עמוק בלב המאה ה-20 מפעמת כמיהה: כמיהה לחופש, לשיוויון, לחיים טובים יותר בחסות הטכנולוגיה והחיים המודרניים. הקונצרט הרביעי בסדרה הקלאסית של התזמורת הסימפונית ירושלים מוקדש לכמיהה הזו – כמיהה לעולם טוב יותר. ואם לא טוב יותר, אז לפחות נוח יותר, בבית חדיש ונעים.
בקונצרט תבצע התזמורת 3 יצירות: פטרושקה מאת סטרווינסקי, יצירה שמבשרת על המודרניזם הנועז העתיד לבוא ביצירותיו הבאות של סטרווינסקי; קונצ'רטו לשתי קלרניתות מאת המלחין הישראלי יבגני לויטאס ובביצוע דואו הקלרניתנים אלכס ודניאל גורפינקל, שהיא יצירה המוקדשת לנגן הקלרנית בני גודמן - אולי הדמות החשובה ביותר בהצגת המוזיקה השחורה והג'אז לקהל האמריקני בשנות ה-30 וה-40; ואת הסוויטה מוסקבה, צ'ריומושקי מאת שוסטקוביץ', שמבוססת על אופרטה שעלילתה מתחקה אחרי תושבים במוסקבה שמצפים לקבל דירה בשיכון חדיש.
על הקונצרט ינצח המנצח יליד לבנון ג'ורג' פהליבניאן, אשר חברת סוני קלאסיקל הוציאה לאחרונה הקלטה, שנערכה באולפני אבי רוד לפני כ-30 שנה ובה ניצח פהליבניאן על התזמורת הפילהרמונית של לונדון בביצוע של הקונצ'רטו לצ'לו של אלגר עם הצ'לנית עופרה הרנוי. ההקלטה נחשבה עבודה במשך כ-3 עשורים עד שלאחרונה נגאלה ונערכה לאלבום.
"אנחנו שמחים מאוד ואף גאים לארח את מאסטרו פהליבניאן בחזרה בתזמורת - 30 שנה לאחר שניגן עמנו לראשונה בתחרות לניצוח על שם ברנשטיין. מאסטרו פהליבניאן נמנה על העילית העולמית וההזדמנות לשתף עמו פעולה משתלבת היטב בחזון שהתוותה הנהלת התזמורת לעידן הנוכחי: להשתלב בצמרת העשייה העולמית בשדה, תוך הקפדה על שיתופי פעולה עם אמנים בעלי זהות אמנותית מובחנת, הניחנים בחתירה חסרת פשרות לדיוק ולאיכות".
על היצירות
מוסקבה, צ'ריומושקי היא אופרטה ב-3 מערכות מאת שוסטקוביץ', שעלילתה מתרחשת באחד השיכונים הגדולים הללו ועוסקת בחיי הקהילה ובדאגות האזרחים, שמודאגים מן המחסור בדירות זמינות וכמהים לתנאי מגורים נורמליים. מחוז צ'רימושקי בעיר הבירה הרוסית תוכנן ונבנה באמצע שנות ה-50 כאחד משיכוני הרכבת הגדולים הראשונים. ברבות השנים נעשה השם "צ'רימושקי" עצמו נעשה למונח מקובל בהתייחסות לשיכונים מסוג זה. פירוש השם, אגב, הוא "עץ דובדבן הציפורים".
חיבורה של האופרטה הושלם ב-1958 ולמרות שזכתה תחילה להצלחת מה – היא נשכחה די מהר; היצירה נמוגה מן הרפרטואר הסובייטי ובמערב נותרה לא מוכרת. מספר שנים לאחר הבכורה מוסקבה, צ'רימושקי זכתה לעיבוד קולנועי. לצורך הסרט קיבץ שוסטקוביץ' כמה מן הקטעים באופרטה, עם דגש מיוחד על קטעי המחול, וערך מתוכם סוויטה תזמורתית (יצירה שהיא בעצם אוסף קטעים).
