פרשת כי תשא אנחנו עדיין ממשיכים לשמוע על המשכן הציווי הראשון בפרשה הוא מצוות מחצית השקל - כספי ציבור שנועדו לתחזוקת המשכן. התורה מדגישה כי כל אחד בעם ישראל חייב לתת את תרומת מחצית השקל וכי גובה התרומה צריך להיות זהה לכולם.
התורה רוצה שכל עם ישראל יהיו שותפים במידה שווה במשכן ובמקדש ולא ליצור מצב בו יש עשירים תורמים סכומים גבוהים ומרגישים עקב כך כבעלי הבית של המקום על חשבון יתר האנשים.
מהי מצוות "מחצית השקל", ואיך מקיימים אותה?
מצווה שהיא חלק מההכנות לחג הכי שמח בשנה חג פורים , מצווה גדולה מאוד , נותנים מחצית השקל שהיום זה בשיעור של בערך 26 ₪ כופר נפש לכל אחד מבני הבית , נהגו לתת במנחה שלפני פורים כסף לצדקה, לעניים או לישיבות, זכר למחצית השקל שניתן בזמן המקדש לצורך קורבנות ציבור. נותנים כנדבת ידו נותן עבור כל אחד מבני הבית גם בעבור הנשים ורצוי להקדים את הנתינה את הכסף תורמים למוסדות צדקה, ישיבות וארגוני חסד .
סיפור קצר רעיון של רבי חיים מוולוז'ין המבאר את דברי בעל הטורים על המילה: "ונתנו" אפשר וניתן לקרוא אותה משמאל לימין ומימין לשמאל, וזה מלמד אותנו, כי כל מה שאדם נותן לצדקה, חוזר אליו והוא אינו מפסיד מכך מאומה , שלא לדבר על ההרגשה העילאית בלתת... מהנשמה ומהלב.
מכוח תפילת משה אחרי חטא העגל, ה' גילה למשה את סודות הרחמים:
"ה', ה' א-ל רַחוּם וחַנּוּן אֶרֶך אַפַּיִם ורַב חסד וֶאמת: נֹצֵר חסד לאלפים, נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַע וחַטָּאה, ונַקֵה לא יְנַקֶה פֹּקֵד עֲוֹן אבות על בנים ועל בני בנים, על שִלֵּשים ועל רִבֵּעים"
פקידת עוונות עד דור רביעי, אין מידות הרחמים חלוקה חותכת לשונאים ואוהבים, משום שיש מצבי ביניים עד אין סוף. יש אריכות אף ודחיית עונש, כמו גם סליחה וחנינה ונשיאת עוונות ואפילו פשעים. במקום עשיית חסד לאלפים, נזכרת נצרת חסד לאלפים. במילים אחרות, לא תמיד חסד יעזור, ולפעמים הוא רק נצור ושמור לדורות הבאים.
אבל אם אלו הם דרכי ה' בהנהגת הסליחה הרחמים, מדוע זה לא ייכתב בלוחות?
גם דיברנו על זה לפני כמה שבועות לא באמת הכל מתנהל בצורה כזו של חטא ועונש תראו כמה אפשריות, על העוונות שלנו יכולים לשלם בדורות הבאים...
לפעמים אדם אומר אני מעשן בשבת זהו אני לא ישמור את השבת בכלל אבל לא נכון תראו איזו הנהגה לקדוש ברוך הוא ותמיד צריך לזכור, שכר מצווה מצווה , שכר עברה עברה , וזה לא אומר שאם חיללנו אז אנחנו לא יכולים ללכת לבית הכנסת שלא לדבר על כמות גלגלי ההצלה שה' נותן לנו.
כאן בעצם ה' מלמד את משה את הצורה בה ה' מנהיג את העולם , בלוחות תיכתב לעולם רק מידת הדין החותכת בין שונאים לאוהבים, בלי רחמים ובלי סליחה. גם בהמשך, תחזור האזהרה "כי ה' קַנָּא שמו, א-ל קַנָּא הוא" כאזהרה חמורה נגד עבודת זרה חס ושלום.
משל קצר שאדם בא לכאן להתארח כאן שנות חיים טובות ומשום כך אין הוא יכול לתפוס בשכלו את החשבון והסדר שבו מנהל הקב"ה את עולמו אולם עלינו לדעת שיש דין ויש דיין המנהיג את העולם!
התבלבלתם אני לא ... רואים את זה בפשטות בחיי היום יום, בכל דבר בחינוך הילדים, בפרנסה , בחברויות , במשפחה , ואנחנו כולנו הילדים של הקדוש ברוך הוא, כולנו עם ישראל רחמנים בני רחמנים, זו הדרך של אדם למחול לחברו אם פגע בו התחרט על מעשיו, אבל כשיודע הוא שיפגע בו אח"כ שוב - הוא איננו מסוגל לסלוח לו.
