מאת: אתי בן עמי - סויסה
דוד זריהן מוכר לרבים בעיר, הוא מוותיקי ובוני העיר, אולם, גם אוכלוסיות חדשות ובני נוער מכירים אותו באמצעות פועלו. ב- 10 השנים האחרונות הוא מנהל ארגון חסד שלם ושל אדם אחד. הוא עסוק מבוקר ועד ליל בעזרה לזולת בתחומים רחבים. הוא לא הולך לאירועים, ועסוק 24/7 בטיפול וסיוע לזולת. ראיון עם איש שעושה הכל לבד מתוך מסירות ומחויבות ששייכת לדור הולך ופוחת.
דוד זריהן, 74, נולד ברבט עיר הבירה של מרוקו, עלה לארץ בגיל 14, בתלאות ולאחר חודשיים בדרכים, בשנת 56' הגיע לבית שמש. התחנך בקיבוץ מעלה החמישה עד לגיוסו לצבא, התגייס לשרות הצנחנים, עבר 3 מלחמות.
בשנת 64' התחתן עם אביגיל רעייתו, להם 8 ילדים, 22 נכדים ו- 2 נינות, כולם מלבד אחת גרים בבית שמש. עבד בסולל בונה משך 48 שנים, וכאיש אחזקה בקיבות צרעה 23 שנים. בשנת 2004 ולמשך 10 שנים עבד בביה"ס ברנקווייס כאיש אחזקה, ופעל עם התלמידים - בני הנוער למען הקהילה בעיר בתחום הקשישים.
ב- 25 שנים האחרונות הוא מתנדב בביטוח לאומי, היה משך 3 קדנציות חבר הנהלת הסתדרות מטעם מפלגת העבודה, ו-6 שנים חבר במועצה הדתית.
דוד הכי טוב
שתף אותנו בסדר יום שלך?
"עד לפני שנתיים עבדתי בברנקו וייס. הרחבתי את הפעילות והטיפול שלי בקהילה. אני עוזר ומסייע לקשישים, מחלק חבילות מזון למשפחות באופן קבוע ושוטף, מסייע לאנשים שיש להם מחסור ברהיטים וכל מה שנדרש, הפכתי לכתובת ואני עושה הכל בהנאה ואהבה. יש לי סדר יום קבוע. בשעה 08:00 בבוקר לאחר התפילה, אני הולך לחלק מזון, יש לי מחסן מזון בו יש מאות מוצרי מזון יבשים שאני מצליח לארגן מארגון חסד שמספק לי בכל חודש כ- 100 חבילות, תושבים שתורמים ותלמידי ברנקו וייס, שעברו תחת ידי מגייסים עבור נזקקים ומפתיעים אותי. ב- 6 שנים האחרונות אני מקבל בכל יום מ'סופרסל דיל' דברי מאפה, לחם, עוגות ואני מחלק באופן קבוע ויומי למועדון העיוור ולתושבים. חלקם מקבלים בכל יום עד השעה 24:30 בלילה, וברור לי שאם לא אביא לחם לא יהיה לילדים אוכל לקחת לביה"ס, ולשאר המקומות אני מחלק בבוקר. עקב המחויבות שלי בעבודה, אני לא הולך לאירועים, וכשיש אירועים של בני משפחתי, לכולם ברור שבשעה 22:00 אני יוצא לחלוקה, אין מה לעשות ככה זה כשיש אחריות."
מהיכן רוח ההתנדבות?
"כשהתחנכתי בקיבוץ חלק מהחינוך היה למען הקהילה, כבר בגיל צעיר הלכנו לסייע לתושבי המעברות. נוסיף את העובדה שאימא שלי (יקוט ז"ל), הייתה אשת חסד. זה מה שהחדרתי לילדיי האישיים ולתלמידים בברנקו וייס, לפעול למען הקהילה בכל המובנים. זה חלק גדול מהחינוך שקיבלתי מהבית בקיבוץ ובכלל. היום אני יכול לומר שככל שאני תורם ומסייע יותר כך אני מרגיש טוב יותר. המושג 'אין לי זמן' לא קיים בלקסיקון שלי, יש זמן להכול אם רוצים."
ישנם הרבה אנשים במצוקה כלכלית גדולה – מה הסיבה לדעתך?
