כבר בצעירותו הוא היה ילד פלא, פסנתרן כוכב; כשהתבגר, זכה להערכה כאחד המנצחים הבולטים באירופה; כמלחין, יצירותיו נוגנו בכל האולמות המרכזיים של התקופה ומוזיקאים רבים ביקשו ללמוד אצלו. ברהמס, שלא נהג לחלוק שבחים למלחינים אחרים, חשב עליו גדולות ונצורות. ובכל זאת – רובנו לא שמענו עליו מעולם...
הסיבה שלא שמענו על המלחין הגרמני היהודי פרידרך גרנסהיים (1839-1916) היא שהמשטר הנאצי השקיע בשנות ה-30 מאמצים מיוחדים לניסיון למחוק את שמו של גרנסהיים מעל דפי ההיסטוריה. הם לא הסתפקו בהשמדה של העותקים המקוריים, ואף לא בהרס של לוחות ההדפסה המקוריים (!) של יצירותיו; הם שרפו את כל העותקים של ספר ביוגרפי על חייו של גרנסהיים, שיצא לאור ב-1928 בהוצאת המוזיקה המרכזית בגרמניה (ברייטקופף והארטל) במסגרת סדרת "המלחינים הגדולים בהיסטוריה", לצד כרכים על באך ועל פלסטרינה. זכרו של גרנסהיים כמו נעלם לעד מאולמות הקונצרטים.
הקונצרט הקרוב של התזמורת הסימפונית ירושלים, שהוא הקונצרט הראשון לעונה בסדרת "הרפתקאות ותגליות מוזיקליות" בניהולו של מאסטרו ליאון בוטשטיין, הוא חלק ממגמה עולמית להחזיר לתודעה את גרנסהיים ואת יצירתו והוא נערך כשבוע לאחר פסטיבל גדול שנערך בניו יורק והוקדש למלחין. מאסטרו בוטשטיין, לשעבר המנהל המוזיקלי של התזמורת והמנהל המוזיקלי של הפסטיבל בניו יורק, בנה את הקונצרט סביב גרנסהיים וחוג המוזיקאים היהודים שהיו מקורבים לברהמס.
במרכז הקונצרט תעמוד הסימפוניה מס' 3, שירת מרים, מאת גרנסהיים, שמבוססת על נושאים יהודים. בנוסף, יבוצעו הפתיחה המלט מאת המלחין והכנר היהודי יוזף יואכים, שהיה ידידו הטוב של ברהמס; והקונצ'רטו מס' 1 לפסנתר מאת ברהמס עצמו, אותו יבצע הפסנתרן יהלי זקן.
"אנו גאים לקחת חלק בתיקון העוול ההיסטורי", אומר מנכ"ל הסימפונית עופר אמסלם, "ולהחזיר את שמו של גרנסהיים לתודעת הקהל. לא רבים יודעים זאת, אבל ראשית המגמה הזו מקורה בירושלים, כאן בשנות ה-60 תרמה ביתו של המלחין את עזבונו לספרייה הלאומית, ומכאן פרסם ראש החוג למוזיקולגיה פרופ' רינגל את המאמרים שהחלו את -ההתעניינות בגרנסהיים וב'דור אבוד' של מלחינים יהודיים שזכרם נמחק בשואה".
חמישי 1.10.26, האולם הסימפוני על שם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים, בשעה 19:30
על היצירות
יוזף יואכים – פתיחה ל"המלט", אופוס 4
הקונצרט ייפתח ביצירתו של הכנר והמלחין היהודי הנודע יוזף יואכים. יואכים, שהחל את דרכו כילד פלא מטאורי, סומן על ידי מנטור הילדות שלו, פליקס מנדלסון, כהבטחה הגדולה של דורו. לאחר תקופה סוערת בוויימאר כנגן ראשי תחת שרביטו של פרנץ ליסט, בחר יואכים להתרחק מהזרם הניאו-גרמני הפרוגרסיבי, ועקר ב-1853 לחצר המלוכה בהנובר. שם, בגיל 22 בלבד, מצא את ביתו האמנותי וקשר חברות אמיצה עם יוהנס ברהמס ועם רוברט וקלארה שומאן. בהשראת עולמם המשותף, ותוך התייעצות הדוקה עם ברהמס, חיבר את הפתיחה הדרמטית והסוערת ל"המלט". היצירה מעניקה הצצה מרתקת לשפה הרומנטית המוקפדת של חוג החברים שהגדיר מחדש את פני התקופה.
