כבר ניצחתם בוויכוח מי יושב ליד החלון? תחשבו שוב על הזכייה, כיוון שהמחיר שלה הוא קרינה מסוכנת וגבוהה מאוד לעור הפנים. קרני UVA הן חודרות זכוכית ובפרט בגבהים שאליהם מגיעים מטוסים.
אם יש לכם תוכנית לנפוש ביעד אקזוטי או קר והדרך לשם היא בטיסה - סביר להניח שתדאגו להכל עד ביטוח הכבודה והאריזה המדויקת – אבל סביר להניח שלעור הפנים תדאגו פחות. חופשה משפיעה באופן ישיר על עור הפנים ולא רק בהגעתכם ליעד – אלא כבר בטיסה עצמה. לצד שינויים בתנאי מזג אוויר ובסביבה בעלת רמות זיהום אוויר שונות או תזונה שונה, חשוב להבין שמקבץ שינויים קיצוניים מביאים להשפעה ישירה על עור הפנים, שלא לומר פגיעה ניכרת במצב העור.
עור הפנים חווה באופן ישיר את הפרשי לחץ האוויר. בנוסף לכך, לרוב בטיסות ישנה שאיפה להשלים שעות שינה בפרט אם מדובר בטיסות ארוכות. אך ברגע שזה לא קורה והשינה נמנעת, מופרש הורמון הקורטיזול - שהוא הורמון הלחץ - באופן מוגבר יותר והתבטאותו עלולה להיראות באזור העפעפיים התחתונות כסימני שקיות או כהויות בעיניים.
מה קורה לעור?
התייבשות קריטית של העור מתרחשת בשינויי אקלים ובלחץ אוויר דרמטיים. העור נותר יבש ומיובש. קרינת השמש וחוסר החמצן מייבשים את המים שאוספת שכבת ההגנה של העור שלנו ומתקיימת בזכותם. כאשר יש אידוי של המים ואין הצפה מחודשת של העור בלחות, אין תהליך שמגביר את היכולת של השמש לחדור פנימה עמוק יותר, כי העור נחשף עם שכבת הגנה פגועה ביסודה.
ישנם תכשירי מדף ייעודיים למיום העור, להצפתם בלחות ואפילו רכיבים שכיום נמצאים בתכשירי לחות או במקדמי ההגנה שעוזרים לעור להישאר לח במידה - לא מיובש או יבש - וכך נשמרת החיוניות שלו גם בעונה הקשה. חפשו ברשימות הרכיבים סקוואלן, סרמידים או חומצה היאלורונית, אשר מעולים לשימוש יומיומי בימי הקיץ החמים ובפרט בזמני נופש וטיסות.
בזמן טיסה יש הרבה פחות לחות באוויר, מה שהופך אותו לאוויר יבש שמייבש את העור. לכן, יש נטייה לעור להתייבש מעבר למצב הרגיל, מה גם שהשהייה בצמוד לחלון בזמן טיסה בגובה רב כל כך, מגביר את הסיכון להיכוות מהשמש, חדירת קרני UV וכו'.
מספר המלצות:
1. שנייה אחת לפני שטסים, מתכננים לו"ז ואורזים: השתדלו להשאיר זמן ראוי למנוחה ולשינה טובה לפני החופשה ובמהלכה.
2. הגבירו את רמות הלחות בעור בטרם תטוסו. זו אינה קלישאה. הקפידו על שתיית מים מרובה לפני הטיסה ובכלל בחיים. זה אכן מרווה את העור ומחייה אותו גם מבפנים. לטובת הגברת הלחות לפני הטיסה כבר בשדה התעופה, בדרך או אפילו ברגעי הבורדינג, הציפו את העור בלחות כמה שרק ניתן, כלומר הרוו אותו בסרום לחות ( לרוב יכיל כמות גדולה של חומצה היאלורונית) ונעלו אותו על העור בקרם לחות קליל ומותאם למצב העור (מעורב, שמן או רגיל). כדי להמשיך וללחח אותו בזמן הטיסה ועד אשר תנחתו, עשו שימוש מושכל בתרסיסי לחות קטנים ונעימים לעור הפנים (כמובן אלה שמותרים בעלייה למטוס). מטרתם היא אחת: הצפת העור בלחות ומניעת אידוי הלחות ממנו לאורך זמן. יש מגוון רחב בשוק של מיסטים, טונרים וגם תרסיסי לחות מבוססי סרמידים לטובת שמירה על לחות נעימה במצבי יובש קיצוניים.
3. עשו שימוש מוגבר במקדם הגנה. למרות שנקודת ההנחה היא שכולנו עושים שימוש מוקפד נכון ובריא במקדמי הגנה, אני יודעת שאין הדבר כך. בטרם נעלה למטוס סגור, חשוך וכו', המחשבה הראשונית היא באמת לא למרוח מקדם הגנה כאילו אנחנו בהתארגנות יציאה לחוף הים, אבל כיוון שהקירבה הפיזית לשמש ולקרניה אכן מתגברת בכמה עשרות אלפי רגל וכיוון שהקרינה חודרת חלונות זכוכית, פלסטיק וכו' – עלינו למרוח חצי שעה בטרם נגיע לגובה הרצוי של הטיסה מקדם הגנה מעל 30SPF על מנת להגן על העור מקרינת UV בעת הטיסה. טייסים אגב, מודעים היטב לסכנות הגובה ורובם מתמרחים ומקפידים לשמור על עור הפנים ועל עור הידיים בצורה בריאה ומוקפדת.
4. מהנחיתה ואילך, שקמו את העור וטפלו בו עד אשר יתגבר על המשבר. הפרשי גובה, לחץ אוויר ומצבי יובש וחמצן באוויר, משפיעים על העור ולרוב הם מה שמביאים אותו למצבי סטרס של התכווצות הנקבוביות ועד להתרחבותם בחזרה. גם מחסום ההגנה של העור עובד שעות נוספות כדי להתמודד בלחצי האוויר הקיימים, אך בזמן הנחיתה, חוזרים אנו לסטטוס לחץ אוויר רגיל לצד שינויי לוקיישן ואולי לכמה אחוזי לחות יותר או פחות לכאן או לשם.
למשימת ההצלה, העניקו לעור טיפול משקם שיתחיל משטיפת עור הפנים וניקוי בתכשיר ניקוי שאינו מבוסס סבון. יש להסיר תאי עור מתים ושומן עודף שהצטבר על העור במהלך הטיסה. דאגו להחזיק מסכת פנים ללא שטיפה, עשירה בוויטמינים וברכיבים מלחחים או בכל קרם לחות עשיר דיו על מנת ללחח את העור שלא ירגיש במצוקת התייבשות. כאשר מגיעים אתם למחוז חפצכם, יש להתמרח במוצרי לחות בכל הגוף על מנת להחזיר לעור את מה שאבד לו.