הדס אשתו של איתמר ז"ל, בהודעה אל מכריו: "איתמר האהוב שלנו, שכולו טוב טהור ושלם, עבר אל הנצח בשלווה".
איתמר, אדם, מחנך, איש משפחה, חבר שהעולם התברך בו לזמן מוגבל. איתמר חי בבית שמש מספר שנים, ניהל את בית הספר האתגרי בעיר והמשיך בעשיה חינוכית במכוו ברנקו וייס. איתמר נגע בנשמותיהם של צעירים ומבוגרים והעמיד דורות של מחנכים רגישים, חומלים, מכילים ומחוייבים. לרבים זכורה דמותו הצנומה והנחושה שסבבה ברחובותיה של העיר בשעות הקטנות של הלילה כשהוא מבקש להיות נוכח עבור תלמידיו באשר הם. דרכו החינוכית של איתמר התאפיינה ברגישות ובחדות, ביכולת להתבונן בעיניים חומלות ונחושות אל בן שיחו ולייצר שיח חינוכי עמוק ומשמעותי שהשיב לתלמידיו את הכח להתקדם ולשנות. תלמידים ותלמידות רבות זכו לסיים את לימודיהן עם תעודת בגרות מלאה ולהשתלב בעולם כשוות ושווים בזכותו. איתמר התמודד עם מחלת הסרטן במהלך השנים ובשנתיים האחרונות מצבו הורע עד מאוד.בהדרגה ובכאב רב סיים את עבודתו החינוכית בעיר ובמכון.
גם במנהל החינוך בעיר הכירו מנהלים רבים את איתמר ועשייתו החינוכית בעיר.
שרי דרור, ראש מנהל חינוך נוער וקהילה נמנתה עם חוג חבריו הקרובים, כך כתבה:
"זכות גדולה היתה לי ללמוד מאיתמר, בלימודינו באוניברסיטה, בחיים המשותפים פה בבית שמש, בבניית המשפחות שלנו וגידול ילדינו בחברות אמת ובשותפות עמוקה למעשה החינוכי.
וגדול מאוד, מאוד הכאב!
היה איש - וראו: איננו עוד,
ושירת חייו באמצע נפסקה...יהי זכרו ברוך".