78 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים מסוג חזית-צד בשנת 2025, שנים פחות מאשר בשנת 2024, כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס. מהנתונים עולה כי שנת 2025 הייתה השנה השנייה הגרועה בעשור האחרון במספר ההרוגים מתאונות חזית צד (יחד עם שנת 2016)
תאונות חזית-צד מתרחשות כאשר אחד מכלי הרכב פוגע עם חזית רכבו בצידו של כלי רכב אחר. התאונות הללו אופייניות בעיקר לצמתים ונגרמות בשל אי מתן זכות קדימה או אי ציות לרמזור אדום.
מהנתונים שניתחו בעמותת אור ירוק עולה כי 5,630 בני אדם נפצעו בתאונות דרכים מסוג חזית-צד בשנת 2025, מהם 555 נפצעו קשה.
29 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים מסוג חזית-צד בכבישים עירוניים בשנת 2025 לעומת 19 בני אדם שנהרגו בתאונות דומות בכבישים עירונים בשנת 2024 – עליה של 53%. שנת 2025 היוותה שנת שיא שלילית בעשור האחרון.
מניתוח הנתונים של אור ירוק עולה כי 2,858 בני אדם נפגעו בתאונות דרכים מסוג חזית-צד בכבישים עירוניים ו-320 נפצעו קשה.
ומה המצב אצלנו? 93 פצועים במהלך העשור האחרון בתאונות חזית-צד שאירעו בבית שמש, ארבעה מתוכם במצב קשה. השנה הקשה ביותר הייתה 2017 עם 21 פצועים, כולם במצב קל.
מחקר של חברת נתיבי ישראל שבדק את האפקטיביות והכדאיות של הטיפול המוקדי הסיכון הוכיח באופן ברור כי כדאי להשקיע כסף ולטפל במוקדי הסיכון. המחקר בחן את מספר התאונות לפני ואחרי טיפול בפרויקטים של מוקדי סיכון וממנו עולה כי נרשמה ירידה חדה של 45% במספר התאונות לאחר התיקון בקטעי הדרך ובצמתים.
הטיפול בצמתים האדומים (מוקדי סיכון) בכבישי ישראל נמצא באחריות חברת נתיבי ישראל. בכל שנה קובעת וועדה בין משרדית את אותם צמתים וקטעי כביש מסוכנים שיש לשפר את התשתית בהם. התקציב השנתי לטיפול במוקדי הסיכון נאמד ב-180 מיליון שקלים בשנה. תקציב זה נמוך באופן משמעותי בהשוואה לתקציב שהומלץ בדו"ח ועדת שיינין, בו נקבע כי יש להשקיע שני מיליארד שקלים למשך חמש שנים, לטיפול בקטעי דרך מסוכנים וצמתים אדומים (400 מיליון שקלים בשנה).
בעמותת אור ירוק דורשים כי יש לפעול על פי תכנית רב שנתית לטיפול בקטעי הדרך והצמתים המסוכנים, על בסיס מערכת המנ"ב (מערכת ניהול בטיחות). יש לקיים מעקב שוטף אחר הפערים בין רשימת מוקדי הסיכון על פי מערכת המנ"ב לבין המוקדים המטופלים בפועל (רשימה הנקבעת על ידי הוועדה הבין משרדית), ולוודא כי הטיפול נעשה בהתאמה מרבית לרשימת המנ"ב.
יש לפעול בשקיפות לגבי בחירת המוקדים והטיפול, כאשר פעולה זו תתרום לטיפול מהיר ואפקטיבי ומתן אפשרות לביקורת ציבורית במקרה הצורך. במקביל, יש ליידע את הציבור מהם קטעי הדרך והצמתים בעלי הסיכון הגבוה.
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת 'אור ירוק': "תאונות חזית-צד הן תאונות עם פוטנציאל נזק גדול וקשה בשל העובדה שחזיתו של רכב מתנגשת בצידו של רכב אחר, במקום בו ההגנה על הנוסע מועטה. במקרים רבים מדובר בצמתים לא מוסדרים ולכן ראשי וראשות הערים צריכים לאתר את נקודות התורפה בערים ולשפר בהם את התשתית כך שתהיינה סלחניות לטעויות הנהג. מצלמת רמזור הן פתרון מהיר ואפקטיבי ביותר לצמצום העבירה בה אדם נכנס לצומת ללא מתן זכות קדימה או ללא ציות לרמזור אדום. איתור הצמתים האדומים, שיפור התשתית, התקנת אמצעי אכיפה והגברת המודעות הן פעולות שיובילו לצמצם מספר ההרוגים הגבוה. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לאשר את התוכנית הלאומית הרב שנתית ולהכפיל את התקציב לטיפול במוקדי הסיכון. הקיצוץ בתקציב עולה בחיי אדם".