הקונצ׳רטו לשתי קלרניתות מאת יבגני לויטאס הוא יצירת מחווה לנגן הקלרנית היהודי האגדי בני גודמן, אחת מדמויות המופת בהיסטוריה של המוזיקה במאה ה-20, והיא מבוססת על הנושאים המוזיקליים המפורסמים ביותר מן הרפרטואר של גודמן. היצירה נכתבה בצורת קונצ׳רטו קלאסי בעל שלושה פרקים בסגנון ג׳אזי ומעניקה הזדמנות לכל הנגנים, הסולנים ונגני התזמורת, לחשוף את סגולותיהם. היצירה דורשת שליטה ריתמית ניכרת, וירטואוזיות מבריקה בחלקים המהירים ונגינה מלודית (קאנטילנה) רכה ושירתית בחלקים הליריים שלה. היצירה נכתבה במיוחד לדואו גורפינקל בשנת 2018. מאז נוגנה בהצלחה רבה מספר פעמים ברחבי אירופה.
יבגני לויטאס נולד בברית המועצות (אוקראינה) ב 1972, שם החל בלימודי פסנתר והלחנה, אותם סיים באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין , באוניברסיטת ת"א , בהדרכתו של פרופ' עמי מעייני. יצירותיו בוצעו על ידי מיטב תזמורות ואמנים בישראל ובחו''ל, ובהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון, התזמורת הקאמרית הישראלית, אנסמבל סולני תל אביב, אמן כלי ההקשה חן צימבליסטה ועוד. יצירותיו בוצעו בארצות רבות וביניהן, גרמניה, איטליה, ארה"ב, רוסיה, אוקראינה, סין, יפן וטייוואן. לויטאס הלחין מוזיקה לסרטים והצגות תיאטרון בארץ ובעולם. בשנים האחרונות הלחין פסקולים לסרטים וסדרות של הבמאי דרור מורה ובהן ״הגורם האנושי״ ו״מסדרונות הכוח״. הלחין מוזיקה להצגות של ג׳יטה מונטה: ״מולי סוויני״, ״האיש שחשב שאישתו היא כובע״ (תיאטרון החאן), הלחין מוזיקה להצגות של במאי תיאטרון מיכאל טפליצקי: ״אמוק״, ״אותלו״, ״שפירא״ (תיאטרון מלנקי) ועוד. כמעבד ומתזמר, לויטאס עובד עם רבים מהמוזיקאים המובילים בארץ, בהם שלומי שבן, אבישי כהן, יוני רכטר, קרן פלס, מארק אליהו, אלי דג׳יברי ועוד. בין השנים 2019 -2021 לויטאס היה מלחין הבית של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית.
לקראת הקונצרט התארח יבגני לויטאס בתוכנית "מאחורי הצלילים" בגלי צה"ל. מוזמנים להאזין כאן.
בעקבות ההצלחה המסחררת שנחל הבלט ציפור האש ביוני 1910 החליט סרגיי דיאגילב, המנהל האמנותי והמייסד של להקת המחול "בלט רוס", לפנות שנית אל בן-חסותו הצעיר סטרווינסקי, מתוך רצון לשחזר את שיתוף הפעולה המוצלח בין השניים. סטרווינסקי, תלמידו של רימסקי-קורסקוב, היה אז בן 27. דיאגילב הציע שהבלט הבא יתבסס על אדגר אלן פו, אולם לסטרווינסקי היה רעיון אחר והשניים סיכמו על בלט שיתבסס על תמונה פרימיטיבית של פולחן אכזרי ברוסיה של טרום עידן הנצרות. היה זה הגרעין שממנו יצמח לבסוף פולחן האביב, אך סטרווינסקי חש כי בטרם יוכל לקחת על עצמו משימה כה כבדה ומורכבת עליו לרענן עצמו באמצעות "יצירה תזמורתית שבה הפסנתר יתפוס את התפקיד המרכזי. מעין konzertstück". סטרווינסקי סיפר על תהליך הכתיבה: "בעת שהלחנתי את המוזיקה הייתה בדמיוני תמונה של בובה שלפתע מוענקים לה חיים, ושמותחת את הסבלנות של התזמורת במפלים אינסופיים של ארפג'ים. התזמורת מגיבה בתרועות חצוצרה מאיימות, ומתקבל רעש נהדר שמגיע לשיא ואז מסתיים בקריסה העצובה והנרגנת של הבובה המסכנה. כשסיימתי את כתיבת היצירה המוזרה, התקשיתי למצוא כותרת שתצליח להביע במילה את האופי של המוזיקה שלי, ובהתאם גם את האישיות של היצור הזה. יום אחד זינקתי משמחה; מצאתי את הכותרת שלי – פטרושקה, הגיבורה הנצחית והאומללה של כל יריד בכל ארץ". את פטרושקה, אותה בובה עצובה וחסרת מזל שבצרפת היא פיירו ובאיטליה פולצ'ינלה, ניתן למצוא במסורות רוסיות כבר במאה ה-13. בימינו מוכרת הבובה הטלוויזיונית פאנץ' מן הצמד "פאנץ' וג'ודי".
