מאת: אתי בן עמי-סויסה
מירי שלם, אחת הנשים היותר פעילות בעיר, עקב ניהולה את המתנ"ס ברמב"ש ומעורבותה בחיי הקהילה בבית שמש ומחוצה לה. יש שאוהבים אותה ויש שפחות מסכימים עם דעותיה, אולם, אי אפשר להתעלם מפעילותה הענפה בתחומים רבים. התפטרותה מניהול המתנ"ס הפתיעה רבים אך, הכתובת הייתה על הקיר. היא לקחה חלק פעיל במטה ובקמפיין הבחירות של אלי כהן. אך טבעי היה כי אחד הצדדים יצטרך לשלם מחיר.. במוקדם ובמאוחר. שלם החליטה לפרוש ולסיים עבודתה ויפה שעה קודם.
ראיון עם מירי שלם על המתנ"ס, העיר בית שמש ותפקידה החדש.
מירי שלם, 45, נשואה לדוד ואימא לתמר, איילה, נועה ואסף. גרה ברמב"ש א', תושבת העיר מזה 21 שנה, ניהלה את המתנ"ס ב- 12 שנים אחרונות, פעילה חברתית, חברת ועד מנהל בארגון 'קולך' ו'קרן שמש', זוכת פרס יפה לונדון-יערי לשינוי חברתי, מייסדת מועצת נשים, חברת תכנית 'שחרית' 120– עתודה פוליטית רב תרבותית לשותפות חברתית חדשה. מייסדת ארגון Women Dance for a Change’'. (הריקוד הקרוב יתקיים ב- 06/02, בגבעת התורמוסים ליד נתיב הל"ה, נגד הבנייה ההרסנית בעמק האלה).
פעילה מרכזית במטה 'בית שמש חוזרת' של אלי כהן, בשני סבבי הבחירות.
שלם, הגישה מכתב התפטרות להנהלת המתנ"ס ובכך סגרה 12 שנות עבודה ויצירה במתנ"ס רמב"ש.
ההתפטרות שלך הפתיעה אנשים רבים בעיר, למרות שההתפטרות התקבלה "בברכה", מדוע התפטרת?
"מבחינה אישית הגעתי למיצוי במתנ"ס, מפתיע ומדהים שהייתי בתפקיד 12 שנים. לנהל מתנ"ס זה תפקיד מאוד יצירתי, נהניתי מרוב השנים. בשנה האחרונה קצת פחות..
במישור הציבורי-פוליטי, הופעל עליי לחץ בכל מיני צורות ונרמז לי ברמזים עבים מאוד שכדאי שאלך. אני מבינה שהאג'נדה של הממונים השתנו, יכולתי לומר שאיישר קו איתם אבל, זה לא הסתדר עם האמת הפנימית שלי."
לאחר שהתפטרת נשמעו קולות מצד 'החרדים' שבאיגרת הפרידה שלך דיברת על היחסים איתם, מה הייתה כוונתך?
"לאורך שנות ניהול המתנ"ס ומבחינה דמוגרפית הציבור החרדי הלך וגדל מבחינה מספרית ברמב"ש. אני מודעת מאוד לרצון של הציבור החרדי בפעילות ייעודית עבורם. אולם דעתי האישית כי במתנ"ס מתקיימות פעילויות שיכלו להתאים לכל אחד כולל המגזר החרדי מאחר והחוגים הם במילא נפרדים ומאחר ו- 99% מהילדים מגיעים מבתים דתיים. באופן אישי, לא ראיתי בעיה בפעילות משולבת, להיפך, האמנתי ואני עדיין מאמינה כי בבית שמש בכלל ובמתנ"ס בפרט, פעילות משותפת יכולה לגרום לשבירת מחיצות מגזריות שקיימות בעיר. אני יודעת שהרבה חרדים לא מסכימים איתי, ולמרות זאת, הרכב המשתתפים בפעילות מונה הרבה ילדים חרדים בכל החוגים מאחר ו- 30%-40% במילא מבתיה"ס חרדים, מה זה אומר לגביהם? שהילדים שלהם יתקלקלו? או שהם מבינים שאין שום היגיון בהפרדה? אם אנחנו עם אחד אנחנו חייבים לחיות ולהיות יחד. ורמב"ש הוא הפיילוט הכי מוצלח כשכונה המרכזת מכלול גוונים והיה אפשר להקטין את מפלס החרדה מהאחר.
דווקא מתוך הראייה הפרטית והקהילתית זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות של עזיבתי, הן בגלל האג'נדות של הממונים, יכול להיות שאני לא נותנת את השירות הקהילתי המלא הזה והן בעקבות הטרנספורמציה שהקהילה עברה."
נאום על בית שמש בפדרציית ניו- יורק
במערכת הפוליטית היו שאמרו כי אם אבוטבול שוב יזכה בראשות העיר את תהיי בין הראשונות שתפוטר, מאחר ולקחת חלק מאוד פעיל במטה אלי כהן, לקחת זאת בחשבון?
