ביום שישי, 22 במאי 2026, נפטרה מפצעיה טליה חיה טימסית ז"ל בת ה-11 שנפצעה אנושות בתאונת האוטובוס ברחוב דיזנגוף בשבוע שעבר בתל אביב. בתאונה הקטלנית נפצעו עוד עשרה בני אדם בדרגות שונות. התאונה התרחשה בשעות הערב ביום שני, 18 במאי 2026 ברחוב דיזינגוף בתל אביב. נהג האוטובוס איבד שליטה והתנגש ככל הנראה בעץ ובעמוד חשמל.
45 אוטובוסים ואוטובוסים זעירים היו מעורבים בתאונות דרכים קטלניות (תאונות דרכים שבהן נהרג לפחות אדם אחד) בשנת 2025 - עליה חדה בשיעור של 45% בהשוואה לשנת 2024, כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס. מהנתונים כי 31 אוטובוסים ואוטובוסים זעירים היו מעורבים בתאונות דרכים קטלניות בשנת 2024.
למעט שנת 2022 שבמהלכה היו מעורבים 47 אוטובוסים ואוטובוסים זעירים בתאונות דרכים קטלניות, שנת 2025 היא הגרועה והקטלנית ביותר בעשור האחרון.
518 אוטובוסים ואוטובוסים זעירים היו מעורבים בתאונות דרכים בשנת 2025 – עליה של 7% בהשוואה לשנת 2024.
גם במספר האוטובוסים והאוטובוסים הזעירים שהיו מעורבים בתאונות דרכים קשות חלה עליה של 25% בשנת 2025 לעומת שנת 2024 - 217 בשנת 2025 לעומת 175 בשנת 2024.
אוטובוסים מהווים 0.6% מכלל כלי הרכב בישראל אבל בשנת 2025 חלקם בהרוגים בתאונות דרכים נאמד בשיעור של 9% - פי 15 יותר מחלקם היחסי.
כ-70% מכלל האוטובוסים שהיו מעורבים בתאונות דרכים – בכבישים עירוניים
360 אוטובוסים/אוטובוסים זעירים היו מעורבים בתאונות דרכים בכבישים עירוניים בשנת 2025 - כ-70% מכלל האוטובוסים והאוטובוסים הזעירים שהיו מעורבים בתאונות דרכים.
22 אוטובוסים/אוטובוסים זעירים היו מעורבים בתאונות דרכים קטלניות (לפחות הרוג אחד) בכבישים עירוניים בשנת 2025 – אחד מכל שני אוטובוסים שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית. עוד עולה מהנתונים כי 157 אוטובוסים/אוטובוסים זעירים היו מעורבים בתאונות דרכים קשות בכבישים עירוניים.
ומה המצב אצלנו? 72 תאונות אירעו במהלך העשור האחרון בבית שמשבמעורבות אוטבוסים, שש מתוכן קטלניות, 28 מתוכן קשות והיתר קלות. השנה הקטלנית ביותר הייתה 2018 עם שתי תאונות קטלניות. הקשה ביותר הייתה 2021 עם 13 תאונות – חמש מתוכן קשות והיתר קלות.
המחקר מוכיח - הרחבת כבישים לא מורידה את העומסים
תחבורה ציבורית זמינה, נוחה ומדויקת היא שירות בסיסי שעל המדינה לספק לאזרחיה. התחבורה משפיעה בין היתר על חיי אדם, כלכלה, חברה, דמוגרפיה ואיכות חיים.
סלילת כבישים חדשים והרחבת כבישים קיימים היא מדיניות רווחת להתמודדות עם הגודש וקיצור זמני הנסיעה. אולם, למרות הגידול במלאי הכבישים בארץ, העומסים – כפי שעולה מיחס הנסועה למלאי הכבישים - נמשכים ואף מחמירים. מחקר חדש (מאי 2026) שנערך על ידי גל עמדי מחטיבת המחקר של בנק ישראל בוחן את הקשר הסיבתי בין הרחבת תשתית הכבישים בישראל לבין השימוש ברכב פרטי. המחקר בחן את התפתחות קיבולת רשת הכבישים והשפעתה על הנסועה בשנים 2019-2015.
המחקר מוצא שהרחבת קיבולת רשת הכבישים מביאה לעלייה בסך הנסועה באזורים עירוניים. עלייה זו נובעת בעיקר מגידול במספר הרכבים בבעלות משקי הבית, במיוחד בקרב משפחות צעירות ברמות הכנסה נמוכות-בינוניות הבוחרות לרכוש רכב שני למשק הבית. ממצאים אלה מדגישים את חשיבות התופעה המוכרת כ"ביקוש מושרה" - מצב שבו הרחבת התשתית מאפשרת ליותר אנשים להשתמש בכביש, אך אינה מפחיתה במידה מלאה את הגודש באזורים העירוניים ביותר בארץ. העלייה במספר המשתמשים אף עלולה לנטרל לגמרי את התרומה החיובית של הגדלת היצע הכבישים להפחתת הגודש.
מהמחקר עולה כי הרחבת קיבולת הרשת ב-10% תביא לעלייה של כ-7.5% בסך הנסועה באזור. במרכזי המטרופולינים: תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע ההשפעה על השימוש ברכב גדולה אף יותר.
לממצאים אלו השלכות משמעותיות על תכנון תחבורה ותכנון עירוני בישראל. ממצאי המחקר מלמדים כי באזורים צפופים, בהם תופעת הגודש משמעותית יותר וקיימים ביקושים מושרים, סלילת והרחבת כבישים אינה מהווה פתרון לבעיית הגודש. סלילת הכבישים עונה על הביקוש המושרה לנסיעה ברכב פרטי באזורים אלו, אך השפעתה לצמצום הגודש עלולה להתקזז מול עלייה בשיעור בעלי הרכבים. היכולת להגדיל את שטח הכבישים במידה מספקת לצמצום הגודש באזורים העירוניים מוגבלת, והתחבורה הציבורית מאפשרת תנועה של אנשים רבים יותר בזמן נתון על קרקע נתונה. על כן, בדו"חות המלצות אסטרטגיים קודמים של הבנק הודגשה החשיבות של התמקדות בהשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית ואמצעים משלימים לשם הגדלת הנגישות למרכזי הערים.
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת 'אור ירוק': "אוטובוסים מעורבים בתאונות דרכים קטלניות בשיעור גבוה מחלקם במצבת כלי הרכב וזה מחייב את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לרפורמה מלאה בתחום הזה. קיים מחסור גדול בנהגים וחלקם אף נוהגים שעות רבות מעל המותר בחוק, בעייפות, באוטובוסים לא תקינים ובשחיקה גדולה. הנתונים הקשים מחייבים את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לרפורמה מלאה ומקיפה בתחום הרכב הכבד בכלל ובאוטובוסים בפרט. יש לפעול לשיפור איכות הנהגים, להטמעת מערכות בטיחות שימנעו שימוש בטלפון הסלולארי בזמן נהיגה ולשימוש קבוע בטכוגרף הדיגיטאלי שיצמצם את הנהיגה מעבר למותר בחוק".