"יש לי ביקורת מאוד קשה כלפי השלטון המרכזי. ישנה התנתקות והתנערות מחולים וקשישים, יש נתק מוחלט בין השלטון לאזרחים. אני מטפל בכל כך הרבה בעיות של אנשים באופן שוטף ומבין יותר ויותר עם אלו מצוקות אנשים מתמודדים. לדוגמא: כיצד יכול להיות שילדים יזדקקו לאוכל?! שנשים וחולי סרטן נשארים ללא תרופות?! זה ממש לא מקובל עליי לא יתכן שלאזרח ישראלי יחסר תרופות, עברנו את השואה לפני הרבה שנים.."
דוד ורעייתו מיכל אביגיל
מה לדעתך יכול להועיל בכדי למנוע מצוקה כלכלית?
"החלטות ממשלה נבונות. אין שום סיבה שנערים ונערות בני 18 מקריבים את חייהם למען בטחון המדינה, לאחר הצבא שיצאו לעבוד אבל, שיעלו עבורם את שכר המינימום, שיתנו להם הנחה בשכירת דירות כמו בשנות ה-60, אני קיבלתי דירה מעמידר, יצאתי לשוק העבודה ואחרי 8 שנים רכשתי אותה.
עניין נוסף, הוא לא לתת לאלימות להתפתח לממדים של נקודת אל חזור, זה ימנע חיסכון בהוצאות עבור אותו נוער בבתי הסוהר. צריך לטפל בבעיות אלימות מגיל צעיר כך כל הצדדים מרווחים. כדאי למנוע שריפות מראש ולא לכבות אותם בדיעבד.."
האם הנהלת העיר מסייעת לנזקקים להבנתך ומהיכרותך?
"רשויות העיר כן מסייעות, הם רק לא יכולים לחרוג מהמקובל בבירוקרטיה. עובדות במח' הרווחה מסייעות לי ברמה האישית כשניתן, ישנם תושבים רבים שכועסים על מח' הרווחה ועל הרשות ולעיתים בצדק אבל, מה אעשה ידיי כבולות מאחר ואלו הם כללי החוק. אני חייב להודות שראש העיר משה אבוטבול וסגנו מאיר בלעיש, סייעו לי בכל פעם שפניתי אליהם. אני משתדל לפתור את הבעיות בכוחות עצמי. זה אולי הזמן להודות למאיר בלעיש שסייע לי רבות עם עשרות משפחות, מבחינתי הוא איש ציבור ראוי."
מה משמח אותך?
"הסיוע מהקב"ה, אני מרגיש שהוא צמוד אליי. העבודה שלי עם בני הנוער, ההבנה שהגעתי אליה לאחר ההשקעה כי השרשתי בהם את ערך הנתינה. עד היום תלמידים רבים אוספים מוצרי מזון למחסן המזון, אני שמח על האכפתיות והחיבור שלהם לקהילה, חינוך לערכים בהקשר שלהם מסתבר הם לא מילים זרות. זו תחושה מדהימה והרגשה ממש טובה."
איש משפחה למופת
מה מעציב אותך?
"הכי מעציב אותי בעולם לפגוש ילדים שאין להם מה לאכול, אנשים חולים שאין להם כסף לתרופות ונאלצים לסיים את החיים שלהם בגלל חוסר כסף ומחסור בכלל."
מה דעתך על הקיטוב שנוצר בעיר בין אוכלוסיות?
"מאוד מאוד מקומם אותי. בעיקר בבית שמש, שהייתה עיר שהבסיס העיקרי שלה היה אחדות, ערבות הדדית ודאגה לזולת, משני המתרסים. התקבצנו כאן מכל העולם בכדי להתאחד. אני מכיר אנשים טובים מכל המגזרים, תושבים חילוניים מדהימים אנשי חסד שעושים למען האחר, וגם חרדים שמגלים אכפתיות ועוזרים בכל הזדמנות ולכלל התושבים ללא קשר לזרם או אמונה. בעיניי, אסור לעשות הכללות בשום מקרה. אחד האנשים שהכי מרגשים אותי בעירייה זה שמוליק גרינברג, הוא איש מדהים, מבחינתי הוא ממש מלאך שמטפל בבעיות תושבים באופן פרטני ויסודי ומעדכן בכל שלב ושלב."
