"סבתא שלי, סבתא ריצ'י ז"ל, הייתה אישה מאוד מיוחדת ורק מי שהכיר אותה יודע עד כמה. היא הייתה אישה עם "קלאס" – תמיד מטופחת, תמיד זוהרת, תמיד בשמחה ותמיד עם חיוך על הפנים. הייתה אישה אצילית עם ביטחון ונוכחות שקשה להסביר במילים. אישה מלאת חן שעשתה וחיפשה לעשות רק טוב ולעולם לא פגעה באיש.
"כל מי שהיה זקוק לעזרה היא מיד הייתה ניצבת לצדו, המילה "לא" לא הייתה קיימת בלקסיקון שלה. הראשונה להיות בשמחות של כל הילדים והנכדים והראשונה לחבק ולסייע ברגעים הקשים. הלב שלה היה רחב מאוד והיא הייתה הבנאדם הכי נדיב שהכרתי.
"לימדה את כולנו להסתכל על הצד החיובי בכל דבר, להיות חזקים גם כשנקלעים למצבים קשים ולשמור על אופטימיות בכל סיטואציה. היא התאלמנה מסבא שלי יוסף ז"ל בגיל מוקדם ואף נאלצה לקבור בת (את דודה אפרת ז"ל), אך למרות הטרגדיות היא הייתה אישה מאוד חזקה שידעה להתמודד עם הכל.
הייתה אוהבת לצחוק, לשיר, לרקוד ולשמח את כל הסובבים שלה. כולם היו אצלה שווים ואין אדם שלא כיבד אותה ולא העריץ אותה. בכל מקום שהייתי נמצא והיו יודעים שריצ'י זו סבתא שלי, ישר היו אומרים לי 'איזו אישה מדהימה, אישה מעוררת השראה, מודל לחיקוי'. מיד הייתי מתמלא בגאווה, מביט אל השמיים ומודה לבורא עולם על הזכות להיות הנכד של ריצ'י - סבתא שהיא חלום, סבתא שהיא האהבה הכי גדולה שלנו, סבתא שלעד תישאר בלבנו וסבתא שתמיד תהיה סמל גאוותנו. יהי זכרה ברוך".