"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק" (דברים, ט"ז, י"ח).
כתב הספורנו: "אחר המצוות לההמון, ציווה ענייני מנהיגיו, והם המלכים והשופטים והכהנים והבניאים, אשר בתיקונם - יתוקן עניים ההמון, ובקלקולם - יקולקל". כלומר, העם לומד מהתנהגותם האישית של מנהיגיו, ואם מעשיהם מתוקנים, גם העם משפר את דרכיו.
ספר החינוך (מצווה תצ"א) מוסיף צד נוסף על תפקיד השופטים והשוטרים ובשורש המצווה כתב כך: "שעם הדבר הזה (שופטים ושוטרים)ף נעמי דתנו בהיות אימת אלופינו ושופטינו על פני ההמון, ומתוך הרגלם בטוב וביושר מחמת יראה, ילמדו העם טבעם לעשות משפט וצדק מאהבה, בהכרתם דרך האמת וכעניין שיאמרו החכמים שרוב ההרגל הוא מה שאחר הטבע, כלומר, כי כמו שהטבע יכריח האדם למה שהוא מבקש, כן ההרגל הגדול חוזר בו כעין טבע קיים וכריחנו ללכת בדרך ההרגל לעולם. ובלכת העם בדרכי היושר והאמונה ובוחרים בטוב, תדבק בהם הטוב וישמח ה' במעשיו".
מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ל"ו, אלול תש"ע, עמ' 32.
