ביום רביעי 5 ביולי בשעה 20:00 יתקיים הקונצרט "התשיעית של מהלר" בכיכובו של המאסטרו סטיבן סלואן וזמרת הסופרן רבקה נלסן. במרכז הקונצרט: הסימפוניה מס׳ 9 מאת מהלר, לצד ׳פרידה׳ (Abschied), למילים של אלזה לסקר-שילר, מאת המלחינה הישראלית אלה מילך-שריף.
חייו רצופי הטרגדיות והמשברים של מהלר שסיפקו כר נרחב למיתוסים רומנטיים שונים, הנשענים בין היתר על הדיוקן הרב משמעי שיצרה אלמנתו, אלמה, בספרה האוטוביוגרפי. אין לדעת היום באיזה מידה הפריזו חבריו ועמיתיו שכינו אותו "קדוש", "בלתי יציב", "אגוצנטרי", "רודן" ואף "דמוני". אך בסיפוריהם על אופיו והתנהגותו המוסיקה שלו מתבטאת בבירור משמעת פנימית עמוקה ויכולת ארגון פוליפונית וירטואוזית. שסייעה לו לשוב ולהתגבר על האסונות האישיים שפקדו אותו כל חייו. מהלר ביסס את חייו בהתמדה וחריצות בלתי נלאית במעמדו כאחד המנצחים החשובים בדורו וכמלחין חדשני ופורץ דרך.
במשך שנים רבות תוארה הסימפוניה התשיעית כעומדת בסימן הפרידה מן העולם וההכרה במוות המתקרב. אמנם המשפט שהוסיף מהלר בפרק הראשון: "הו, ימים שחלפו, הו, אהבה שהתפוררה לרסיסים", עשוי לתמוך בראייתה ככזו, אולם הסימפוניה עשירה במצבי רוח ובפתרונות חדשים לשאלות שהעסיקו את מהלר כסימפוניסט, ונראה כי מהלר היה בשיא פעילותו היצירתית ולא בדמדומיה.
הסימפוניה התשיעית של מהלר היא לא רק הסימפוניה האחרונה שהספיק להשלים בחייו אלא גם נקודת שיא וסיכום במסורת הכתיבה הסימפונית בכלל - גשר בין העולם הישן לחדש, בין הרומנטיקה המאוחרת של סוף המאה ה-19 והמגמות המודרניות של המאה ה-20, והיא מכילה נוסטלגיה ונבואה כאחת.
עופר אמסלם, מנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים: "התשיעית של מהלר היא סימפוניה עשירה במצבי רוח ובפתרונות חדשים לשאלות שהעסיקו את מהלר כסימפוניסט, קונצרט זה הוא נדבך חשוב בהיסטוריה המוסיקלית בכלל וגם לעם היהודי שעבר התנכלות בעת ההיא".