רס"ל יוסף מלאכי גדליה הי"ד, תושב בית שמש ולוחם ביחידת דובדבן, הובא למנוחת עולמים בתחילת הלחימה בדרום. זמן קצר לפני שנהרג בחילופי אש הספיק יוסף לפנות פצוע בכפר עזה, לתת לו טיפול מיידי ברכב הפינוי ולהביא אותו למקום מבטחים לפני החזרה פנימה להמשך לחימה וחיסול מחבלים. אחיו הגדול אשר דואג לספר עליו ועל גבורתו היוצאת דופן. השבוע הוא שיתף סיפור מרגש במיוחד. כך הוא כתב:
"אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑שׁ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י אֵיפֹ֖ה הֵ֥ם רֹעִֽים - פסוק אחד שמספר הכל.
"חבר של יוסף מיחידת דובדבן ביקש ללמוד לזכרו, הרב אמר לו, שביחידה יוסף כל יום למד פעמיים מקרא אחד תרגום אז שילמד גם אחרי המשימה הראשונה בעזה, החבר פתח את הספר כדי ללמוד והפסוק הראשון שהוא רואה: אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑שׁ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י אֵיפֹ֖ה הֵ֥ם רֹעִֽים.
"החברים מדובדבן כתבו את הפסוק על הקיר, וחברים שלי שבאו לבית לאחר מכן נדהמו לראות אותו וצילמו בשבילי.
"עכשיו הכל מתחבר לי בפסוק אחד: בשמחת תורה, יוסף נשלח לכפר עזה, מה הוא מבקש? אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑ש.
"האזרחים מתחבאים בבתיהם, רואים וחווים זוועות ורק
מחכים ומבקשים אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑ש.
"לוחמים נפגעים ונופלים, מחכים לחילוץ מחבריהם לצוות, מה הם מבקשים? אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑ש.
"ויוסף שלנו בסופו של דבר חוטף כדור, שכוב על הקרקע, בני הבליעל מתקרבים אליו ומה הוא ביקש אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑ש.
"תסתכלו בתמונה על חוות הדעת של הצוות של יוסף עליו: ״הנכונות שלך תמיד לעזור, באמת זה מדהים אני סומך עליך אם אני צריך מישהו לעזרה״
״תמיד ישים את טובת הצוות לפני טובתו שלו״
״יעזור קודם לך ואחרי זה לעצמו״
״תמיד יחשוב על טובת האחר לפני טובתו האישית״
״אפשר תמיד לסמוך עליו״
ועוד, ועוד.
"ותגידו במשפט אחד מסכם, מי זה יוסף? אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑ש. ואז כמו שכתוב על יוסף אבינו בפרשה הבאה:
וַיַּכֵּ֥ר יוֹסֵ֖ף אֶת־אֶחָ֑יו וְהֵ֖ם לֹ֥א הִכִּרֻֽהוּ
"יוסף שלנו ידע, עם ישראל לא. האמירות שאנחנו לא אחים, השנאה שהייתה פה ביום שלפני, אבל יוסף היה שם. בפעילות מבצעית כמעט כל לילה, בעזרה לזולת, בסיכון עצמי. ואנשים מסרבים לשרת במילואים!!
אנשים מסרבים לעמוד לצידו כשהוא הכי צריך אותם
זורקים אותו לבור. מוכרים אותו.
"והאוייב מזהה את החולשה ומגיעה שמחת תורה
ועכשיו ההבנה ״וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת״
"על מכירת יוסף נהרגו עשרת הרוגי מלכות והנה אנחנו רואים את הרוגי המלכות לפנינו כל יום.
"לא היינו ראויים לאיש כזה. דיברנו עם כל הצוות שלו והסכמנו, שתמיד על אנשים שנהרגים אומרים דברים יפים ושהם הכי טובים, אבל יוסף באמת היה מלאך לא מציאותי. מי שהכיר אותו יודע על מה אני מדבר בדיוק ומי שלא אף פעם לא יבין.
"הוא היה שם בשבילנו, אנחנו לא היינו שם בשבילו. במאקרו, במיקרו וכל מה שביניהם. אז לכל מי ששואל אותי איך אני? אם צריך משהו? יש רק דבר אחד שאני צריך: אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑ש.
"יוסף לא תמיד התאפשר לי להיות איתך, מעכשיו אבל אתה תמיד איתי. מה כבר ביקשת? אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑ש.
"אז אולי לקח קצת זמן אבל עכשיו קיבלת. אני מפה דורש אחדות, דורש אהבת חינם, דורש מעצמי להיות שם בשביל מי שסומך עלי גם אם זה יעלה לי בחיים. אדרוש את זה מעצמי כל יום, בזכותך ובשבילך. לדרישתך. ואדרוש את זה מכולם.
"יש לנו חטופים בעזה. יש לנו חיילים שנהרגו כדי להכרית את האויב. הם ברגע זה מבקשים מאיתנו אֶת־אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑ש".