'בית הקונפדרציה' בירושלים, שזה שנים הולך ותופס מקום חשוב בפעילותו הספרותית, ישיק את מרכז חיים גורי לתרבות.
מרכז זה הוא מפעל תרבותי חדש של 'בית הקונפדרציה', שעתיד לגדול ולהתרחב משנה לשנה ויקיים אירועים ספרותיים שכולם בזיקה הדוקה לחיים גורי – למורשתו, ליצירתו, למתחים הקיומיים שהוא יצר בתוכם ובעיקר לגדלות רוחו ולרוחב היריעה העצום של תחומי העניין והעשייה שלו.
ההשקה החגיגית תתקיים עם הסדרה 'גיבורי תרבות', שתוקדש לשורה של יוצרות ויוצרות שפעלו בזיקה לספרות ולשירה, כאלה שאי אפשר לדמיין את התרבות הישראלית בלעדיהם: הרב קוק, נעמי שמר, ויקי שירן וחנוך לוין, שכמו גורי, הניחו אבן דרך חשובה בהיסטוריה היהודית והישראלית והטביעו חותם עז על התרבות שלנו.
סוגיית הגבורה – בשדה הקרב הממשי ובשדות הקרב החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים – היא בלב היצירה והמחשבה של גורי. לפיכך, גיבורי התרבות בסדרה הם כאלה שעמידתם אל מול המציאות היא עמידה של גבורה.
אפי בניה, המנהל האומנותי של המרכז ומנכ"ל 'בית הקונפדרציה': "המרכז הוא בראש ובראשונה פרויקט שנועד להציב את חיים גורי בפסגה הראויה לו, לזכור אותו ואת מורשתו ולהנחיל אותם לקהל הרחב. חיים גורי הוא בראש ובראשונה התגלמותו של 'הצופה לבית ישראל', המבקר את בני עמו ומנחם אותם בו בזמן. אהבת העם, הארץ, השפה ובעיקר בני האדם הייתה מסימניו הבולטים. במובן זה, ממשיך מרכז חיים גורי לתרבות את מורשתו: גילוי מחדש של הכוחות התרבותיים שפעלו ופועלים במרחב היהודי-ישראלי, תוך שימת דגש על פלורליזם, סקרנות גדולה, חדשנות, פתיחות ואהבת אדם. אני, כמו ישראלים רבים, גדלתי על שיריו של חיים גורי. עמדתי בחצר בית הספר עם כולם כשהקריאו את 'הנה מוטלות גופותינו' ועד היום מתנגן בראשי השיר 'באב אל-ואד' כשאני נוסע בכביש היורד מירושלים. גורי הוא חלק בלתי נפרד מהישראליות עבורי. הערבות ההדדית, הדאגה הבלתי פוסקת למצפן ולמצפון הישראליים, האהבה האינסופית לארץ, לשפתה, ליושביה ולנופיה – כל זה גורי בשבילי ונראה לי אך טבעי להקים מרכז על שמו ולאורו".
מבט לאירועים (שעה קבועה: 20:30, 'בית הקונפדרציה)
"כשאני מתאווה להגיד מילה" – מחווה לרב-משורר הרב אברהם יצחק הכהן קוק (שני, 21.11): אם יש גיבור תרבות שמצליח לחשמל קהלים רבים ומגוונים עד היום, הרי זה הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבם של חלוצי העלייה השנייה, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל, משורר, הוגה דעות ומיסטיקן. הוא היה ראשית לכל אדם של מילים. החוטים האיתנים שמשך הרב קוק בין הרוח לחומר, בין הנצח אל ה'כאן ועכשיו' – מהדהדים בדרכים מרתקות. בערב נקרא ונלמד משירתו ומתורתו עם הרבה תמר אלעד אפלבום, המשוררת בכל סרלואי, היוצר והפרפורמר יונתן קונדה והרב אלקנה שרלו. על המוזיקה, עם לחנים מקוריים לשירי הרב קוק: עובדיה חממה. עורך ומנחה: המשורר אליעז כהן.
"מה אכפת לציפור" – חנוך לוין (שלישי, 22.11): חדר הלידה של חנוך לוין הוא השירה. השורות הקצרות והמנוקדות הן הקופסה השחורה של העולם שנברא במחזותיו. כמו מחזאים גדולים אחרים (שייקספיר, לורקה, ברכט, פינטר ועוד), לוין הוא קודם כל משורר. הוא ארספואטי ("מה אכפת לציפור"), הוא טומן ב'שירי ילדים' אמירות קיומיות ("העט של בנצי"), הוא משורר פוליטי ("חייל של שוקולד") ובעיקר – בונה עולמות ומחריבם ("הילדה חיותה רואה ממותה"). במובנים רבים, חתר חנוך לוין ביצירתו תחת הערכים שחיים גורי – שהערב הזה מתקיים גם בהשראתו – קידש וכאב. דומה כי השיחה הדמיונית בין השניים היא תמצית הישראליות. על עולמו השירי של לוין ישוחחו מוני מושונוב, שגם ילבש כמה מדמויותיו; והמשורר ד"ר גלעד מאירי. על הקלידים: נדב רובינשטיין. עורך ומנחה: המשורר רוני סומק.