סטרווינסקי היה אז במהלך טיול באגם ז'נבה. מאוחר יותר במהלך אותו קיץ ביקר דיאגילב את סטרווינסקי בלוזאן וציפה למצוא אותו שקוע בעבודה על פולחן האביב. אולם סטרווינסקי הפתיע אותו וניגן על פסנתר שני פרקים של מוזיקת בובות סאטירית. היצירה הלהיבה את דמיונו של דיאגילב ואת חושו המחודד להזדמנויות, והוא התעקש שסטרווינסקי ירחיב את היצירה ליצירת בלט מלאה. השניים סיכמו על שכר של אלף רובל ודיאגילב בחר באלכסנדר בנואה לעיצוב התפאורה. בנואה היה צייר שעיצב חלק מההפקות הידועות ביותר של דיאגילב ולבו נטה אחר תיאטרון בובות כבר מגיל צעיר. הופעת הבכורה התקיימה ביוני 1911, בניצוחו של פייר מונטו.
על המבצעים
ג'ורג' פהליבניאן, מנצח
נולד בביירות, לבנון. הוא החל את לימודי המוזיקה שלו בעיר הולדתו בגיל שלוש (נגינה בפסנתר) ובגיל שש (נגינה בכינור). בשנת 1975 עבר עם משפחתו ללוס אנג'לס שם למד אצל פייר בולז, לורין מאזל ופרדיננד לייטנר. בשנת 1991 בהיותו בן 27 היה לאמריקאי הראשון שזכה בפרס הראשון בתחרות הניצוח בבזנסון ולמעשה, בתולדות התחרות היוקרתית הזו, לאורך כשישה עשורים הוא היה האמריקאי היחיד שזכה לכבוד זה.
מאז, מאסטרו פהליבניאן ביסס את המוניטין שלו כאחד המנצחים המובילים בדורו. על במת הקונצרטים הוא הוביל רבות מהתזמורות המובילות בעולם, ובהן התזמורת הפילהרמונית ותזמורת פילהרמוניה בלונדון, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הפילהרמונית של תיאטרון לה סקאלה מילאנו, תזמורת הגוואנדהאוז בלייפציג, תזמורת תיאטרון האופרה ברומא, התזמורת של האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא, התזמורת הפילהרמונית של רדיו צרפת, התזמורת הפילהרמונית של מונטה-קרלו, תזמורת פסטיבל מאג'ו מיוזיקלה פיורנטינו בפירנצה, התזמורת הלאומית של השירות השידור האיטלקי בטורינו, התזמורת הפילהרמונית של ה-בי-בי-סי, התזמורת הפילהרמונית הצ'כית, התזמורות הסימפוניות של שירות השידור הגרמני בצפון גרמניה (המבורג), בחבל הסן (פרנקפורט) ובדרום מערב גרמניה (שטוטגרט), התזמורת הסימפונית הממלכתית של חבל הסאר בגרמניה, תזמורת שווייץ המערבית, התזמורת הלאומית של ספרד, התזמורת הלאומית הבלגית, התזמורת של תיאטרון סן קרלו בנפולי, תזמורת תיאטרון קומונלה בבולוניה, תזמורת הרדיו הספרדי, התזמורת המלכותית הלאומית של סקוטלנד ועוד רבות אחרות. בצפון אמריקה ניצח על התזמורות הסימפוניות של יוסטון, מונטריאול, בולטימור, סינסינטי, אינדיאנפוליס, טורונטו, סנט פול, באפלו, רוצ'סטר, הונולולו, פורטו ריקו, ונקובר, אוטווה וקוויבק. הוא עבד גם עם התזמורת הלאומית הרוסית, התזמורת הפילהרמונית של מוסקבה, תזמורת תיאטרון מרינסקי, תזמורת פדוסייב, התזמורת הסימפונית של סידני, התזמורת הסימפונית הווירטואוזית של יפן, התזמורת הפילהרמונית המלזית, התזמורת הפילהרמונית של הונג קונג, התזמורת הפילהרמונית של קטאר ותזמורות רבות ברחבי אסיה. בחורף 2017 מאסטרו פהליבניאן עשה היסטוריה כמנצח הראשון ממוצא ארמני שניצח על התזמורת הסימפונית הנשיאותית של טורקיה באנקרה.
