מאת: ציון סולטן
רק לפני שנתיים היו השניים חברים לקואליציה, חברים כל כך נאמנים שדאגו לעטוף האחד את השני באמרי חיבה ותהילה. ריצ'רד פרס ומשה אבוטבול, היו חברים פעם, היום הם היריבים הכי יריבים. פרס היה ממובילי הגוש החברתי שהביא את אבוטבול לכס שלטונו. היום אין בכלל ספק, פרס מכה על חטא אותה החלטה אומללה, ובודאי בתוך ליבו מתחרט עליה.
יריבים? פרס בכל מליאה יודע כיצד להוציא את אבוטבול משלוותו ומביאו לקצה שגורם לו להתבטא בסגנון ירוד ומבייש. סגנון שאת חלקו תמצאו מעל דפי העיתונות המקומית שעושה טוב לכבוד הממסד העירוני, בכך שאינה מביאה את כל ה'פנינים' שפולטים הפיות בישיבות המליאה. אך אם סקרנותכם גדולה, אפנה אתכם לאתר העירייה, שם, בהקלטות מליאת מועצת העיר תזכו לאותן פנינים ״שחורות״.
מי שנפגש עם משה אבוטבול בוודאי יתמה, וזה בעדינות, על סגנון בו הוא מתבטא במליאת מועצת העיר כלפי נבחרי ציבור. האם יכול ראש העיר לומר כל מה שעומד על קצה לשונו? האם אין גבול לרמת סגנון בו יכול ראש העיר להתבטא כלפי חברי מועצת עיר נבחרים כדת וכדין?
במליאה הקודמת, לאחר הענקת אות הוקרה לתלמידי ״עדיהו״ התלקח ויכוח בין אבוטבול לפרס וראש העיר אמר בכעס לריצ׳רד פרס: ״אני אפתח עליך (פה) ג׳ורה״.
השבוע זה גדש את הסאה. השבוע הגיע משה אבוטבול לשיא שפל ביותר בהתבטאותו כלפי נבחר ציבור.
תחילת הישיבה ריצ'רד פרס שולף את אחד השלטים, שהכין לערב זה: "אבוטבול תתבייש, 1200 תלמידים חיכו לך בברנקו וייס, למה לא באת?". היו בידיו עוד שלטים, זה הראשון הניף מיד בראשית הישיבה. וזה היה האות כנראה לאבוטבול להשיב מלחמה שערה.
הוא פתח בהתקפת אמוק נגד פרס: "שב שב. עוד פעם הליצן, אולי תעזוב את העיר. קח כדור ותירגע. הצהוב, אל תתבלבל, לא את הוורוד. הסביר לך הרופא, ואתה לא עושה כמצוותו". פרס לא שתק כמובן: "מקומך במקום אחר..."
ככה החלה ישיבת מליאה לעיני חברי מועצה ועובדי ציבור. מניין באה לו ההצעה לפרס ליטול כדור ורוד או צהוב? מניין לו לראש עירנו הבקיאות בסוגי כדורי ההזיה שהציע לפרס ליטול?
אבוטבול מציע לפרס לעזוב את העיר. "אם לא טוב לך, אז עזוב את העיר". כל אחד שיבוא בביקורת כלפי אבוטבול, יעזוב את העיר? האם בכך מתחיל אבוטבול להגשים תכניותיו מלפני הבחירות ״מפיתוח לטיפוח"? וזה לא היה הסוף. אבוטבול אומר לפרס ביטוי שלא נשמע עוד על בימותינו: "בהמה". כן אתם קוראים נכון. עד כדי כך איבד אבוטבול את קור רוחו. אבוטבול בהמשך אומר שהטיח בפרס התנסחות אחרת, ״כמו בהמה״. פרס נפגע ממש כמו כל הנוכחים.
מה ההבדל? אין דבר כזה בישיבות ציבוריות. אצלנו זה הופך לשגרה, ושאר הנוכחים מתענגים ומלטפים בצירוף האירועים האלה כאילו הכול בסדר.
ביקשתי התייחסות אבוטבול לדברים הקשים ובכלל לסגנון הדיבור בו הוא נוהג באחרונה בישיבות המליאה כלפי מבקריו. כרגיל, בשבועות האחרונים, מעדיף להתעלם. מי שלא התעלם זה ריצ'רד פרס שאומר: "בהחלט אני מתכוון לתבוע את אבוטבול על הביטויים הקשים שהטיח נגדי בנוכחות נבחרי ציבור ועובדים בכירים בעירייה. אני ממתין לקבל לידי את ההקלטה ואת הפרוטוקול". פרס מדגיש בפנינו שאין זו פעם ראשונה שהוא- אבוטבול- מטיח דברים קשים בפניו.