"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא: וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ". (בראשית כ"ח, י-יב)
הרב"ש במאמרו "ויצא יעקב" מסביר: "סולם מוצב ארצה: שהאדם מוצב בתחילת ביאתו לעולם, אַרְצָה, שהוא מלשון אֶרְצֶה, היינו אני רוצה לקבל… ואחר כך נעשו התיקונים, הנקראים השתוות הצורה, שפירושו, שהתחתון, הנקרא ארץ, מגיע לידי השתוות עם השמיים, שהוא נקרא המשפיע". כלומר, על ידי תיקון האגו לכיוון של השפעה, כלומר הענקת שפע, אהבה ונתינה, אנחנו מטפסים עד לשמיים, עד לגובה הבורא.
והרב"ש ממשיך, "והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו… מלאכי אלוקים, פירוש, מי שעושה חשבון, שהוא בא לעולם הזה בשליחות הבורא, לתקן תיקונים, אז הוא נקרא בחינת מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו".