עיר ללא אלימות. במעמד ראש המועצה משה דדון נערך כנס ההשקה של המרכז וחולקו תעודות הסמכה לבוגרי הקורס הראשון

שגרירים של גישור בקהילה. במעמד ראש המועצה משה דדון, תושבים ואורחים, נערך בשבוע שעבר כנס ההשקה של המרכז לדיאלוג קהילתי וגישור בפונדק צרעה. במהלך האירוע הוענקו תעודות הסמכה ל-20 מגשרים קהילתיים שהשתתפו בחודשים האחרונים בקורס לדיאלוג קהילתי וגישור שהתקיים לראשונה במועצה האזורית מטה יהודה, כחלק מתהליך הקמת המרכז.

 
"זה אירוע מכונן במטה יהודה", בירך דדון. "איכות החיים נגזרת מהיכולת של הפרטים לחיות באחווה. מרכז הגישור יעניק שירות משמעותי לתושבים ויאפשר להם להגיע לפשרות והסכמות ולהימנע מסחבת ארוכת שנים בבית המשפט. בוגרי הקורס יממשו יחד איתנו את החלום הקהילתי ויקדמו פרויקטים של גישור ביישובי המועצה. ברכות לכל העושים במלאכה".

"שיתוף הפעולה עם תכנית עיר ללא אלימות הוא חלק ממדיניות המועצה להעצים קהילות ולחזק את החוסן הקהילתי", מסרה מנהלת אגף הרווחה במועצה, דפנה בירן אשתר. "קהילות שבהן קיים שיח הן קהילות שיודעות להתמודד עם אתגרים ושינויים. הפעילות תתבסס על מגשרים מתנדבים מהיישובים, שיוכשרו במסגרת המרכז. אנו רואים חשיבות רבה בהטמעת השפה הגישורית ובפיתוח דיאלוגים במגוון קהילות".

 

עידוד לסובלנות

המרכז לדיאלוג קהילתי וגישור הנו שירות  של המועצה האזורית מטה יהודה בהובלת תוכנית עיר ללא אלימות ואגף הרווחה במועצה. המטרה היא להוביל לשיפור משמעותי באיכות החיים של תושבי המועצה תוך עידוד התושבים לסובלנות, ליצירת דיאלוג, ליישוב סכסוכים וקונפליקטים בקהילה ולשינוי ההתייחסות והטיפול בהם.

 
המרכז יפעל לפיתוח וקידום דיאלוג קהילתי תוך מתן דגש לקולות השונים בקהילה ולאופן בו הם יכולים להשפיע על התפתחות הקהילה. זאת תוך הטמעה והנחלה של השפה הגישורית באמצעות הכשרות וסדנאות לתושבים ובעלי תפקידים ליישוב סכסוכים ובניית הסכמות.

שנת פעילותו הראשונה של המרכז תאופיין בהכשרת תושבים כמגשרים בקהילה, הכשרת פעילים כמקדמי דיאלוג קהילתי, פיתוח תוכניות קהילתיות ליצירת דיאלוג רב תרבותי, מתן שירותי גישור ויישוב סכסוכים עם תום ההכשרות, מפגשי חשיפה והטמעת שפת הגישור לתושבים ובמוסדות המועצה.

המגשרים יעסקו בקידום דיאלוג ושיתופי פעולה בין יישוב ותיק להרחבה, בניית הסכמות בין ועד מקומי לוועד אגודה, עידוד שיח ודיאלוג בין קבוצות שונות במגוון סוגיות ויישוב מחלוקות בין תושבים. בשלב זה יינתנו שירותי הגישור במספר מוקדים ברחבי המועצה.

המרכז יתמקד בשיתופי פעולה בשלושה מישורים: מחלקות ואגפים במועצה האזורית מטה יהודה, גורמים מחוץ למועצה  ובהם משטרת מטה יהודה, משרד הרווחה, השירות לעבודה קהילתית, תוכנית 'גישורים', המשרד לביטחון פנים, משרד השיכון ומשרד החקלאות, ותושבים, ובכללם ועדים מקומיים וועדי אגודה, רבנים ומנהיגי דת, הנהגות הורים, מועצות תלמידים, מתנדבים ופעילים.

את הפעילות מרכזת ומנחה נעמי תור, עובדת סוציאלית קהילתית באגף הרווחה במועצה ובתכנית עיר ללא אלימות.

 

הבוגרים מברכים

שלושה ממשתתפי הקורס, רני בר חן מקיבוץ קרית ענבים, גיא חלגואה מתעוז ועלא ברהום מעין ראפה, מספרים על הכלים שרכשו בארבעת החודשים האחרונים. "כשהתחלנו את הקורס חשבתי שכיו"ר ועד מקומי הניסיון שצברתי במהלך השנים נותן את היכולת לטפל בסוגיות שונות ללא צורך בכלים נוספים", אומר ברהום. "להפתעתי, הקורס העניק לי כלים שיכולים לעזור לי בלא מעט סיטואציות בזכות הבנה נכונה של שפת הגישור. אני ממליץ לכל יושבי ראש הוועדים המקומיים במטה יהודה ולכל הפעילים בקהילה להצטרף לאחד הקורסים הבאים. יש קשר הדוק בין התכנים בקורס לסוגיות שבאות לידי ביטוי בעבודה ביישוב, והידע שנצבר יכול לחסוך הרבה כאב ראש".

"הקורס מתחלק לשניים, עשרה מפגשים של גישור משפטי וארבעה מפגשים של גישור קהילתי", אומר בר חן. "רכשתי ידע רב על ניהול הגישור על פי חוק, על שלבי הגישור, כיצד עורכים הסכם ומה האחריות המגשר. התהליך היה מאוד מעשיר מבחינת התכנים, המודל והשפה, ובעצם למדנו על ניהול משא ומתן. מי שבוחר לסיים סכסוכים באמצעות הגישור חוסך הרבה זמן ועוגמת נפש".

