השבוע האחרון בעיר הפך לחלום בלהות שאינו נגמר. בתוך השכול הכבד שפקד אותנו, בולטים הסיפורים הקטנים והכואבים של האנשים שחיו בינינו, שהיו חלק מהשכונה, מהקהילה ומהיומיום של כולנו. אלו המילים שנאמרו מתוך הכאב הכי עמוק, ברגעים שבהם המציאות הטרגית, פגשה את הבית.

"נתת לי פיקדון של שלושה מלאכים"

במסע הלוויה קורע הלב של שלושת האחים למשפחת ביטון – יעקב (16), אביגיל (15) ושרה (13) – ספד להם אביהם יצחק,  במילים שהרעידו את בתי העלמין. האב, שחיפש את ילדיו בין ההריסות דקות לאחר הפיצוץ, שיתף ברגע שבו הבין שהנורא מכל קרה:

"ריבונו של עולם, נתת לי פיקדון של שלושה מלאכים ולקחת אותם בבת אחת. רצתי למקום שבו היה המבנה וראיתי רק ערימת אבנים ואבק. בתוך כל החורבן הזה, ראיתי פתאום את הטלית של הבן שלי מבצבצת, כולה שלמה ולבנה בתוך האפר. שם הבנתי שזהו – שהם לא הספיקו להיכנס למקלט בזמן, שהם עלו בסערה השמימה ביחד, כפי שחיו ביחד". "היה פיצוץ אדיר, מהחלון ראיתי עיי חורבות – וידעתי"."אברהם אבינו עקד בן אחד, אני עקדתי שלושה".

"אמא החזיקה לאחותי את היד"

מומי אלימלך, שאיבד באסון את אמו שרה ואת אחותו רונית, שיתף בתמונה אחת שנחרטה בו כשמצא אותן בזירה הקשה, עדות לקשר האמיץ ביניהן גם ברגעיהן האחרונים:

"הגעתי לשם והכל היה הרוס. ראיתי את אמא שלי מחזיקה את היד של אחותי הקטנה. הן נשארו ככה, צמודות אחת לשנייה, עד הרגע האחרון. התמונה הזו של הידיים שלהן לא יוצאת לי מהראש".

"במקום לעמוד תחת הטלית – אני קוברת בעל"

בתמונה: יוסי ואמו ברוריה כהן ז"ל הי"ד

ממיטתה בבית החולים "הדסה", לאחר שעברה סדרת ניתוחים מורכבים, פנינה כהן מנסה לעכל את מותו של בעלה יוסף ושל חמותה. כשהיא מוקפת בבני משפחה, היא תיארה את השבר האישי ביום שהיה אמור להיות המאושר בחייהם:

"היינו כולנו יחד במקלט, הרגשנו בטוחים. פתאום היה בום שאי אפשר לתאר והכל קרס עלינו. היום הבן שלי חוגג בר מצווה. במקום לעמוד איתו מתחת לטלית ולשמוח, הוא קובר היום את אבא שלו. איך ממשיכים מכאן?".

"הנתינה שלך גבתה מחיר כבד"

בין סיפורי הגבורה בזירה בלט סיפורו של אורן כץ ז"ל, שנהרג בעת שניסה לסגור את דלת המקלט כדי להגן על השכנים. בנו, יוסף, ספד לו במילים שצובטות את הלב: "תמיד דאגת לכולם - רק לא לעצמך. חזרת באמצע יום עבודה כדי להכין לנו אוכל, ואני שמח שהייתה לי הזכות לאכול מהאוכל שלך בפעם האחרונה". אשתו, סמדר, הוסיפה בכאב: "הנתינה שלך עלתה לך בחייך, לעולם לא נשכח אותך".

"היית כל עולמי, ילד של אור"

בבית העלמין "דרך חיים" בבית שמש, ליוו אלפים את גבריאל ברוך רווח ז"ל בדרכו האחרונה. אביו, ציון, ספד לו בקול שבור וביטא את האובדן הבלתי נתפס של נער שרק החל את חייו:

"גבריאל שלי, היית ילד של אור, נער יפה תואר עם חיוך שלא נגמר. איך אפשר להספיד בן בגיל 16? היית כל עולמי, התקווה שלי. היית צריך לפרוץ קדימה, לבנות עולם, וברגע אחד הכל נגדע באכזריות. הלב שלי יוצא אליך, ילד נשמה טהורה. אני מבקש ממך סליחה שלא הצלחתי להגן עליך". 

העיר לא תשכח ולא תסלח לעולם: בבתי המלון וברחבי השכונה, התחושה היא של אובדן אישי לכל תושב. "הציטוטים האלו הם הזיכרון שנשאר לנו מהם", אומרים חבריהם של ההרוגים.

העיר בית שמש תמשיך לחבק את הניצולים ולזכור את מי שהיו חלק מאיתנו:

יהי זכרם ברוך.הי"ד.