שהרי לא ייתכן שאדם שדורך על רגל חברו יבקש סליחה בעוד הוא ממשיך לדרוך עליה...
אבל הקב"ה אינו כן, אלא כשאדם מבקש מחילה - הוא סולח לו על אף שיודע מראש שגם בעתיד הוא עלול לחטוא , ה' יודע הכל .
וזוהי כוונת הפסוק: "וחנותי את אשר אחון" - אסלח אף למי שנצטרך לדון גם בעתיד, וכמו כן: "ורחמתי את אשר ארחם" - ארחם גם על מי שברור לי כי להבא אצטרך שוב לרחם עליו. זוהי מידת טובו של הקב"ה איזה אבא יש לנו...אפילו שעשינו משהו רע ומוחל וסולח...
בהמשך הפרשה לאחר מכן התורה מתארת את כיור הרחצה בחצר המשכן ואת החומרים הדרושים לרקיחת שמן המשחה ולקטורת הסמים.
לאחר שתמו כל ציווי המשכן ה' מודיע למשה על האנשים המתאימים ביותר לבניית המשכן. בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך למטה דן ממונים כאחראים הראשיים לבניית המשכן. סופם של כל ציווי המשכן הוא במצוות השבת הפותחת במילים: "...אך את שבתותי תשמרו.." שבאה להזכיר לנו כי מלאכת בניית המשכן אסור לה לגרום לחילול שבת .
אספר לכם על השבת שלי כל הזמן אומרת דברי תורה לכבוד שבת איזה עניין שבת שעברה פרשת תצווה היה עניין עם המלבושים של הכהן והיה חשוב לי להגיד גם כאן כמה המלבושים מגדירים אותנו , שמים לנו גדר, אתן את עצמי לדוגמא אישה לבושה בצניעות לא יכולה לדוגמא לשבת במסעדה לא כשרה ברגע שאני יושבת במקום כזה אני נותנת תוקף לתעודת כשרות שלא קיימת רואים אותי אומרים הינה זה כשר יושבים פה דתיים ,
הלבוש גם מגדיר אותנו מגדרית זה חילוני וזו דתיה , אני תמיד הייתי לבושה ג'ינס ומסבירה כמה אני דתיה בנפשי, אבל זה מגדיר אותנו אם נרצה או לא נרצה ועוד דבר חשוב, המלבושים של האדם זה כבר הדרגות שהוא נמצא בהם ואם אנחנו חוזרים לפורים אז הגאולה מתחילה בבגדי מלכות ,כתוב ש מרדכי לבש שק אבל ההלכה כאסתר המלכה שלחה למרדכי בגדים , ראש הסנהדרין צריך בגדים ? לא, אבל בגדים הם מעלים את האדם לדרגה של שמחה וזה החלק הראשוני של גאולה.
כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה...
אשת חיל המזמור אשת חיל שאנחנו קוראים ביום שישי הוא ביטוי המתייחס לאישה רבת עוצמה, תכונות ומעלות ייחודיות אשר זוכה להלל ושבח, לאישה. שלמה המלך מתאר בו את האישה רבת המעלות המוגדרת כאשת חיל. משמעות המילה חַיִל היא גבורה, כוח, עוצמה. והכי חשוב צניעותה.
חטא העגל מזהיר אותנו כל שנה , איך להסתכל על העולם שלנו מה באמת חשוב וכמה סבלניים אנחנו צריכים להיות ,עם ישראל מחכה למשה רבנו מתחת להר סיני, אבל אחרי ארבעים ימים הוא מאבד את הסבלנות. אין לציבור כוח לחכות לעשרת הדברות, ללוחות הברית האמיתיים, ולכן הם ממהרים להכין תחליף ,עגל הזהב. חטא העגל הוא חוסר סבלנות , ככה אנחנו מתנהלים הכל אנחנו רוצים לקבל כאן ועכשיו.
צריך לדעת שלפעמים "משה רבנו מאחר", ולא הכל אנחנו רואים ומרגישים מיד יותר קל לראות את עגל הזהב מאשר להבין שה' איתנו כל הזמן ולפעמים מתמהמה כמו שתמיד אומרת הכל לטובה הכל יגיע בזמן הכי מדוייק לנו והכי חשוב שה' סולח הינה הוא סלח ...השבוע חל פורים קטן ולא בכדי הזכרנו את אסתר המלכה בהסתרה שבתוך ההסתרה גם שם נמצא ה' יתברך... נמשיך לדבר עליה בפרשות שבוע הבאות.
שבת שלום
על הכותבת:
אסנת אלעזרי בעלת משרד אדריכלות עיצוב פנים ויועצת בטיחות אש.אסנת הקימה מפעל חסד "יפה כלבנה ברה כחמה" לעילוי נשמת בתה בר מזל זכרה לברכה.