"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ: וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה: "
היה לי בשבוע שעבר את כל הזמן שבעולם לכתוב את פרשות השבוע בכלל אני כל השבוע מעסיקה את עצמי במה לחזק ומה לעלות ומה חשוב , באמת שיכולתי להחליט גם מתי בא לי לכתוב ובאיזה יום. יצאנו לחופשה קצרה באילת , ככה חופש באמצע השבוע אז כנראה ה' רצה שאני יעצור קצת לכמה ימים לא להרבה , הריי אין משהו שה' לא עושה לטובתנו , כל מה שאנחנו עוברים זה כדי שנהיה אנשים יותר טובים על הדרך מצאתי את מי לחזק, אם אני כבר שם למה לא לתת את כל כולי...
פרשת יתרו מלמדת אותנו כל כך הרבה על עצמנו בכלל כל הזמן שומעת איך כולם דואגים וכמה כל אחד עובר דברים קשים בחיים הלוואי שהיה לנו כפתור כזה. כפתור שיגיד לי "תרגעי", כפתור מס שתיים שיגיד לי "ה' דואג לך", כפתור שלישי שיגיד לנו תשתחררי "הכל יהיה בסדר" באמת הכל בסדר ...לא כל כך פשוט.. זה לא הכפתור וגם אם היינו לוחצים עליו, הוא די בקלות משתחרר וצריך ללחוץ שוב ושוב ושוב.. וכל רגע עיניין אחר ואיפה להירגע בדיוק ???
אני אומרת להתייחס לדברים באופן כזה שאנחנו פשוט נגיד לעצמנו , אני בוחרת היום לא לדאוג בכלל , אני היום סומכת על ה' בעניים עצומות וככה גם מחר וגם מחרתיים...זו עבודה !!!
הדיבר הראשון בעשרת הדברות הוא: "אני ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים"
היי טאטא .. איזו מצווה אני צריכה לעשות עכשיו ?
מה אני אמורה לעשות עם הזכירה הזו ? זו שזוכרים אותה בכל בוקר עד לילה בחגים בתפילות בשבתות...
ה' אומר לנו "לפני הכל, בראתי לכם גוף ונשמה. יצר טוב ויצר רע. יהיו לכם ימים קשים ,דאגות ,אתם תחוו חושך ואור, תהיו במצרים, תצאו ממצרים ..ותזכרו אותי אני ה' שהוציא אתכם מארץ מצרים. אני זה שנתתי לכם את הקושי הזה כדי להפוך אתכם שתבינו מה היעוד שלכם ואני גם זה שייתן לכם את הכוחות והמשאבים לצאת משם בשלל רב ,תזכרו את זה.
אני איתכם!" תודה אבא, אני כל הזמן אומרת את זה ,בורא עולם איתנו תחזיקו חזק ותנשמו ותזכרו טוב טוב שהוא נמצא לידנו תמיד גם אם יש ימים של חושך שאחרי כמה שעות מיד מתבהר.
עשרת דיברות ...
אומרים שהנשמות של כולנו היו שם באו נזכיר לעצמנו מה באמת חשוב !
אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.
לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה..
לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא...
זכור את יום השבת לקדשו...
כבד את אביך ואת אמך..
לא תרצח.
לא תנאף.
לא תגנוב.
לא תענה ברעך עד שקר.
לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושור וחמור וכל אשר לרעך.
לא לא לא כמה לא וכמה כן כמה חשוב וכל זה נועד כדי שנהיה אנשים יותר טובים .
אני בהפרשות חלה מדי פעם מספרת על בר מזל ועל מעלת כיבוד ההורים שלה.
"כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ".
כמה סיעתא דשמיא צריך הרי לא מספיק שנלמד מבוקר עד לילה תורה צריך גם שה' יגע בנו שתהיה לנו עזרה מהשמים להעביר את זה הלאה , בסוף הילדים של הילדים שלנו ישכחו שיצאנו ממצרים וקיבלו את התורה מקווה שאני לא המשוגעת היחידה ...
פרוש נפלא שתפס אותי "כאיש אחד בלב אחד" מופיע ברש"י על הפסוק "ויחן שם ישראל נגד ההר" קושיה בפסוק זה !!! מדוע כותבת התורה "ויחן" לשון יחיד.צריך להיות כתוב "ויחנו" ברבים.מסביר רש"י, לאורך המסע של בני ישראל במדבר במשך ארבעים שנה אנחנו מוצאים אותם רבים בניהם, מתווכחים, הזכרנו חלק מזה בפרשה הקודמת ... אך בפעם הזו ,כאן כאשר הם עמדו מול ההר, לקראת מתן תורה כולם היו מאוחדים כתוב "כאיש אחד בלב אחד "אבל שאר כל החניות של עם ישראל במדבר היתה מחלוקת". מעניין שלא מצאתי על זה מדרש בכדי להסביר איך זה שיש אחדות אצל עם אחר, במקום אחר מביא רש"י שוב את הביטוי אמנם בשנוי קל אבל זה ממש חשוב שתבינו ...
כתוב "ופרעה הקריב והנה מצרים נסע אחריהם". לכאורה היה צריך להיות כתוב נוסעים אחריהם בלשון רבים, מה זה נסע? אומר רש"י "בלב אחד כאיש אחד" המצרים רדפו אחרי בני ישראל , מלוכדים ומאוחדים, אך מדוע שינה רש"י את לשונו וכאן אומר קודם "בלב אחד" ואח"כ "כאיש אחד".
משיב בעל "אבני נזר" ומסביר, עם ישראל מעצם מהותו הוא אחד ובני ישראל מעצם טבעם הם כאיש אחד. התורה מצווה "ואהבת לרעך כמוך" וזהו כוונת חז"ל, כל ישראל ערבים זה לזה". בעל התניא הוסיף במצות ואהבת לרעך כמוך ואמר ,עם ישראל הם נשמה אחת אלא שמחולקים בהמון אנשים יקרים . הבסיס הוא, כי עם ישראל כאיש אחד, אלא שחילוקי הדעות, המריבות והמחלוקות גורמות לכך שהם לא יהיו בלב אחד. השלמות הזו היתה בשעת מתן תורה שאז התגברו על חילוקי הדעות, יישבו את המריבות והגיעו לדרגה של בלב אחד ואמרו כולם יחדיו "נעשה ונשמע" מלוכדים ומאוחדים, ולכן אומר רש"י "כאיש אחד בלב אחד".
אצל במצרים המצב אחר ,הם אינם כאיש אחד ואין דבר המאחד אותם. כאשר רדפו אחרי בני ישראל היתה להם מטרה משותפת להרוג את העם היהודי שברח ממצרים, להטביע אותם בים סוף ומטרה זו אחדה אותם ולכן אומר רש"י בלב אחד היתה להם מטרה אחת והיתה להם שאיפה משותפת וזו ליכדה אותם והם הפכו להיות כאיש אחד, להשגת המטרה.
מאחלת לנו שתמיד ניהיה עם אחד בלב אחד כמו במעמד הר סיני שנהיה רגישים ונהיה ערניים לאחר אפילו עכשיו שיוצאת משלחת לחלץ מרעידות האדמה מבינים מה אנחנו יכולים באמת .
בשורות טובות שבת שלום.
על הכותבת:
אסנת אלעזרי בעלת משרד אדריכלות עיצוב פנים ויועצת בטיחות אש.אסנת הקימה מפעל חסד "יפה כלבנה ברה כחמה" לעילוי נשמת בתה בר מזל זכרה לברכה.