בחודש דצמבר 2019, הבאנו את סיפורם הנוגה של תומר ונורית טווילי תושבי הותיקה, בכתבה "מייחלים אל האור בקצה המנהרה" (מאת אתי מולא).
הזוג טוולי ניהל באותו הזמן מו"מ מייגע נפשית עם חברת 'עמידר' על בקשתם למעבר מדירה בקומה שלישית, לדירה נגישה עבור נורית, הסובלת מנכות (בעיות לב וסוכרת) ומתקשה בעלייה במדרגות.
כמעט ארבע שנים חלפו מאז הראיון עם תומר ונורית. מאז, בני הזוג קיבלו מחב' 'עמידר' לשמחתם הרבה, דירה בקומת הקרקע, באותו הביניין. דירה נגישה ונוחה לשניהם.
סיפור מרגש ונוגע ללב, על בני זוג שזעקו בזמנו לעזרה עקב מצוקותיהם וכיום עושים מעשי חסדים בגלוי ובסתר וחולקים מהמעט שיש להם, עם המון אהבת חינם.
מתי עברתם לדירה בקומה הראשונה?
"בסוף חודש אוגוסט 2022".
ספרו על הרגע בו התבשרתם כי בקשתכם למעבר דירה בקומה הנגישה אושרה.
"היינו כ"כ מאושרים לשמוע את הבשורה הזאת, שאין בכלל מילים לתאר את ההתרגשות והשמחה שלנו".
איך המעבר שינה את חייכם הלכה למעשה?
"המעבר שינה את חיינו כמעט מקצה לקצה, הן מבחינת הנגישות של פחות מדרגות לעלות., סחיבה של קניות, מאמץ, חצר שקיימת. עולם אחר".
בזמנו העלנו את סיפורכם בעילום שם, על הטרדות והצקות שעברתם. מה קרה מאז? האם זה פסק?
"ההצקות כמעט פסקו, יש שינוי גדול. יש הצקות פה ושם, לצערינו זה כמו גורל האדם לסבול, כשלא הכל מושלם מסביב".
איך אתם מסתדרים בחיי היום, יום?
נורית: "אנחנו מסתדרים מהלוואות, עזרה מגורמים שונים, וחיים מקצבת נכות ומה שאנחנו יכולים אנחנו עוזרים ונותנים מהלב".
איך הגעתם למצב שמאנשים שהזדקקו בזמנו לעזרה עקב מצוקות שונות, גם כלכליות, מהן סבלתם, ושגם כיום מצבכם אינו מזהיר, בלשון המעטה, להושיט יד ולסייע בסתר ובגלוי לפניות לעזרה?
תומר: "לצערי בזמנו, גם הייתי ברחובות, בלי עזרה. החלום שלי תמיד היה לעזור לאנשים, לנסות ולהרים אותם מהמקום שהם נמצאים בו ולהעניק להם נוחות שיהיו במקומות הנכונים בחיים ולתת גם מבחינה נפשית, מה שאני לא קיבלתי. מי שמכיר אותי יודע שבזמנו הייתי יחד עם נורית, פעיל בעמותות חלוקת מזון בהתנדבות".
לאחרונה פרסמנו בכתבה "המלאכים של נטע" כי אתם פועלים ללא לאות, ביחד עם קבוצת מתנדבים ופעילים, עבור בחורה צעירה מחוסרת דיור, וסייעתם אף כספית להקמת מבנה ארעי עבורה בחצר הקומה שלכם, למעשה חצר ביתכם. מה אתם יכולים לספר על המחווה המרגשת?
"נעזרנו עם עוד 2 פעילים, כל אחד תרם כסף כפי יכולתו להקמת המבנה. אנו יודעים שלפחות היא מוגנת מבחינת פגעי מזג האוויר וההטרדות, והיא תחת מצלימות 24/7. אנחנו מסייעים לה בדרכים שונות ככל יכולתינו".
בראיון עמכם בזמנו (מייחלים אל האור בקצה המנהרה) סיפרתם כי תומר אינו בקשר עם בני משפחתו עקב נתק לטענתכם מצידם. האם אתם בקשר איתם כיום ועם משפחתה של נורית?
תומר: "לפני כ- 11 שנה נפטרו אבי ואחי. לאחרונה התבשרתי לפני כחודשיים שאמי החורגת נפטרה. יש לי אח אחד כידוע בבאר שבע והוא מתעלם מקיומי. לנורית יש אחות אחת היחידה מהמשפחה, באילת, שבקשר איתה ומתעניינת בשלומה".
מה הן השאיפות שלכם כיום? על מה אתם חולמים ומייחלים?
נורית: "החלום שלנו, של תומר בעיקר ואני מצטרפת לחלום, שתמיד יהיו לנו כוח ומשאבים לעזור לחסרי ישע, נזקקים וקשישים, ואפילו להקים מקום מיוחד לסייע לאנשים שכאלה".
מילים לסיום: "אנחנו מודים לך מאוד על הראיון בזמנו. הרבה מאוד השתפר בזכות הכתבה, אנשים פנו ועזרו בנוגע למצלימה, ולעזרה יום יומית בזמנו, הרווחה סייעה, עמידר נענה לבקשתנו למעבר ועוד. המון תודות".
יישר כוח לתומר ונורית על תרומתם לפונים אליהם וליוזמות מצידם לסיוע. אנו מאחלים להם המון בריאות, אושר, והמשך עשייה מספקת רגשית, ושמחים שסוף, סוף הם ראו את האור בקצה המנהרה.