פרידריך גרנסהיים - סימפוניה מס' 3 בסי מינור, אופוס 54, "שירת מרים"
במרכז הערב תבוצע יצירת המופת הסימפונית של גרנסהיים, שזכתה לשבחים מברהמס עצמו. גרנסהיים, שנותר נאמן למסורת הקלאסית-רומנטית, יצר סימפוניה הנעה במסלול מסורתי של מעבר מחשכה לאור ומסבל לניצחון. בעוד הפרק הראשון מתאר בעוצמה קודרת את שיעבוד בני ישראל במצרים, הפרק השני מוקדש לדמותה הפיוטית של מרים הנביאה. הפרק המסיים מתכתב בגלוי עם הפינאלה של הסימפוניה הראשונה של ברהמס ועם "האודה לשמחה" של בטהובן, וחותם את היצירה בפרץ אופטימי וחגיגי של צלילי דרור.
יוהנס ברהמס - קונצ'רטו מס' 1 לפסנתר בדו מינור, אופוס 15
התוכנית תינעל בקונצ'רטו המונומנטלי של ברהמס, יצירה שנולדה מתוך סערה רגשית עמוקה בעקבות קריסתו המנטלית וניסיון ההתאבדות של מנטור המלחין, רוברט שומאן. הקונצ'רטו, השופע אנרגיה מתפרצת, רגעי תפילה חרישיים ומורכבות סימפונית אדירה, מדגים את כוחו של המלחין שהגדיר את השפה המוזיקלית של דורו. החיבור בין שלוש היצירות בקונצרט חורג מהקשר הביוגרפי המרתק; הוא מציג שפה אסתטית חיה, שבה כתיבתו של ברהמס הצעיר שימשה עוגן והשראה ליצירותיהם של חבריו, תוך שמירה על מבניות מוקפדת ומבע רומנטי עז.
על האמנים
ליאון בוטשטיין, מנצח
מאסטרו ליאון בוטשטיין משמש כמנצח אורח ראשי של התזמורת הסימפונית ירושלים, בה כיהן כמנהל מוזיקלי בין השנים 2003–2011. בוטשטיין הוא מנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית האמריקאית (ASO) ושל תזמורת המוזיקאים המצטיינים הבינלאומית "התזמורת עכשיו (TŌN). לאחרונה סיים כהונה בת שנה כנשיא בארד קולג' בניו יורק, במהלכה עלתה קרנו של הקולג' וגדל בו התקציב באופן ניכר. בוטשטיין הופיע עם תזמורות מובילות ברחבי העולם וזכה בפרסים יוקרתיים רבים על תרומתו לתרבות, בהם פרס לאונרד ברנשטיין ועיטור צלב הכבוד מממשלת אוסטריה. כחוקר מוזיקה בולט ומחברם של ספרים רבים, בוטשטיין מוביל מזה עשורים מפעל עולמי מוערך להחייאת נכסי צאן ברזל מוזיקליים שנשכחו.
יהלי זקן, פסנתרן
הפסנתרן הישראלי בן ה-21 יהלי זקן נחשב לאחד הכישרונות הבולטים והמבטיחים ביותר של דורו. הוא זכה בפרסים ראשונים בתחרויות היוקרתיות ע"ש פנינה זלצמן ו"פסנתר לתמיד", ובשנת 2025 רשם הישג בינלאומי מרשים כמשתתף הצעיר ביותר בשלב חצי הגמר של תחרות קווין אליזבת בבריסל. זקן מופיע בקביעות כסולן בארץ ובעולם, ניגן והקליט תחת שרביטו של להב שני עם המלחין והתזמורת הפילהרמונית הישראלית, ומופיע תדיר עם הסימפונית ירושלים ותזמורות מובילות נוספות. הוא בוגר תוכנית המצטיינים של המרכז למוסיקה ירושלים בהדרכתו של מארי פרחיה, וכיום לומד בבית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב אצל פרופ' תומר לב.
על הסדרה
הרפתקאות ותגליות מוזיקליות:
מיני-סדרה בניצוחו ובניהולו המוזיקלי של ליאון בוטשטיין
לאורך 50 שנות קריירה מתמחה מאסטרו ליאון בוטשטיין בבלתי צפוי: לעיתים אלו הקשרים מעניינים בין יצירות מוכרות, לעיתים דרך רעננה לחשוב על מוזיקה שחשבנו שאנו מכירים ולעיתים חשיפה וגילוי של פנינים מוזיקליות נסתרות ונפלאות. הקונצרטים שלו תמיד מעמיקים, תמיד מפתיעים ומעוררי מחשבה, ומחברים בין זרמי עומק בעולם בו נכתבו היצירות לבין הרוח המפעמת בעידן שלנו.