יבגני גופמן הוא אומן בינלאומי, חבר אגודת האומנים הפלסטיים בישראל וחבר אגודת האומנים הפלסטיים בפריז UNESCO. נולד ברוסיה בעיר קורסק. בגיל 17 התקבל לפקולטה לאומנות באוניברסיטה. לאחר שירות בצבא האדום חזר ללימודים וסיים תואר שני. גופמן התמחה בכל תחומי האומנות ובכל סוגי הטכניקות, אבל מאז ומתמיד בחר את הציור בשמן על קנווס.
בגיל 25 הגיע גופמן לדימונה של שנות ה-90 עם אשתו ובתו בת השנתיים. הכול היה זר: השפה, מזג האוויר, האנשים, המראות, הריחות. יבגני: "בתור אומן הרגשתי גרוע. דימונה הייתה אז עיר בלי אומנות. בבית הספר לא היה שיעור אומנות אלא 'שיעור מלאכה'. לא הייתה הבנה ולא הייתה התעניינות באומנות". עד מהרה השתלב יבגני במשרד החינוך ופתח מגמה לאומנות בבית הספר לקהילת העבריים בדימונה, שם פיתח את התחום ובהמשך הגיש תלמידים לבגרות ברמה של חמש יחידות. בהמשך, עבר עם משפחתו לבאר שבע, שם התחבר לקהילת האומנים התוססת ובה מצא את מקומו.
יבגני גופמן: "הציור בשבילי הוא דרך חיים ודרך לבטא את העולם על פי תפיסתי. בתהליך הציור, מתרחש בתוכי דיבור עם הנפש, מה אני מרגיש, מה אני רואה ואז נובט הרצון לספר על זה. מתעורר דחף חזק להביע ולייצג את הרגשות על הקנווס. אני מצייר את מה שאני מרגיש בסביבה שבה אני חי, את מה שאני חולם. אם אני נתקל בסיפורים מסויימים, זה גורם לי להעביר את הרגשות לקנווס. בדרך כלל אני עושה הרבה סקיצות ורק בסוף זה עובר לקנווס. הרעיון לציור יכול להיות קיים בתוכי חודשים ולפעמים אפילו שנים, עד שלבסוף הרעיון מוצא את מקומו על הקנווס. המשימה העיקרית מבחינתי היא להעלות על הקנווס את כל האנרגיה שהצטברה בי ואת כל הרגש. בעיות טכניות אין לי".
גופמן מתמחה בפילוסופיה יפנית ובאומנויות לחימה ודוגל באומנות של שיטה ללא שיטה. הרגשות משתנים, הסיפורים משתנים, המציאות משתנה ולכן סגנון עבודותיו משתנה. ההתממשות על הקנווס מתקיימת לפעמים בסגנון סוריאליסטי, לפעמים קוביסטי, לפעמים ריאליסטי ולפעמים אבסטרקטי. "הרי אני מרגיש היום אחרת ממה שהרגשתי אתמול. אני חי את החיים בהבנה שהכל זורם והבן אדם לא נכנס פעמיים לאותו נהר", מספר יבגני.
לצד האומנות, עוסק גופמן ברפואה הוליסטית ובכרומותרפיה - שיטת ריפוי שמביאה לאיזון הצ'קרות ולאיזון בחיים. "בתהליך הטיפול אני תמיד מחפש את הטריגר. את הנקודה שממנה מתחיל הכאב. שם אני נוגע או לא נוגע ומשם מתחיל תהליך הריפוי. זה תהליך הדומה לתהליך היצירה שגם בו ישנו החיפוש אחר נקודה אחת מסוימת שממנה מתחיל הכול". על פי תורת הכרומותרפיה, נפש האדם מחוברת לצבע והאיזון צריך להישמר. מכאן קורה, שבתהליך ריפוי מתרחש חיבור לצבע שחסר לנפש המטופל ובכך מתחיל תהליך הריפוי. לאורך הטיפול, נעזר יבגני רבות בציוריו. הצבעים, הדימויים והסמלים שעל הקנווסים שלו משפיעים מיידית על המטופל.
"באומנות שלי, אני שואף להשפיע על הצופה בדומה לתהליך הריפוי בעזרת כרומותרפיה. אני שואף שיתרחש החיבור האמתי והרגשי בין הצופה לצבעים ולדימויים שעל הקנווס".
הגלריה לאמנות גלובלית וישראלית, רח' מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב.
אוצרות: ד"ר גליה דוכין אריאלי ומיכלי אדלר.
התערוכה תיפתח חגיגית ביום שישי, 6.10, 12:00, ותינעל ב-4.11.
שעות פתיחה: שלישי-חמישי – 11:00-18:00, שישי-שבת – 10:00-14:00.