"זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זיכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות -
בוקר אחד פתחתי חלון
ותיכף הריח לי דק מן הדק
קיץ מסוג שהיה כאן כבר פעם
אמרתי בא קיץ - קיץ חזק."
השיר של מאיר אריאל ז"ל הזכיר לי את מה שהיה פעם וכנראה כבר לעולם לא יהיה..
ברחבי המדינה חגגו במהלך שבוע שעבר את שבוע הספר העברי ברוב פאר והדר. נשים גברים, זקנים, טף ומה שביניהם הצביעו ברגלים בכדי לחוות את חווית העושר התרבותי שעולם הספרות מציע.
בעולם הדיגיטאלי המקוון והעדכני עולם הספרות תפס מקום משני אם לא פחות מזה אולם, תושבי המדינה עדיין מעריכים יצירות ספרותיות ואנחנו עדיין נחשבים לעם הספר, עם שוחר תרבות.
לצערי כי רב, הממונים על התרבות בעיר בית שמש בהנהגת ראש העיר משה אבוטבול, לא חושבים כך שנים רבות.
ממונה התרבות - מאיר בלעיש המשמש כסגן ומ"מ רה"ע, מעולם לא חשב כי שבוע הספר בהחלט מעניין את תושבי העיר. ואם נחדד במילים פשוטות ומושחזות – שבוע הספר לא חלק מהאג'נדה שלו, לא בעבר ובהווה ובוודאי לא בעתיד.
האג'נדה המרכזית היא כדורגל. טורנירים בבתי הספר, טורנירים לזכר אלו שאינם בין החיים וזכרם ברוך, כרוטינה שנערכת כל השנים. מגרש כדורגל שמזמן נחשב לז"ל וכאנדרטה עומד מיותם וללא רוח חיים, ונקשר 'בהנשמות מלאכותיות' וספינים בישיבות מליאה על גיוס כספים הם הם המאזכרים את החלל הגדול במתחם המוזנח שפעם היה לו עבר מפואר ועתיד אין!!
בהעדר בריכת שחייה עירונית שנים רבות, כמאפיין הגדול ביותר של תרבות בילוי בימות הקיץ החמים, אז נניח שתושבי העיר כבר הורגלו שבריכה לא תבנה בעתיד הקרוב / רחוק – תלוי את מי שואלים.
והנה אנו בפתחו של חופש גדול אלפי תלמידים יצאו לחופשה ואת שעות הפנאי שלהם היכן יערכו? אין שום פעילות לתרבות פנאי, שום חזון או תקווה שמשהו טוב יקרה כאן..
בכדי לספוג ולחוות תרבות נדרש לצאת מהעיר. ומה עם בני נוער ופעוטות שההורים אינם יכולים להרשות לעצמם כלכלית להוציא את ילדיהם מחוץ לעיר?
לפני כשבוע יצאה משלחת של שחקנים להשתתף במחוזיאדה באילת נבחרות הכדורגל והטניס (?) של העירייה, היה מי שרמז כי עלות ההשתתפות הייתה עשרות אלפי שקלים!!! מבלי לגרוע בחשיבות השתתפות עיריית בית שמש במחוזיאדה, אפשר היה להוזיל את העלות בכך שכעובדה הצטרפו למשלחות הספורטאים, מאיר בלעיש - כממונה הספורט, איציק קניזו - מנהל אגף תרבות, נוער וספורט ועוד עסקנים שתרומתם למשחקים עלומה. מישהו יכול לומר מה תרומתם הספורטיבית? ואם מישהו יאמר כי תרומתם מוראלית, הן ניתנו להמחשה בתמונות בבריכת המלונות תוך שתיית אלכוהול ראו ערך ברשתות החברתיות. בלתי נתפס, מלבד צירוף המילים: בושה וכלימה!
כבר מזמן הבנו שדוגמא אישית לקיצוצים היא לא מנת חלקם של פוליטיקאים או עובדי ציבור.
