השבוע החל שלב חדש ומורכב בפרויקט הנגשת העיר העתיקה בירושלים: הנגשת קטע ברחוב הנוצרים ובו ריצוף מהתקופה הרומית. האבנים, עליהן צועדים מיליוני תושבים, עולי רגל ותיירים כבר כ-2,000 שנה, יפורקו, יתועדו ויוחזרו במיקומים חדשים, כך שצידו המערבי של מקטע הרחוב, לאורכו, יהיה נגיש לכיסאות גלגלים ולעגלות.

שלב זה הוא המשך ישיר לעבודות הנמשכות מאז 2009, שהפכו את העיר העתיקה לאחת הערים ההיסטוריות המונגשות ביותר בעולם: כ-6 קילומטרים של סמטאות הונגשו עד כה, בתוך שטח של כ-1 קמ"ר המוקף בחומות, ובכלל זה רחוב ה-וויה דולורוזה, מהרחובות החשובים והעמוסים בעולם.

המשימה: להזיז את היסטוריה מבלי לאבד אותה
הטיפול בריצוף הרומי ברחוב הנוצרים, המתוארך לסביבות שנת 135 לספירה (תקופת איליה קפיטולינה), החל כבר בשנת 1977, ע"י עיריית ירושלים ופמ"י כחלק משיפור תשתיות ושיקום השווקים בעיר העתיקה.

הארכיאולוגים שלמה מרגלית, דורון חן וגיורא סולר, חשפו בעומק של כ-60 ס"מ מתחת למפלס הרחוב הנוכחי שרידי רחוב מרוצף אבנים גדולות בגודל של 1*2 מ' ובעובי של כ-50 ס"מ, שנסלל בראשית התקופה הביזאנטית. הרחוב זוהה כחלק מרחוב הפטריארך מימי הביניים, שקיומו נרמז כבר במפת מדבא, באמצעות חרסים שנמצאו מתחת לאבני הרחוב.

אבני המקטע הרומי-הביזנטי "הועלו" אל מפלס הרחוב המודרני, כדי לשלב את העבר בתוך הרחוב המודרני, כדי לאפשר לתושבי העיר ואורחיה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהממצאים ולצעוד ישירות על האבנים עליהן צעדו תושבי ירושלים לפני 1700 שנים לערך.

כיום, כ-50 שנה מאז השחזור האחרון, מיפתה רשות העתיקות במקטע רחוב זה כ-50 אבני ריצוף רומיות לשימור, כמחציתן מוגדרות במצב שימורי מורכב.

בהתאם להנחיותיה, הריצוף הקדום יפורק כולו, כל אבן תמוספר, תימדד ותתועד בשטח לפני הוצאתה, ורק לאחר בחינת מצבה ייקבע אילו אבנים יוחזרו לשטח ואילו יישמרו. הריצוף הרומי המקורי ימוקם מחדש לאורך הצד המזרחי של הרחוב (כמטר וחצי ברוחב), ואילו הצד המערבי יכוסה בריצוף מפולס המתאים לנגישות כסאות גלגלים.

הנפת האבנים תתבצע בזהירות להבטחת שלמותן, והריצוף הנותר יאוחסן. במהלך העבודות יוחלפו גם תשתיות תת-קרקעיות, בהם צנרת מים וחשמל, ויטופלו חזיתות, גגונים וחיבורים לרחובות הסמוכים, כפי שנעשה בכל מקטעי הנגשת סמטאות העיר העתיקה עד כה.

הנגשה לכולם

סמטאות העיר העתיקה המונגשות משרתות כ-40,000 תושבי העיר העתיקה, מתוכם כ-4,000 תושבים עם מוגבלויות (בהערכה סטטיסטית), וכן משפחות תושבים ומבקרים עם עגלות (ילדים ומסחר).

בעולם חיים כמיליארד בעלי מוגבלויות; לרבים מהם היצע מוגבל של יעדי תיירות נגישים, בוודאי ערים היסטוריות. תיירות נגישה מוציאה בממוצע פי שניים ממטייל רגיל, שכן כמעט תמיד התייר המוגבל מגיע עם מלווה ומשך השהות ארוך יותר.

הנגשה דיגיטלית - גם למוגבלי ראיה
ההנגשה אינה מצטמצמת לתנועה פיזית בלבד. אפליקציית StepHear כבר מנחה מבקרים עם לקויות ראייה בין כ-60 עמדות שונות ברחבי העיר ב-11 שפות, עם תוכן הכוונה ייחודי בכל עמדה, וללא תשלום.

אפליקציה זו מצטרפת לאפליקציה ACCESIBLE JLM לניווט מונגש בעיר העתיקה, הזמינה ב-8 שפות ללא תשלום, ומאז השקתה באפריל 2019 הורידו אותה למעלה מ-140,000 איש.

