כשגבר ואישה נפגשים, תמיד קורים דברים. יש משיכה, יש תשוקה, יש חיבור , ועם 6 טון מזל, יש גם התאהבות, ומשם הדרך למערכת יחסית ברורה ומובנת בדיוק כמו שברור לי שלאחר גיהוץ הכרטיס, המגף החדש של NINE-WEST מארח לי חברה עד האוטו...
וכמו שאין נעל שהיא גם יפה וגם נוחה, כך אין מערכת יחסים מושלמת, פשוט כי אין אנשים מושלמים. כל אחד מהניצבים במערכת הזו, מגיע אליה עם מטען. את במקרה סוחבת ילדה מדהימה ממערכת יחסים גרועה, והוא במקרה סוחב טראומה אכזרית מ"המלחמה ההיא..."
את משתדלת להיות חיובית, והוא סוחב טראומה. את מנסה לרכך והוא סוחב טראומה .
את מתרגשת ונסערת, והוא סוחב טראומה. את מכירה לו את הנסיכה, והוא סוחב טראומה.
את עוברת טיפול פסיכולוגי והוא סוחב טראומה.
אתם נפרדים וחוזרים, נפרדים וחוזרים, וחלילה וחס וחוזרים. את מפנימה את רזי הטיפול,
והוא כן, כן, עדיין בטראומה. ואת אוהבת, וכואבת, ונפגעת, ומתרגשת, וסועדת ובועטת והוא בטראומה.
ואז את מבינה, שלא משנה מה, כל אחד מאתנו חי בעולם משלו, בעולם שככל שהעבר שולט בו יותר, כך יש בו מעט הווה וכלום עתיד.
ואז את גם מבינה, שלהבין, זה כל מה שנשאר לך לעשות. את לא יכולה לפתוח פצעים לאף אחד, את לא יכולה ללכת לטיפול בשביל אף אחד ואת לא יכולה לתקן את החיים של אף אחד!
את רק יכולה להבין שזו ה"חבילה", ולפנייך פרושות שתי אפשרויות: TAKE IT OR LEAVE IT
ONCE בחרת להישאר, אחות יקרה, את משתמשת בעיקר בלבך. כי הרי שום הגיון אין שם.
את למעשה חתומה על הסכם לא כתוב שלעיתים את תדברי לאוזניים ערלות, לא פעם תמצאי את עצמך מתרגשת לבד, ומפעם לפעם אפילו תריבי את המריבה ה"זוגית" עם עצמך, כי הוא לא כל כך יבין, מה לעזאזל, את רוצה??
אבל אנחנו התכנסנו כאן כדי לבחון את חצי הכוס המלאה: אז יש כאן אדם שאת אוהבת, וגם הוא אוהב, בדרכו שלו..., אז קחי את הטוב שבטראומה ותהיי שם אתו. ולפעמים תיהני לך מקצת שקט וקצת מרחב, תחבקי גם כשאת לא מחובקת, תאמרי מילה טובה מתוך כוונה לשמח את הצד השני ולא מתוך רצון לקבל בחזרה. ותאהבי!! פשוט תאהבי!! תפעילי את אפליקציית ה WAZE שלך על היעד "אהבה" וצאי לדרך. תאהבי את עצמך על מי שאת, תאהבי את הבחירות שלך, תאהבי את הישגייך, ותאהבי את מה שייצרת לך כסביבה. וכשכל הדרכים יובילו לאהבה, תגיע גם האהבה של הזכר הטראומטי שלך. עלייך רק לזכור דבר אחד, לכל אחד מאתנו יש קצה גבול יכולת, לא כולם יכולים לתת אותה כמות של אהבה, ולכל אחד יש את הקצב שלו. אבל את בדרך הנכונה, גם אם לפעמים יש פקקים, בסוף תדעי ש"הגעת אל היעד"....
"וכאשר ישתרעו לפנייך דרכים רבות ולא תדעי באיזו מהן ללכת, אל תבחרי אחת באקראי, אלא התיישבי על מקומך והמתיני. נשמי נשימה עמוקה שופעת אמונה, כפי שנשמת ביום צאתך לאוויר העולם, אל תניחי לדבר להסיח את דעתך, המתיני עוד ועוד. שבי במקומך בדממה, והקשיבי לקול ליבך, וכאשר יידבר אתך, קומי ולכי לאשר יישאך..."
סוזנה תמרו
שלכם באהבה,
שלי