עצוב ופתטי שכל פעילות תרבותית בעיר הפכה שם נרדף להנהלות הקניונים 'ביג פאשן' ו'נעימי'. זה המענה לעיר מתוקנת ונאורה שמתפתחת גיאוגרפית וללא שירותים?!
היכן שלא מסתכלים אין נחת.
שירותי טרם כמצילי חיים עובדים עד השעה 24:00, מי שנזקק לעזרה רפואית לאחר שעה זו מחויב לצאת מהעיר.
שוק עירוני ממקום מוזנח אך שוקק חיות ופעילות סוחרים ותושבים, נסגר לטובת מקום שכוח אל מרוחק, ללא זמינות ובעיקר ללא רוכלים שהדירו רגליהם כל עוד נפשם בם.
הצגות לילדים רכים התקיימו במתנס פסגות השבע ולפני כשבועיים הסתיימה עונת המנויים המדהימה. אם תרצו לקחת את ילדיכם להצגה ניתן לבקר אצל שכנתנו בקיבוץ צרעה או לצאת מחוץ לעיר. למה??
מועדון נוער שנבנה ברח' ז'בוטינסקי לבני הנוער עומד כ"פיל לבן" ומיותם, מתי יאויש לפעילות בני נוער? לבלעיש הפתרונים..
בית יד לבנים, לזכר חללי העיר כבר שנתיים עומד כאנדרטה, מתי יפתח? לבלעיש הפתרונים..
והשאלה הקרדינאלית לכל חברה – בני נוער. מה בעצם עושה 'אגף הנוער' למען הנוער? מה האג'נדה לבני הנוער החזון, הכלים, פעילויות והשירותים לבני הנוער בעיר? מישהו יכול לגלות את החידה – אפילו חמיצר לא יוכל לה??
בישיבת המליאה האחרונה עלה לדיון נושא תנועות הנוער ע"י האופוזיציה (שאגב עדיין לא התעוררה משנת החורף שלה, אנחנו בקיץ להזכירכם..) שרה"ע לא יכל להשתלט על הכאוס שנוצר בין חברי האופוזיציה לקואליציה ובשורה התחתונה הישיבה ננעלה ללא קבלת החלטות.
שני נושאים חשובים ביותר תנועות הנוער והחזרת שעות פעילות טרם נגדעו בטרם עת או דיון.
ואם נחזור לרגע למהות המאמר שבוע הספר העברי, לאותה נקודה כואבת שהיא חלק מסימפטום של כל מה שקורה בעיר או יותר נכון אינו קורה בעיר, בהעדר חזון ותוכניות עתידיות כחלק מאסטרטגיה של תכנון ובניית עיר פלורליסטית ורב תרבותית, התושבים רק עדים למילים נבובות של 'תכנית התייעלות' של העירייה..
השבוע סיימה את תפקידה מנהלת אגף הרווחה איריס צור, כאישה מקצועית שעשתה עבודת קודש בעיר למען אוכלוסיות חלשות לעילא ולעילא, ותצטרף אליה בעוד כמה שבועות רונית רענן, מנהלת אגף החינוך, כמו מירי שלם, מנהלת מתנ"ס רמב"ש ורונית דרזנר, מנהלת הסיפריה העירונית שפרשו 'בשיא'. מעניין מי יאייש את אותן פונקציות חשובות? ימים יגידו.
הגרעין הקשה של בית שמש הותיקה ורמב"ש עוד לא אמר נואש, ונדמה כי הקיץ החם יוציא את תושבי העיר לרחובות. כי מה נותר לעשות בהעדר אלטרנטיבות? המחאה עדיין לא הסתיימה או שנאמרה המילה האחרונה.
אני מציעה לרה"ע משה אבוטבול וחברי הקואליציה להתעורר ויפה שעה אחת קודם!
המשך יבוא.