מה הלאה?

"מדובר בעצם במרכז חדש ואנחנו מחזור הבוגרים הראשון. אנחנו ממשיכים כקבוצת למידה וקבוצת עבודה שתיפגש אחת לחודש ואני מאוד מקווה שייצקו לקבוצה ולמרכז תוכן מעשי שיאפשר לנו לתרום לקהילה הלכה למעשה ולהתחיל לעבוד ביישובים בעזרת המועצה. כדי להיות מגשר משפטי צריך לעשות התמחות אבל בדיאלוג הקהילתי אנחנו כבר מוסמכים להתחיל לעבוד". 

 

"הקורס היה מאוד מעניין גם מבחינת התוכן ומבחינת האופן שהוא הועבר", מוסיף חלגואה. "אם אפשר יהיה להכניס את הקורס בהיקפים גדולים יותר זה יעשה רק טוב לאיכות החיים של התושבים. זה נותן כלים טובים להתנהלות יומיומית, לאווירה אחרת, לזווית ראייה שונה".

מחויבות לפרויקט גמר

כתנאי לקבלת תעודת מגשר מוכרת נדרש כל משתתף בקורס להוביל פרויקט ביישוב בו הוא מתגורר או לחלופין לטובת הקהילה במטה יהודה. כך בחר עלא ברהום לעסוק בגישור בתחום הקרקעות והבניה. "אנחנו מובילים בכפר תכנית מתאר חדשה ומנסים להגיע להסכמות בין המשפחות על אופן התכנון. לא תמיד יש הלימה בין ההמלצות של אנשי המקצוע לבין מה שהתושבים מצפים ואני אנסה להוביל לפתרון באמצעות הידע שצברתי", אומר ברהום. "בנוסף, הרבה קרקעות בעין ראפה לא רשומות בטאבו ואם בעבר התושבים ידעו לשים גבולות במקום הנכון היום יש לא מעט בעיות בנושא הזה ואנסה לתת מענה גם כאן. אם נוכל להוביל את הציבור לקבל החלטות זה ישרת אותנו על הצד הטוב ביותר".

נשמע שהקורס היה מאוד רלבנטי עבורך.

"בהחלט. אחרי הקורס אני יכול להבין את הגישה הנכונה והמיצוי של כל הכלים שיש בידי כיו"ר ועד מקומי. היום אני יכול להיעזר בלא מעט אנשים שעברו איתי את הקורס ואשר תחום עיסוקם רלבנטי עבורי. הכרתי ונחשפתי לאנשים מאוד אינטיליגנטיים שחלקם פעיל מאוד ביישובים. נהניתי מאוד בקורס ותוך כדי הלימודים נעזרתי באנשי המקצוע לטיפול בנושאים השוטפים שעומדים על הפרק בעין ראפה".

"אני בחרתי יחד עם משה חדד חברי לקורס ותושב צלפון להציע פרויקט שמתמקד ביחסים בין תושבים ותיקים לתושבי ההרחבה במושבים. זה רעיון שהתחלנו לפתח כי זה בהחלט יכול לעזור באינטרקציה בין האנשים.  אשמח אם תהיה אפשרות לעבור את קורס ההמשך בסבסוד המועצה", מוסיף חלגואה.

"יחד עם חברי שאדי סלאמה מעין נקובה הגשתי הצעה לפרויקט של דיאלוג בין יישובים שכנים, ערבי ויהודי", סיפר בר חן.

 

על הקורס

מדוח הערכת קורס דיאלוג קהילתי וגישור שחולק לבוגרים עולה מידת שביעות רצון גבוהה מהמיומנויות והכלים שנרכשו בקורס. 95% מהמשתתפים הביעו מידת שביעות רצון גבוהה מהמפגשים ואף הצהירו כי ימליצו לתושבים אחרים להשתתף בקורס. כלל הבוגרים (100%) ענו כי הקורס היה מעניין וכי רכשו כלים ומיומנויות שיסייעו להם בהמשך. 90% מהבוגרים אמרו כי הקורס חידש להם תכנים שלא היו מוכרים להם קודם.

בחודש ספטמבר הקרוב ייפתח המחזור השני של הקורס לדיאלוג קהילתי וגישור עבור תושבי המועצה שמעוניינים ויימצאו מתאימים להתנדב כמגשרים קהילתיים וכמקדמי דיאלוג קהילתי ביישובי המועצה.

הקורס מקנה כאמור למשתתפים כלים רבים כגון רכישת מיומנויות וכלי עבודה ישימים ומקצועיים לגישור ודיאלוג קהילתי, הבנה והפנמה של הגישור והדיאלוג הקהילתי ככלי, כשפה כדרך חיים וכתרבות, העצמת המשתתפים כפעילים חברתיים וכמובילי דרך בקהילה והכשרת והסמכת מגשרים מקצועיים. תכני הלימוד עוסקים ביישוב סכסוכים, עקרונות הגישור, שלבי הליך הגישור, מיומנויות גישור, הגעה להסכמות וכתיבת הסכם, דרכי המשא ומתן, תפקיד המגשר ומאפייניו לצד תכנים של דיאלוג קהילתי ובהם עקרונות הדיאלוג קהילתי, קהילה וקהילתיות, רב תרבותיות ותמורות בישוב הכפרי. הקורס כולל 90 שעות אקדמאיות ו-15 מפגשים שבועיים שמתקיימים בבנין המועצה בהנחיית קבוצת גבים לגישור ואגף הרווחה, ובסיומו מקבל כל מי שעומד בדרישות הקורס תעודת מגשר מוכרת.