תוכל לתת דוגמאות מרגשות מהעשייה שלך?
"יש הרבה דוגמאות מרגשות. אחת, לפני ראש השנה, קראתי בעיתון מקומי שאב לשבעה ילדים התגרש וחמישה מילדיו נשארו אתו, ושניים הלכו עם אימם. ושיש לו מיטה אחת ו- 5 מזרנים שהילדים ישנים על הרצפה. עם צאת החג בשעה 20:15, התקשרתי אליו לראות איך אפשר לעזור לו, והבנתי ממנו שאין לו כלום. בשעה 22:00, התקשר אליי חבר טוב ממושב זכריה שאמר לי: "אתה חייב להציל אותי, עברתי דירה וקניתי מיטות, ואני לא רוצה אותם כי הם לא מתאימות, אבל ללא המזרונים.. התרגשתי עד עמקי נשמתי. זה ממש נס גלוי.
מקרה נוסף, חילקתי בראש השנה שעבר דברי מאפה ולחם והגעתי ל- 3 משפחות שישבו כמו אבלים לקראת ערב חג בשולחן החג, ניתקו להם את הגז ולא היה להם כסף להזמין גז וגם לא היה להם מה לבשל. יצאתי משם וחשבתי איך אני מסייע להם, ואז הטלפון שלי צלצל, על הקו הייתה ליאת, הבעלים של המסעדה 'המקום של תום' שאמרה לי שהיא מהבוקר מחפשת אותי כי היא רוצה לתרום אוכל ל- 7 משפחות.. נסעתי אליה מיד ולקחתי אוכל לשלושת המשפחות שהספיקו ל- 4 ימים. באותו הרגע הבנתי שה' יתברך יושב על כתפיי ומעודד אותי לעשות למען האחר.
ועוד דוגמא מדהימה, לפני כשנתיים קיבלתי טלפון מדודו הבעלים של 'הפיראט האדום' ששאל אותי אם אני צריך תחפושות לילדים נזקקים. אמרתי לו תן לי רק אחת כי אתה באמת לא רוצה לשמוע כמה אני צריך.. (הייתי צריך תחפושות ל-120 ילדים בעיר!!). ברוב אדיבותו הוא תרם לי 37 תחפושות. מאז ועד היום הם מזמינים אותי כל שבוע לקחת צעצועים לילדים. זו חנות מדהימה והבעלים עוד יותר.
בכלל החום שמאפיין את התושבים בבית שמש יכול להפשיר שלג מעל פסגת החרמון.."
תמיד עושה שמח
לתפיסתך, בית שמש לאן?
"בתהליך ובמציאות של היום בית שמש הולכת לתהליך של פירוק: חרדים בצד אחד והחילוניים-מסורתיים בצד השני. אני חזור ואומר לא התקבצנו כאן מכל העולם לפירוד בדיוק ההיפך לאיחוד. הניצול והשימוש בדת מאוד לא נכונים בעיניי, מה גם שיש הלכות שנוגדות את המציאות העכשווית, אני לא מסכים עם כל החרדים כמו שהם לא מסכימים איתי אבל, תמיד אפשר למצוא מכנה משותף בין צדדים, ואסור לנו להתייחס לבני אדם בהקשר של תפיסות עולם, כולנו יהודים ובני אדם. התהליך שבית שמש עוברת מאוד לא בריא. לדעתי, צריך להיות בבית שמש ראש עיר לא חרדי. מפני שהחרדים לא מקבלים אותנו, אנחנו מקבלים אותם. ראש עיר חרדי שמגיע לנאום במקום שנשים שרות עם גופיה וקהל מעורב יש בזה הרבה קושי, זו דוגמא מאוד קטנה שמעידה על הרבה דברים. בגדול באמת המציאות שנוצרה ממש עגומה."
מה אתה מאחל לעיר ולעצמך?
"אני מאחל לעצמי לראות את המדינה שלנו מלוכדת ומאחדת, מדינה והנהגה שדואגת לכלל אזרחיה ובעיקר בעזרה לאוכלוסיות חלשות, אני מאחל בכל בית פרנסה טובה. ולעיר בית שמש אני מאחל שכל הקבוצות בעיר ישבו יחד בשיתוף פעולה מלא, כך לכלל המגזרים יהיה טוב."