מאת: אושרת אוחנה
בתאריך ה-16.6.15, העיר בית שמש התגייסה כולה, במבצע התרומות הגדול שנערך בשיתוף פורטל "שמשנט" ותלמידי כיתת חיל האוויר של בית הספר "ברנקו וייס', עבור הנער בר אולי, שחלה בסרטן בפעם השלישית. ביום זה, הושלמו ההתרמות והנער עוד באותו הלילה טס לסיאטל והחל לקבל את הטיפול.
שיחת טלפון אמש, בין כל הצער והכאב על מותו של הילד נהוראי פינטו ז"ל, נשאה בשורה מרגשת, הנער בר אולי, אשר לפני כשלושה וחצי חודשים הצטרפנו למסע גיוס התרומות עבור טיפול מציל חיים שהיה עליו לעבור בסיאטל, ניצח את הסרטן. חשבתי לעצמי, זו הדוגמא לכמה החיים שלנו מורכבים ולא צפויים. מצד אחד, הלב שבור לרסיסים על הטרגדיה הקשה של משפחת פינטו, מצד שני, בשורה על חיים חדשים לנער שכה התפללנו עבורו.
בר בדרכו לסיאטל, לקבלת הטיפול מציל החיים עבורו
ההתרגשות הייתה גדולה ומיד פניתי לבר אולי, הוא היה בדרכו לשדה התעופה וברגעים אלה ממש נמצא בטיסה אשר תנחת היום כשהוא בריא ושלם. בר שמח ואדיב כהרגלו, שמח לחלוק את הסיפור עמנו.
גיוס הכספים בבית שמש בשיתוף פורטל "שמשנט" ותלמידי כיתת חיל האוויר, "ברנקו וייס"
איך עברה עליך התקופה בסיאטל?
"כפי שרשמתי בפוסט בפייסבוק ותרשי לי לצטט משם- כמה חיכיתי לרגע הזה! המזוודות מוכנות וגם הדגל והצעיף!
אחרי 3 חודשים של צחוק, שמחה, דאגה, פחד, חששות, גאווה, כעס, כאב וגעגוע אין סופי.
אחרי 3 חודשים שלי, אלפי משחקי סנוקר עם אבא, פינג פונג, הוקי שולחן וכדורגל שולחן.
אחרי 3 חודשים מעורבבים בימי בדיקות עם טיולים, בדיקות עם קניות, אשפוזים במחלקה ליום אחד, לשלושה שבועות, גם קצת בטיפול נמרץ וגם ימי מנוחה במיטה שלי.
אחרי 13 שבתות מלאות באוכל משובח של אמא, וכמובן קובה בשישי בצהריים.
אחרי כמה ימים של טירוף של חגיגות אינסופיות באליפות של הפועל.
אחרי חגיגת יומולדת.
אחרי משחק כדורגל בגשם, עם ניצחון מתוק של 2-1 ובילוי על כר הדשא ובחדרי ההלבשה שכללו בסיומם נסיעה עם אחד השחקנים הביתה.
אחרי שאבא הלך, אורי הלכה, אבא חזר, מעין הגיעה, אראל הצטרף, מעין הלכה ללימודים שלה, אראל חזר, מעין חזרה מהלימודים, אבא חזר, מעין חזרה, רון הצטרף, אבא גם ורון חזר.
אחרי שיחות אינסופיות עם אורי, עם שלומי ושני, עם כל המשפחה המורחבת, החברים, ועוד אנשים שיצא לי להכיר כאן מהארץ רו מסיאטל.
אלפי סרטונים ותמונות של האחיינים שלי שגרמו לי רק להתגעגע יותר ולהתגאות ביפים האלה.
אחרי משחק פוטבול של הקבוצה באוניברסיטה, שגם ניצחה 49-0 במשחק מצחיק וכיף לצפייה.
אחרי משחק בייסבול שגם בו סיאטל ניצחו 3-1, ולמרות שבקושי הבנו מה קורה, נהננו.
אחרי הטיפול שהציל את חיי, הטיפול ששילמתי עליו כל כך הרבה כסף, שטסתי בשבילו עד הצד השני של העולם, שהעברתי בשבילו הרבה זמן בלי האנשים הקרובים אלי- אני כל כך גאה ונרגש להכריז, ניצחתי את הסרטן בפעם השלישית והאחרונה!".
"3 חודשים מעורבבים בימי בדיקות עם טיולים, משחקי פוטבול"...
התחברת שם לילדים נוספים שטופלו?
"אמא היא זו שהתחברה יותר למטופלים אחרים. אני מנסה לא ליצור קשר בסבב הזה עם ילדים חולים".
ספר לי על התחושה לקראת הטיפול וההתמודדות.
"הייתי קצת לחוץ לפני הטיפול, אבל הצוות הרגיע אותי. אחרי כמה ימים התאשפזנו וחלק מהאשפוז הוא כמה ימים בטיפול נמרץ, וגם שם היה לחץ אבל הצוות הרגיע ועשה את כל הטוב שהוא צריך!".
דאגו לו בין טיפול לטיפול, גם קצת לחייך
האמנת שהטיפול יצליח?
":האמנתי, אני תמיד האמנתי! אף פעם, בשום חלק של המחלה בארבע שנים לא חששתי. תמיד האופטימיות נשארה. זו אחת המטרות שלי ושל אבא, לא לתת לשום דבר להטריד אותנו, ואם יש משהו, להעיף אותו מהמסלול בדרך למטרה, להבריא".
כיצד הרגשת עם קבלת התוצאות?
"בקבלת התוצאות האחרונות, כולנו שמחנו, התרגשנו, והיינו עם דמעות! זה קרה והצלחנו".
"ניצחתי!". בר אולי
מה הדבר שאתה הכי מחכה לו בארץ?
"אני הכי מחכה בארץ לחברה, לאחיינים, לאחים ולמשפחה!".
איך התחושה לדעת שזה קרה בזכות ליבם הרחב של המון אנשים שדאגו לך?
"מדהים וזה המקום להגיד תודה, תודה לכל מי שנרתם, תרם, שיתף, הפיץ, או סתם זרק מילה טובה ומעודדת. תודה על העזרה והתמיכה לכל אורך הדרך. אתם חלק גדול מהמסע הזה. הכל בזכותכם. שיהיה חג שמח ושנה טובה ומבורכת!״.
לנו נותר לברך את בר אולי בבריאות איתנה ואריכות ימים.