על במת האופרה מאסטרו פהליבניאן ניצח באירופה ובארצות הברית על בתי אופרה ועל להקות אופרה מהבולטות בתחום. בין היתר ניצח על הפקות של כולל הופעות של ינופה (ינצ'ק), הספר מסביליה (רוסיני) וארני (ורדי) באופרה הישראלית; לה טרוויאטה (ורדי) בתיאטרון מרינסקי בסנקט פטרבורג; טוסקה (פוצ'יני) בתיאטרון הגדול דה בורדו וסנט אטיין; על הבכורה ההולנדית של הרוכבים אל הים (ווהן ויליאמס) ברוטרדם; הקול האנושי (פולנץ) באולם "עיר המוזיקה" בפריז; אותלו (ורדי), אבירות כפרית (מסקני) וג'אני סקיקי (פוצ'יני) בתיאטרון סן קרלו די נאפולי; פיק דאם (צ'ייקובסקי) ואנדריאה שנייה (ג'ורדנו) בתיאטרון ליריקו בקליארי; קללת פאוסט (ברליוז) בתיאטרון סן קרלו, נאפולי ובתיאטרון רג'יו בפארמה; כרמן (ביזה) עבור תיאטרו פטרוצלי והאופרה של לונג ביץ', קליפורניה; הבכורות העולמיות של בוקר הרציחות (פייר תילואה) לאופרה של מץ ושל 7 סיפורים בכדי לעזוב את העולם (מרקו בטה) וכן הפקה חדשה ועתירת שבחים של בוריס גודונוב (מוסורגסקי) לתיאטרון מאסימו די פאלרמו.
הוא שיתף פעולה עם מוזיקאים רבים מן השורה הראשונה, ובהם מקסים ונגרוב, ואדים רפים, שרה צ'אנג, ג'ושוע בל, ז'נין יאנסן, מישה מאיסקי, גדעון קרמר, גיל שחם, עמנואל אקס, אוולין גלני ורבים אחרים.
מאסטרו פהליבניאן התבקש להיות המנצח הראשי והמנהל האמנותי של הפילהרמונית הסלובנית (2005-2008) ומילא תפקידי מנצח אורח ראשי בשלל תזמורות, ובהן התזמורת הפילהרמונית של האג, התזמורת הפילהרמונית הממלכתית של ריינלנד פפאלץ, התזמורת הקאמרית של וינה, תזמורת התיאטרון הלירי של קליארי, והתזמורת הפילהרמונית הארמנית.
דואו גורפינקל
צמד התאומים דניאל ואלכסנדר גורפינקל הם ילידי 1992 והחלו את לימודיהם המוזיקליים בשנת 2000. בגיל 12 הוזמנו על ידי זובין מהטה להופיע כסולנים בקונצרט השנתי למוזיקאים צעירים עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מאוחר יותר, צמד גורפינקל שיתפו פעולה בשנית עם מהטה והפילהרמונית הישראלית והופיעו בחו"ל עם התזמורת הפילהרמונית של זאגרב, התזמורת הפילהרמונית של בלגרד, תזמורת אמני הצליל של וינה, התזמורת הסימפונית האוקראינית הלאומית, וכן בסיור בצרפת עם התזמורת הלאומית של פיי דה לה לואר, עם הווירטואוזים של מוסקבה, "סולני מוסקבה", התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הסימפונית חיפה, עם התזמורת הקאמרית מוצרטיאנה של רומא בוותיקן, התזמורת הלאומית של הרדיו והטלוויזיה בבולגריה, התזמורת הסימפונית הלאומית של גאורגיה ותזמורת הסימפונית של ברנדנבורג.
דואו גורפינקל הוזמנו להופיע בשוויץ, שם ביצעו את הקונצ'רטו ל-2 קלרינטים מאת מנדלסון במסגרת פסטיבל "מוסקבה פוגשת חברים" עם התזמורת הקאמרית הווירטואוזית של מוסקבה בניהול ולדימיר ספיבקוב, בלוס אנג'לס בחסות זובין מהטה, עם יורי בשמט וסולני מוסקבה באולם צ'ייקובסקי ועוד מבחר נרחב של מקומות ושיתופי פעולה.
ראשון 24.11.24 במשכן לאומניות הבמה פיס אשדוד בשעה 20:00
שני 25.11.24 באולם הסימפוני על שם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים בשעה 19:30