"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם – יש לו זכות קיום ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם. אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב". כך פותח בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, את מאמרו "השלום בעולם", שבו הוא מסביר את אחת הטעויות הגדולות ביותר שאנחנו עושים בחיינו.
כְּמקובל, גישתו של בעל הסולם נובעת מראייה רחבה של התפתחות הבריאה. לא יכול להיות טוב בלי רע, כך בנוי הטבע. אין פלוס בלי מינוס, יום בלי לילה, חום בלי קור. החיים מתפתחים בהשלמה בין ניגודים. אין תופעה שהיא רעה בפני עצמה. אם נדע כיצד להפוך אותה לטובה, נוציא ממנה תועלת גדולה. לכל פרט יש מקום בתמונה הכללית של הבריאה, ואם נהרוס אותו ייפגע האיזון הכללי. סוד ההצלחה בראיית הטבע המושלם הוא איזון. תופעה שנראית עתה שלילית כביכול, ואי אפשר לדמיין כיצד תהיה הפוכה, עשויה לפתוח בפנינו אוצר של הרגשות, כוחות ואנרגיות, מימד חדש ממש.
מאיפה זה נובע? ביסוד הבריאה יש בורא ויש נברא. הבורא הוא כוח חיובי, כוח של השפעה טובה ושל אהבה. זהו הכוח הנצחי שבטבע. כנגדו הוא ברא כוח שלילי, הפוך ממנו, שנקרא נברא. רצון הנברא הוא לבלוע הכול להנאתו, לקבל לעצמו. שני הכוחות האלה, בורא ונברא, כוח הנתינה וכוח הקבלה, צריכים להגיע לאיזון ולהשלמה. איך? שהנברא יקבל את כל מה שרוצה הבורא לתת לו, אך קבלתו תהיה כנתינה. כלומר, מתוך כוונה לגרום לבורא נחת רוח. דומה הדבר לילד שאוכל כדי שאימו תהיה שמחה. כך ייצא שהבורא נותן לנברא, וגם הנברא נותן לבורא, והם מגיעים להשתוות. למקום הגבוה הזה נצטרך להגיע בשיא התפתחותנו כנבראים.
כל דבר שלילי שאנחנו חווים מורגש ככזה מפני שאנחנו מקבלים אותו בצורה לא נכונה, לכן באה חכמת הקבלה ללמד אותנו איך לקבל מהבורא בצורה נכונה ולהרגיש הנאה. זו חכמה שלמה, עמוקה מאוד ומיוחדת במינה, איך לקבל מהבורא כל טוב. אי אפשר למחוק שום דבר שלילי, אלא רק להפוך אותו לטוב, לתקן את השימוש בו. זהו חוק טבע. אומנם בחינוך ילדים נכון להקנות הרגלים טובים והתנהגות יפה, אך עדיין אין זה תיקון מן השורש אלא רק צביעה חיצונית של טבעו האגואיסטי של האדם. אנחנו מלמדים ילדים לומר "תודה", "בבקשה", לוותר, להתחשב, מתוך מחשבה שכך יהיה להם קל יותר להסתדר בסביבה. תיקון, לעומת זאת, פירושו להזמין אל חיינו כוח עליון שיכול להפוך את כל התופעות האגואיסטיות לתופעות אנטי-אגואיסטיות, אלטרואיסטיות.
דוגמה נוספת להמחשת ההבדל בין "צביעה" ל"תיקון": אדם רוצה להצליח, להרוויח, לשלוט, והולך ללמוד להיות עורך דין. על ידי הידע שרכש הוא מתמרן אנשים, עושה כל מיני מניפולציות, אבל אף אחד לא יכול לומר שהוא לא בסדר. אומנם הוא גורם לאחרים רע, אבל פועל במסגרת החוק. בשונה מצביעת הנטיות האגואיסטיות, תיקון משמע לשנות את עצמנו מן היסוד, את צורת ההשתתפות שלנו בבריאה, כך שנשלים אותה בכל חלקיה עם כוח טוב של נתינה ואהבה. כתוצאה מההשלמה שלנו, כל הבריאה תהיה מתוקנת. כל דבר שלילי שיתגלה, יקבל השלמה על ידי התנהגותנו החיובית החדשה, ואז נראה עולם שכולו מאוזן.
אנחנו לא מבינים שהעולם הוא מושלם, והבעיה היחידה היא רק בהשלמת כל החלקים לכדי מערכת אחת שמתפקדת בקשר הדדי נכון. את הקשר הזה איננו מסוגלים ליצור בעצמנו, אבל יש בכוחנו להזמין את הכוח העליון לעשות זאת. זהו תיקון העולם שעלינו ללמוד לבצע. כל התערבות אחרת בבריאה, כל ניסיון לבער מהעולם את מה שנראה כרע ומיותר, נידון מראש לכישלון.