"לקחתי את העניין בחשבון. בתובנות שמגיעים אליהן בגיל 40, אם רוצים לעשות משהו אז צריך לעשות אותו. ידעתי שאני רוצה להחזיר את העיר לשלטון מסורתי-חילוני, ולקחתי את הסיכון בידיעה ברורה שיהיו לכך השלכות בעבודה ובתעסוקה שלי. אני לא מצטערת לרגע על כך ושמחה וגאה שלקחתי חלק במערכת הבחירות."
איך את רואה את בית שמש היום ובמילים אחרות בית שמש לאן?
"אם לא יגיעו לגור בעיר אוכלוסיות דתי"ל וחילוניות חדשות, אז ברור שבית שמש הולכת להיות אחת הערים החרדיות הגדולות בארץ. תהליך שיגרום לכך שהחילונים והדתי"ל ינטשו ויגיעו לעיר רק חרדים, מה שיהפוך את העיר לעיר חרדית סטייל בני ברק ובית"ר עלית."
קראתי פוסט שלך בפייסבוק לאחר פסיקת ביהמ"ש להורדת השלטים נגד נשים מהמרחב הציבורי, מה דעתך?
"התרגשתי מאוד לראות את הפסיקה. התובעות הן חברותיי הטובות ותמכתי בתביעה לאורך כל הדרך. זה הזוי שבשנת 2015 יש במדינת ישראל שלטים פוגעניים כלפיי נשים, ולעירייה יש אחריות ישירה על קיומם של שלטים מעין אלו. כשהיא לא מסירה אותם עליה לשאת בעלות. ארחיק לכת ואומר שלדעתי ביהמ"ש צריך לאסור על העירייה לשלם את הקנס מכספי הציבור אלא, למצוא מקורות פרטיים לתשלום הקנס. אני לא חושבת שכתושבת צריכה לשלם פעמיים: פעם בגין פוגענות השלטים והשנייה, בגין הקנס שישולם מכספי הציבור כתושבת."
משפחת שלם
קיים פער שהולך ומתעצם בין הנהגת העיר לתושביה, מה דעתך?
"אני לא יודעת מה קורה במקומות אחרים, אבל, בבית שמש קיים פער בולט שהולך וגדל בין התושבים להנהגה. ברמת הפרט, תושבי העיר ברובם יכולים לתקשר ולכבד אחד את השני, השונות וההטרוגניות רק מעצימות את חווית המגורים כאן.
ברמת ההנהגה – ההנהגה מבקשת לייצר כמה שיותר בידול בין האוכלוסיות וכמה שיותר להדגיש את השונות, כי אחרת הם יאבדו שליטה על צאן מרעיתם.
הנהגה ראויה ומעוררת השראה הייתה צריכה כל הזמן לייצר נקודות מפגש, הנהגה מפוחדת מייצרת רק נקודות חיכוך."
מה משמח אותך?
"המשפחה שלי משמחת אותי. אינטראקציה עם אנשים משמחת אותי, מבחינתי כל מפגש עם כל אדם הוא מבחינת פתיחה של ספר מרתק. ובמסגרת עבודתי במתנ"ס ניתנה לי ההזדמנות להיפגש עם מאות אנשים ונשים מיוחדים. משמח אותי לקבל את התגובות המרגשות של כל- כך הרבה אנשים עקב העזיבה שלי, עוצרים אותי ברחוב אנשים שאני לא מכירה ומביעים את צערם על עזיבתי. משמח לדעת שהייתי דמות משמעותית ומוערכת, באמצעות התגובות אני מבינה שיש שכר לעמלי."
מה מעציב אותך?
"מעציב אותי להיפגש עם חוסר אונים של אנשים, הן חוסר אונים שנובע מחולי ומההתמודדות איתו והן חוסר אונים הנובע ממצוקות שונות הפוקדות את החיים. פגשתי במהלך השנים האחרונות עשרות נשים מוכשרות ומיוחדות שנמצאות במבוי סתום מבחינה אישית, תעסוקתית או בקשיי פרנסה, ונפשי יצאה אליהן מתוך רצון לסייע להן. לשם כך הוקם מרכז הייעוץ 'למענך' במתנ"ס רמב"ש, שנועד לתת לנשים כלים לצאת ממעגלים שהן חפצות לצאת מהם."
מועצת נשים
ספרי מעט על ניהול המתנ"ס והעומדים בראשו?
"ניהול המתנ"ס בחוויה האישית שלי היה מרתק מבחינת מגוון התפקידים שהוא אוצר בחובו. פרוייקט הדגל האישי שלי שפיתחתי במשך השנים היו אירועי העצמאות ואירועי באר התקווה ברמב"ש. אם היה אפשר להנציח חוויות אלו בוודאי הרגעים שהייתי מנציחה ומבקשת לחזור אליהם הם: אירועי באר התקווה, מופע התרמה לחולה מהשכונה עם אהוד ואביתר בנאי, שבת קהילתית עם יונתן רזאל, האופרציה הרחבה שהפעלנו במלחמת לבנון השנייה ואירוע מאות משפחות בעיר. הקרנת הסרט 'אושפיזין' בשתי הקרנות בערב אחד עם למעלה מ- 700 משתתפים, פסטיבל המחול הארצי לנשים שהפקנו, ועוד מאות רגעים יפים וטובים. לא נותר דבר מלבד הזיכרון..
