תזונה דלת פחמימות ותזונה קיטוגנית הן שתי דרכים פופולאריות לאכילה שהעיקרון המרכזי שלהן הוא הגבלת צריכת הפחמימות היומית. בהתחשב בכך ששתי הדרכים נשענות על אותו עקרון תזונתי, חשוב וכדאי לדעת מה מייחד כל אחת מהן, ההבדלים ביניהן והיתרונות והחסרונות של כל אחת מהן.
תזונה דלת פחמימות
קיימת מאות אם לא אלפי שנים ומככבת כיום כמגמה נפוצה בתעשיית הבריאות העולמית. תזונה שנחשבת לאורח חיים ולא לדיאטה, המבטיחה לרוב יתרונות בריאותיים רבים, ביניהם ירידה משמעותית במשקל וסיוע במניעת סוכרת מסוג 2.
מקובל להגדיל בתזונה זו את צריכת השומנים הבריאים והלא מעובדים. כמו כן, מומלץ להגביר את צריכת החלבון וכן מגוון מסוים של ירקות ופירות, זאת כדי להחליף את הפחמימות כמקור האנרגיה העיקרי של הגוף בשומן ובחלבון. התהליך הזה מייצר לרוב אורח חיים תזונתי שנשען על מזונות פחות מתועשים ולא מעובדים ומעבר לערכים התזונתיים שנלווים לכל ארוחה. זו תזונה שמעניקה תחושת שובע שונה וגדולה בהרבה ממה שמכירים אנו בתזונה 'רגילה', מה שמוביל עם הזמן לירידה בחשקים למאכלים שונים ו'פחות בריאים'.
בנוסף, מאפשר מבחר המזונות וחומרי הגלם הכלולים בתזונה, יצירת תפריט עשיר יותר, הכולל אפילו לחמים, עוגות ועוד. כולם נשענים על חומרים גלם 'מותרים' ונמדדים בכמות מוגבלת של פחמימות ושל סוכרים.
דוגמאות למזונות המומלצים בתזונה דלת פחמימה: עוף, בשר, דגים, ירקות ירוקים, כרובית, כרוב, ברוקולי, אגוזים ושקדים, שמנים (למשל: קוקוס, זית, אבוקדו, M.C.T., חמאה), פירות יער, ביצים, גבינות שמנות קשות ורכות במידה. בנוסף, יש מגוון מסוים של ממתיקים שניתן גם כן לצרוך במידה.
ומה פחות מומלץ בתזונה? לחם, חיטה ודגנים בכללי, פירות שאינם פירות יער, סוכר בכללי וגם ממתיקים טבעיים (מייפל, סילאן, דבש), קטניות, ירקות שורש, אורז, פסטה ושמנים צמחיים מעובדים (כמו למשל: שמן קנולה, תירס, דקלים, חמניות, מרגרינה).
בנוסף, גם חלב ניגר ומוצרי חלב שונים שאינם גבינות רכות או קשות ושמנות אינם מומלצים, זאת משום שיש בהם כמות גבוהה יחסית של סוכר.
תזונה דלת פחמימה אולי אינה מתאימה לכולם, אך יכולה היא בהחלט ובקלות יחסית להיות אפשרות נפלאה לאורח חיים תזונתי מאוזן ומודע לאנשים שמתמודדים עם אתגר בריאותי כזה או אחר וגם לאנשים שפשוט רוצים לשמור על אורח חיים בריא.
תזונה קיטוגנית
תזונה קטגונית (קיטו) היא דרך אכילה דלת פחמימות ועתירה בשומן. מחקרים רבים מבטיחים ומראים, כי לתזונה זו תכונות טיפוליות רבות. יתר על כן, משתמשים בה להתמודדות עם מחלת הסכרת ולירידה במשקל.
התזונה הקיטוגנית התגלתה והוגדרה למעשה כבר לפני כמאה שנים על ידי ד”ר ראסל וידלר כתזונה טיפולית בחולי אפילפסיה, כשהשומנים והחלבונים מחליפים את הפחמימות שהן בדרך כלל מקור האנרגיה העיקרי של המוח. אורח החיים הקיטוגני כולל למעשה אכילה דלת פחמימות ועתירה בשומן, כשארוחה קיטוגנית כהלכתה מכילה 65 אחוז שומן, 30 אחוז חלבון, חמישה אחוזים פחמימות ויש הגדרה לכמות הפחמימות היומית המומלצת.
תזונה קיטוגנית מאפשרת בעיקר אכילה של בשר, שומן, ביצים ומעט גבינות שמנות, כשהמטרה היא להגיע למצב מטאבולי שנקרא 'קיטוזיס'. במצב זה, מייצר הגוף קיטונים ומשתמש בשומן כמקור דלק עיקרי במקום פחמימות (מצב מטאבולי שבו שורף הגוף מאגרי שומן כדי לייצר לעצמו אנרגיה וזה במקום להשתמש בגליקוגן - אותם סוכרים ששורפים אנו בזמן שאנחנו בתזונה עתירת פחמימות).
תזונה זו גורמת לירידה ברמת הסוכר והאינסולין שבדם. לכן, יכולה היא לתרום לאלה שסובלים מאתגר בריאותי שקשור בסוכר. בנוסף, במרבית המקרים, מסייע המעבר לתזונה קיטוגנית גם לירידה במשקל וישנם גם מחקרים שמראים שהתזונה אף עוזרת לשפר בעיות של קשב וריכוז, מצבי דלקת בגוף ואפילו בעיות זיכרון.
לצד כל היתרונות הברורים שבתזונה, מדובר באורח חיים שמגביל יחסית במבחר המזונות המומלצים. לכן ייתכן שהיא אופציה מאתגרת יותר לטווח ארוך.
לסיכום, בעוד ששתי שיטות התזונה מייצגות ונשענות על אותו העקרון, הן מגבילות פחמימות בדרגות שונות. בעוד שתמהיל המזונות בתזונה דלת פחמימה נרחב ומגוון יותר, אורח החיים הקיטוגני מגביל ומאתגר יותר מבחינת מבחר המזונות שכלולים בו וההיצמדות ליחס השומן/חלבון/פחמימה שנדרשים בו. לכן, עבור רוב האוכלוסייה, נראה כי תזונה דלת פחמימה היא ידידותית יותר לטווח הארוך.
חשוב לזכור, כי ההמלצות כאן אינן מתאימות לכל אחד ואחת. לכן, מומלץ להתייעץ עם רופא או אנשי מקצוע מלווים לפני כל שינוי משמעותי באורח החיים התזונתי על מנת לעשות זאת בצורה מפוקחת, מלמדת ומדויקת ובכדי להפחית את הסיכון לסיבוכים.