"בינתיים, אני מזמוראית" – נעמי שמר והפסקול של המדינה (רביעי, 23.11): "קולי ישיר, אבל אתם לו הד", כתבה נעמי שמר, שהתחמקה כל חייה מלהיקרא 'משוררת' וכינתה עצמה 'מזמוראית'. שמר, אשפית של היתוך מלים עבריות למוזיקה, הייתה אחת היוצרות הגדולות של הישראליות ומכאן האקטואליות שלה. גורי ושמר, שני יוצרים שפעלו באותו זמן ומרחב, פילסו דרכים שונות בהוויה הישראלית השסועה, אבל אהבת הארץ והאדם פיעמה בכתבי שניהם. במחווה לזכרה ישתתפו בתה ללי שמר, האנציקלופדיה המוסמכת לתולדות אמה; בנה, המלחין והמבצע אריאל הורוביץ, שיבצע משיריה וידבר על אומץ לבה; חוקרת שירתה ד"ר תמר זיגמן, הרואה בשיריה המוקדמים של שמר מפתח להבנת עולמה הפנימי; והמשורר והשדרן אלפרד כהן, יליד באר שבע, שיספר על הישראליות של שמר מעיניו של צעיר שגדל בדרום. עורך ומנחה: העיתונאי בני ציפר.
"העם שלי לא אוהב אותי" – ויקי שירן, האימא של הפמיניזם המזרחי (חמישי, 24.11): ויקי שירן, חלוצת הפמיניזם המזרחי בישראל, הייתה קרימינולוגית, סוציולוגית, במאית ומשוררת. ספר שיריה היחיד, 'שוברת קיר', שיצא אחרי מותה, הוא ממיטב שירת המחאה בישראל ובכלל. שירן כתבה על הקול הגולה, על אי הלגיטימיות של המוזיקה הערבית והשפה הערבית, על ההילכדות בחלון מרתף, בשורת הכיתה, בבית הכיסא ובכיסא על המדרכה. גורי, הנחשב לבכיר בניה של 'ישראל הראשונה', כאב את הפער העדתי והתייחס אליו לא מעט. ערב זה הוא גם לזכרו. על שירתה של שירן ישוחחו החוקרת, המבקרת והמו"לית ד"ר קציעה עלון והמשוררות אפרת מישורי ובלה אלכסנדרוב. קטעי ראפ: אורית טשומה, אפרת מישורי, רוחמה כרמל ופיקה מגריק. עורכת ומנחה: המשוררת, הסופרת והחוקרת פרופ' חביבה פדיה.
במהלך השנה יתקיימו במסגרת מרכז חיים גורי לתרבות האירועים הבאים:
הסדרה הוותיקה 'כעוף החול', תהיה החל מהשנה מחווה מתמשכת לגורי. בשנת 1947 יצא גורי, אז בן 24, למחנות העקורים בהונגריה בשליחות /ההגנה/, במטרה להכין את ניצולי השואה במחנה לקראת העלייה לארץ. התנסות טעונה זו נחרתה בנשמתו וביצירתו והמתח המתמיד בין השואה לתקומה נכח בכל עשייתו. הסדרה, שממשיכה את דרכו, מציעה מבט חדש על ההכרח לזכור ולנצור, לצד התשוקה להמשיך הלאה, ליצור ולצמוח. הערב הראשון יוקדש למשורר והסופר הענק דוד פוגל.
העברית העשירה להדהים של גורי, שניזונה מכל רובדי השפה וליקטה אוצרות גם מהמקרא, משירת ימי הביניים ושירת ספרד, תזכה למחווה מיוחדת במינה בסדרה 'נשים פייטניות'. סדרה זו מוקדשת ליוצרות משפיעות במרחב היהודי והישראלי לאורך הדורות, שמגלמות כל אחת בדרכה את האחיזה האיתנה בעולם היומיום ובעולם הרוח על הפיוט והנשגב שבו. מופעי הסדרה, בעריכה והנחיה של משוררת גדולה בזכות עצמה, פרופ' חביבה פדיה, יוקדשו לפריחא בת-יוסף, משוררת מרוקאית יהודייה בת המאה ה-18; ולתנאית והמשוררת אסנת ברזאני, שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן.
סדרה נוספת היא 'פגישה עם משורר', שתכלול שורה של מפגשים אינטימיים ומקוריים עם משוררות ומשוררים שהושפעו מגורי, התכתבו עם יצירתו, ענו לה ואף התווכחו עימה. האורח הראשון בסדרה יהיה מאיר ויזלטיר, שאף יכבד את האירוע בנוכחותו.
האירועים מתקיימים בתמיכת עיריית ירושלים, האגף לתרבות ומשרד התרבות והספורט, מינהל התרבות.
מחיר כרטיס: 30 שקלים.
לרכישת כרטיסים: בימות 6226*, www.tickets.bimot.co.il.
למידע נוסף: 'בית הקונפדרציה' בפייסבוק, בטל' 02-5399360 (שלוחה 5) ובאתר www.confederationhouse.org.