טוב, אז הפעם לא מדובר על נהגים צעירים או על הסכנה של קשישים להיפגע בתאונות. הפעם הגורם האנושי זניח ביותר אם בכלל והעיסוק התורן הוא ברכב עצמו וליתר דיוק – בגילו.
אולי זה לא הכי מנומס לשאול אדם לגילו, אך כשמדובר ברכב, יש לכך השפעה על המחיר וגם על המצב הפיזי והבטיחותי.
השבוע פרסמה עמותת 'אור ירוק' נתונים על גיל ממוצע של כלי רכב פרטיים ביישובי ישראל (מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – למ"ס). על פי נתונים אלה, הגיל הממוצע של רכב פרטי בישראל הוא 7.1 שנים (נכון ל-2021) ומדובר בעלייה קלה בגילם הממוצע של כלי הרכב הפרטיים בהשוואה לשנת 2020, בה הגיל הממוצע של כלי הרכב הפרטיים עמד על 7.0 שנים.
אז איפה אנחנו? מעל הממוצע או מתחת לממוצע? בבקשה. על כבישי בית שמש נעים 19,776 רכבים שגילם הממוצע הוא 8.1 שנים, גיל 'מבוגר' באופן משמעותי מהממוצע הארצי. לשם השוואה, את כלי הרכב ה'עתיקים' ביותר ניתן למצוא במודיעין עלית – גיל ממוצע של 9.7 שנים. בהתחשב בכך שמדובר בעיר חרדית, מן הסתם לא מדובר ברכבי אספנות. גם בירושלים בירת הנצח לא מתהדרים בנתונים מחמיאים לגיל הממוצע של רכבים פרטיים – 9.1 שנים. את תואר העיר הצעירה ביותר בקטגוריה זו קוטפת לוד עם 4.5 שנים והעיר ללא הפסקה תל אביב שוברת את תדמית העיר המזדקנת עם גיל ממוצע של 5.8 שנים.
על פי נתוני עמותת 'אור ירוק', נעים בכביש ישראל 729,052 כלי רכב בני יותר מעשר שנים (שנת עלייה לכביש עד 2011) נכון לשנת 2021. ככל הנראה, ברובם המוחלט של כלי הרכב הללו לא מותקנות מערכות בטיחות אקטיביות שיכולות להציל חיים במקרה של תאונה ולכן הנוסעים בהם נמצאים בסכנה גדולה יותר לעומת נהגים עם כלי רכב חדשים בעלי מערכות בטיחות מתקדמות. עוד עולה מן הנתונים, כי בשנת 2021 עלו על כבישי ישראל 165,604 כלי רכב חדשים. בסך הכול ישנם 2,358,238 כלי רכב פרטיים (גיל ממוצע שבע שנים) בישראל.
אחת הדרכים האפקטיביות להצערת גיל הרכב היא תוכנית הגריטה של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והמשרד להגנת הסביבה. התוכנית אפשרה לבעלי כלי רכב ישנים, בני 20 שנה ומעלה, למסור את רכבם למגרשי הגריטה תמורת 3,000 שקלים. גריטת כלי הרכב מצמצמת את הסיכון לתאונות הדרכים, מפחיתה את זיהום האוויר ולמעשה מורידה מהכביש כלי רכב ישנים ולא בטיחותיים. עלות התוכנית שפעלה בעבר נאמדה בכחמישה מיליון שקלים (באחריות המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים).
תוכנית הגריטה פעלה לאחרונה בחודש נובמבר 2013 וגם אז ליום אחד בלבד... התוכנית יצאה לדרכה בשנת 2010, אז הציע משרד האוצר לשלם לכל בעל רכב בן 20 שנה ויותר 3,000 שקלים תמורת מכונית שבמרבית המקרים הייתה מסוכנת ומזהמת וללא מערכות בטיחות בסיסיות כמו מניעת נעילת גלגלים או החלקה, זאת מתוך כוונה כי בעל הרכב יחליף אותה בחדשה, בטוחה ומזהמת פחות. הכסף אותו הקציבה המדינה נגמר, התוכנית הופסקה, חזרה שוב ושוב הופסקה בפעם האחרונה עקב הקצאת מימון נמוכה, זאת למרות דרישה גבוהה מצד הציבור.
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת 'אור ירוק': "כלי רכב ישנים מעורבים ביותר תאונות דרכים קטלניות מאשר כלי רכב חדשים. בכלי הרכב הישנים אין מערכות בטיחות אקטיביות אשר מונעות בעזרת טכנולוגיה תאונות דרכים ולמעשה מפצות על טעויות הגורם האנושי. במקרה חירום, נדרש כלי הרכב להיות בשיא תקינותו. השלדה, חגורות הבטיחות, המנוע ושאר האביזרים חייבים לספוג את עוצמת המכה ולהגן על יושבי הרכב. כלי רכב ישנים עלולים להפוך למלכודת מוות עבור הנוסעים בהם. לכן, האינטרס של המדינה ובעיקר של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא להוריד את אותם כלי רכב ישנים מהכביש כדי לצמצם את תאונות הדרכים. חייבים להחזיר את תוכנית הגריטה שעודדה אזרחים להיפטר מהרכב הישן שלהם תמורת תשלום כספי. בכך נוכל להפחית את זיהום האוויר וגם להציל חיים".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:
התוכניות לעידוד גריטה שהמשרד להגנת הסביבה הפעיל בעבר התמקדו בכלי הרכב המזהמים ביותר, לשם הפחתת זיהום האוויר.
במסגרת התוכנית לרכבים פרטיים שהופעלה בשנים 2010 עד 2013, המשרד העבר מענק בסך 3,000 שקל בגין גריטה של כל מכוניות בנזין ללא ממיר קטליטי (משנת ייצור 1994 או קודם לכן). נכון להיום שיעור כלי הרכב הפעילים שאין להם ממיר קטליטי ועומדים בקריטריונים המתוארים כאן הוא נמוך מאוד. כל תוכנית גריטה חדשה שתפעל תתמקד בכלי רכב חדשים יותר ויקרים יותר ולכן נדרש תקציב של מאות מיליוני שקלים – בעוד שבמונחי עלות-תועלת, התרומה הכוללת להפחתת זיהום האוויר תהיה פחות משמעותית.
כלי הרכב המייצרים כיום את עיקר זיהום האוויר מונעים בדיזל. הדבר הנכון ביותר בכל הקשור לכלי רכב אלה הוא להתקין מסנן חלקיקים, המפחית בצורה משמעותית את זיהום האוויר בכלי הרכב. המשרד להגנת הסביבה פעל ופועל לסבסוד מסנני החלקיקים וכן לגריטת כלי רכב ישנים מונעי דיזל.
משאביו של המשרד מושקעים בפרויקטים בעלי יעילות גבוהה במיוחד להפחתת זיהום האוויר לציבור, כגון מעבר לתחבורה נקייה וגמילה מהרכב הפרטי; עידוד חשמול של אוטובוסים לתחבורה ציבורית ולהיסעים הנוסעים בצמידות לאוכלוסייה וסבסוד רכישת אוטובוסים חשמליים; הפעלת אזורים מופחתי פליטות בחיפה ובירושלים ועוד.
בנוסף לגריטה, המשרד להגנת הסביבה בוחן את נושא סוף חיי הרכב (ELV), כולל אפשרות של החלת חוק אחריות יצרן וכן הסדרים שונים של זרמי הפסולת השונים, כמו צמיגים, שמנים משומשים, מצברי רכב, מכלים שונים ועוד.