בתחום הניהולי – ניהול מבנה, ניהול אנשים וניהול תקציב.
בתחום הקהילתי – יצירת קבוצות עבודה מקומיות ועבודה איתן כמו: ועדת תרבות, נוער, מועדון נשים ועוד.
בתחום היצירה: פיתוח תכניות, פיתוח תרבות, פיתוח מפעלי קיץ כדוגמת פרויקט הדגל של הנוער בו הוא מפעיל בקיץ בית קפה ופעילויות פנאי במתנ"ס למען הקהילה.
בתחום האינטראקציה עם אנשים – ניתנה לי ההזדמנות לפגוש המון אנשים מכל הזרמים, הגילאים והעדות והיה פשוט מרתק.
מבחינת הנהלת המתנ"ס – וללא קשר להערכתי לקולגות שלי, רשת המתנסים בבית שמש הפכה לרשת של "עובדים זרים", מה שמאוד מחליש את העיר, מאחר ולא ניתנות הזדמנויות תעסוקה לתושבים המקומיים. נוצר מצב שיש עובדים במתנ"ס שעובדים כאן אך לא מוכנים לגור פה. יש בכך משום לימוד על היחס של מי שלא מוכן לגור פה, גם לעיר ובוודאי לאנשיה. אם את/ה עובד/ת קהילתי/ת כדאי ורצוי שתעתיק את מקום מגורייך לעיר בה אתה עובד."
פנייך לאן?
"מוניתי למנכלי"ת המכון לאסטרטגיה ציונית, זאת לאחר שהייתי מועמדת למנכ"לות של 3 עמותות מרתקות. ובחרתי במכון זה כיוון שאני מאוד מזדהה עם הערכים והאג'נדה שלו. אני מקווה ומייחלת לעוף ביחד עם המכון ואנשיו מעלה מעלה." (נציין, כי יו"ר המכון הוא יועז הנדל. א.ב.ס).
היו לך הרהורים לעזוב את העיר?
"שאלה מורכבת. עד עכשיו לא ממש יכולתי לחשוב על השאלה, כיוון שבזהות שלי הפכתי לכל כך סימביוטית עם המתנ"ס. המתנ"ס הפך חלק ממני ובגלל שאני דוגלת בעבודה קהילתית מתוך מגורים במקום, כפי שציינתי קודם, לא באמת יכולתי לחשוב על העניין עד עכשיו. אני אוהבת את בית שמש ואת אנשיה, אני דוגלת בחיים משותפים מתוך אידיאל. למשפחתי מאוד טוב פה ונכון לרגע זה אנחנו כאן. אם ארגיש שהחירות שלי כאדם פרטי נפגעת אני מניחה שאז אחפש את דרכי החוצה."
משלוחי מנות בפורים
ולסיום תרצי להוסיף משהו?
"תודה לבן זוגי דוד ולילדיי שהתרגלו לעובדה שיש לנו בן משפחה נוסף ששמו: מתנ"ס, שגזל אותי לשעות רבות מהבית. תודה לכל תושבי השכונה והעיר שהביעו אמון לאורך כל השנים והפכו למשתתפים אקטיביים בפעולות המתנ"ס. תודה על כל התגובות החמות והמפרגנות במשך השנים, התגובות האלו הם כמו הליום עבורי. העיפו אותי למעלה ואפשרו לי להמשיך ולחלום ולייצר פעילות.
תודה לחברות ולחברים הטובים שלי מבית שמש, בטח מבית שמש, שליוו אותי בחצי שנה האחרונה עם הדילמות והשאלות לעזוב או להישאר? אוהבת אתכם מאוד.
תודה ענקית לעובדים היקרים שלי במתנ"ס, אלו שנמצאים היום ואלו שליוו אותי לאורך השנים. המתנ"ס פרח בזכותם.
השנה וחצי האחרונות שהייתי חלק פעיל ואינטגראלי במטה של אלי כהן, לימדו אותי הרבה דברים על עצמי והעניקו לי כוחות. אני משערת שכוחות אלו היוו את מצע האומץ לעזוב את המתנס..
למען גילוי נאות, מירי שלם נמנית בין חברותיי, מההיכרות איתה והפעולות המשותפות שערכנו במסגרת מועצת נשים, הבנתי כמה דרייב ואנרגיה יכולות להיות באישה שמאמינה ברעיון. היא לא נחה לרגע, עושה כמה דברים מורכבים במקביל, אך בעיקר אינה מנמיכה ווליום בכל הקשור לאג'נדה שלה. טוב או רע זו לא השאלה, ואיך היא תמיד אומרת: "העיקר שאני חיה בשלום עם עצמי.." אין ספק, כי עידן חדש עבור שלם התחיל, ונדמה כי עוד רגע יחל עידן חדש גם במתנ"ס רמב"ש ובקרב תושבי השכונה.
שבת שלום.