, נבחרה לחברת הנהלה במועצה הדתית, שמחתי כתושבת העיר בית שמש מאחר ואני יודעת שרינה היא אשת עשיה שלא נחה לרגע וברור לי כי היא תשקיע את כל כולה בעשיה מבורכת. אז קצת אנוכי מצידי, אבל שימחתי קשורה לעובדה כי היא תעשה את העבודה לכולנו.
ובכל זאת, כדי לספק את סקרנותי (ולחפות על בורותי) חיפשתי מעט מידע על המועצות הדתיות והאנשים (או הנשים) שנמצאים שם. קראתי ונזכרתי בסאגה שהתרחשה בשנים האחרונות עד שמינו אישה לתפקיד בפעם הראשונה, קראתי שוב ושוב על תחום האחריות והתפקיד של המועצה הדתית ושאלתי את עצמי מה הסיבה שנשים לא נמצאות בתפקיד חשוב זה? האם המועצה הדתית מטפלת רק בגברים? האם אין במועצה הדתית תחומים המתאימים יותר לשיקול דעת נשי? מקוואות, תרבות, חלוקת תקציבים, ניהול תקציבים, פיתוח חיי קהילה ועוד. אין שם דרישה לפסוק הלכות או לקדש נישואין.
איך יתכן שבשנת 2015 בחירת המועמדים עדיין מגדרית ולא עניינית. הגיע הזמן לראות את האדם, כישוריו, יכולותיו והישגיו ולפי זה לבחור לתפקיד. עצם היות גבר, אישה, דתי, חילוני, מקושר או בעל הון לא רלוונטי לעבודה ולכישורים. אם חשובה יכולת הביצוע תתרכזו ביכולות ובכישורים. נדרש לבדוק מה עשה עד לבחירה במקום לאיזה מפלגה בחר או מה צבע עורו.
אולי הבחירה של רינה כמוצלחת כ"כ בעיני תביא עוד אנשים לראות מה קורה כאן ועל בסיס מה מקבלים החלטות.
ניסיתי לדון לכף זכות את מקבלי ההחלטות שאולי מתבססים על דברי הרמב"ם שכותב לא לתת לאישה שררה. אז אם יש כאן כאלה בדיוק אליכם אני פונה כאן, הגיע הזמן שתבינו- התפקידים שצריכים להיעשות הם לא שררה!! הם עבודה ושירות הציבור.
כולי תקווה, שכאשר יראו את הפעילות של רינה במועצה יבינו שהפרמטרים לבחירה חייבים להשתנות. נדרשות עוד רינות בתפקידים בעלי השפעה. לא בגלל הכבוד דווקא בגלל העשייה.
מאחלת לרינה את כל הטוב שבעולם ומברכת בכל לב על המינוי.
ענת אליה
מורה ומחנכת בביה"ס 'ברנקו וייס'
בחירתה של הגברת רינה הולנדר למועצה הדתית בעירנו, עוררה בי רגשות מעורבים.
מצד אחד, שמחה גדולה שהנה זה קורה ויש עוד תקווה למקום בו אני חיה ומגדלת את ילדיי. ומן הצד השני, ספקנות מהולה בציניות, שמא זו אשליה, זריעת חול בעיניים, "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?" אכן שאלה גדולה! כיצד מצליחה אישה לחדור למעוז מבוצר ומבודד בסגנון "מועדון חברים יוקרתי" ולהפוך לחברה מן המניין. בדבריי אלו לא אתעכב על איך דבר מפתיע זה קרה אלא אפליג על כנפי הדמיון לבחון מה וכיצד תבוא השפעתה לידיי ביטוי כאישה במועצה הדתית בעירנו.
מצאתי לנכון לחזור למקרא ולדמותה המופלאה של סרח בת אשר, נכדתו של יעקב אבינו. אזכור שמה במקביל לשמות בניו של אשר מרמז על חשיבותה ועל משקלה הסגולי יוצא הדופן לא רק במשפחת יעקב, אלא אף בכינונה של הקהילה העברית במצרים. במסגרת תיאור קורותיהם של דוד ומלכותו, מופיעה בספר שמואל ב' התייחסות לניסיון שעשתה קבוצת מורדים ובראשם שבע בן בכרי. במנוסתם מאנשי דוד מתבצרים המורדים בעיר שבגליל העליון. צבא דוד ובראשו יואב בן צרויה מתמקמים בפאתי העיר ומתכננים מתקפה על העיר ועל יושביה, כל זאת על מנת ללכוד את המורדים ואת ראש המורדים. בדיוק בפרק זמן זה מופיעה אישה אשר הכתוב מתייחס אליה כאל "אישה חכמה מן העיר" (שמואל ב, כ-טז) זוהי סרח המבקשת מיואב שר הצבא להתקרב אליה ולהאזין לדבריה וכך אומרת לו: "אנוכי שלמי אמוני ישראל אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל למה תבלע נחלת ה" (פסוק יט) יואב מקשיב לה ומבטיח שהוא מעוניין רק בראש המורדים, שבע בן בכרי ואינו מעוניין להשמיד את העיר כולה. האישה משכנעת את תושבי העיר להסגיר את שבע בן בכרי ובכך מסתיים האירוע.
מתוך סיפור זה עולות יכולותיה המופלאות של האישה אשר מצליחה להשפיע על שר צבא המלך, משוחחת אל ליבו, מנהלת עמו משא ומתן ובסופו של יום מונעת הרס רב. קריאה זו אל שר צבא בשל רצון לצמצם פגיעות ולמנוע הרג על ידי נקיטה באמצעים אחרים, בדרך שונה מהמקובל והמוכר מייצרת מרחב הגותי שבין מגדר לקונפליקט, וליתר דיוק הקשר שבין שיח ופרקטיקות של שלום ובין המין הנשי. באופן זה השכנת שלום על ידי נשים משקפת את הקשר בין מקומן החברתי - פוליטי ומקומו של עולם הרגש שלהן ובין רצונן לכונן מציאות חיים אחרת, טובה יותר.
השמעת הקול הנשי, הקורא לייצר מציאות חברתית שאינה אלימה שיש בה רצון טוב אמתי להכיר באחר ובשונה ממני, ולכבד את השונות על כל גווניה, הינם תוצר של עשייה והתכוננות אנושית ואינם ריק המופיע בהעדר מלחמה או קונפליקט. דרכי שלום מקורם בסדרה של פעולות אקטיביות פומביות ורצופות, של פרטים הרואים לנגד עיניהם קיום של קולקטיב שאינו מבסס את קיומו של רמיסת האחר והשתלטות גורפת ללא הפעלת רגישות או לקיחת אחריות חברתית.
אין ספק, כי העובדה שאישה העלתה את האפשרות לעשיית שלום וכן לקחה עליה את האחריות למימושו של הרעיון עד לסיומו המוצלח של המשבר בסיפורה של סרח קשור לעולם החיים של הנשים הן במצב של מלחמה והן במצב של שלום.
אני מאחלת לגברת רינה הולנדר היקרה, לממש את התבונה הנשית שבה אשר תוכל להוביל ולסלול דרך חדשה של הידברות ושל איחוד בין כל הפלגים בעיר, ותצמיח תקווה לעתיד טוב יותר בבית-שמש.