חמש עשרה שנות הנגשה
תכנון פרויקט הנגשת העיר העתיקה בירושלים התחיל בשנת 2009 לערך, ונחנך ב-2019 לאחר כעשר שנות עבודה, בעלות כוללת של כ-22 מיליון ₪. עד היום הושקעו סה"כ כ-80 מיליון ₪ בכל פרויקט המסלולים הכולל הנגשה, שדרוג חזיתות, גגונים, תאורה, הנגשת הדרך ועיוורים ועוד. זאת לפני עלויות החלפת התשתיות המתבצע ע"י גופים נוספים כמו הגיחון וחברת חשמל.

בשנות הקורונה, כשהסמטאות התרוקנו ממבקרים, האיצה פמ"י את העבודות והשלימה קטעים שבימים רגילים היו דורשים שנה לפחות, בהם רחוב השלשלת, רחוב דוד (השוק) ורחוב הוויה דולורוזה.

כל מקטע מונגש עובר הליך שיתוף ציבור עם הסוחרים והתושבים; הסדרת דרכים; הכשרה ושיפוץ שירותים ציבוריים והנגשתם; התקנה  מצטברת של  כ-5 ק"מ מאחזי יד לצד גרמי מדרגות;  הצבת שלטי הכוונה לאתרים המרכזיים לצד שלטי הסבר ומפות מרחביות לאורך צירי התיירות העיקריים; שדרוג מערך הניקיון השוטף ואיסוף אשפה; החלפת חיפויי אבן; הדגשת ממצאים היסטוריים או ארכיאולוגים בעלי עניין לציבור; התקנת ארונות מסתור לשעוני מים ונקודת איסוף אשפה במרחב התיירותי בהתאם ל'שפת רחוב"; חידוש מתחמי עסקים, חזיתות ומתקנים לאורך הציר; כבילה, החלפת תשתיות תת קרקעיות, ניקוז, תכנון ובניית רמפות, הסדרת כניסות לחנויות ולבתי המגורים, וכן הושלמו טיילות משער ציון לשער האשפות לאורך החומה הצפונית החיצונית.

הפרויקט התמודד עם כמעט כל מגבלה אפשרית: מצפיפות ואוכלוסייה מורכבת ועד בניית שיתופי פעולה אסטרטגיים חוצי רשויות. בין היתר ביקרו והתרשמו מהפרויקט מומחים מאזורי לחימה כמו אוקראינה (שם עלה מספר בעלי מוגבלויות התנועה בעקבות המלחמה).

העיר העתיקה בירושלים, אתר מורשת עולמי של אונסק"ו, קיבלה בשיאה (עד 2019) כ-10 מיליון מבקרים בשנה. כללי השימור המיוחדים החלים על המרחב מחייבים שימור נראות המרחב ואופיו ההיסטורי, אתגר המייחד את פרויקט ירושלים בהשוואה לפרויקטים אחרים של נגישות בעולם.

נושא הנגשת ערים נמצא בלב העשייה העולמית בענף התיירות, ובכלל זה תחרויות יבשתיות, תכניות טיול ייעודיות, פיתוח שירותים מותאמים ועוד. תיירות מונגשת מוציאה פי 2 ויותר בכל יעד תיירותי בעקבות השירותים המיוחדים הנדרשים לה, והעובדה שכמעט תמיד המטייל מלווה במלווה (תייר נוסף) ומשך השהות ארוך יותר.

שמעון אלבום, מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל: "הפרויקט הייחודי המשלב הנגשה מודרנית על גבי ריצוף בן אלפי שנים הוא חלק מהחזון של משרד ירושלים ומסורת ישראל להפוך את ירושלים בירתנו לעיר המונגשת ביותר בעולם. אני מודה לצוות החברה לפיתוח מזרח ירושלים ולשותפים הרבים בהנגשת העיר העתיקה על הגשמת החזון למרות האתגרים חסרי התקדים. המקומות שבהם קם העם היהודי והסמטאות שבהם הלכו אבותינו כעת פתוחות לראשונה לאנשים עם מוגבלות מכל העולם"

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "ירושלים היא אחת הערים העתיקות והקדושות בעולם, עיר שהיא בית ומוקד משיכה למיליוני בני אדם בני שלוש הדתות. דווקא במקום בעל עומק היסטורי ודתי עצום כל כך, מוטלת עלינו החובה לוודא שההיסטוריה הזו תהיה פתוחה ונגישה לכולם – גם לאנשים עם מוגבלויות. הנגשת העיר העתיקה היא הרבה מעבר להתאמת מדרכות וריצוף. זהו מהלך שמבטא ערך בסיסי של שוויון, כבוד והזכות של כל אדם לחוות את המקומות החשובים ביותר בירושלים בעצמו. אנו עושים זאת תוך שמירה קפדנית על האבנים, הסמטאות והמורשת בת אלפי השנים, ומוכיחים שאפשר לשמר את העבר ובמקביל לבנות עיר נגישה, מתקדמת ומכילה יותר. העבודה ברחוב הנוצרים היא צעד נוסף בחזון זה, ובמסגרתו נמשיך לפעול עד שכל מי שמבקש לבקר בעיר העתיקה, יוכל לעשות זאת ללא מגבלת תנועה