לצערי, עובד עצמאי עובר מסכת ייסורים ארוכה יותר מזו של שכיר, בתביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה.
בעוד עובד שכיר מגיש תביעה, הנחת המוצא לגביו היא כי כל תאונה אשר אירעה לו תוך כדי ובמהלך העבודה, בהכרח גם קשורה לעבודה. מה גם, שלעובד שכיר קיימת האפשרות להביא את מעסיקו כמי שיתמוך ואף יאשר את הפגיעה כתאונת עבודה.
באמרת אגב אציין, כי לאחרונה נתקבלו במשרדנו, גם מקרים בהם המוסד לביטוח לאומי הקשה גם על שכירים בעניין זה. מבלי לקבוע מסמרות, נראה כי המוסד לביטוח לאומי מקשה מיום ליום ומצמצם את כמות המקרים שיוכרו כתאונות עבודה.
לכן, במאמר זה יוצגו מספר כללים חשובים ביותר לעובד, אשר נפגע בתאונת עבודה. הדגש אומנם על עובד עצמאי אך יפים הדברים גם לשכירים, שהרי לעולם לא מזיק להיות זהירים מידי.
ראשית, מבחינה טכנית על עובד עצמאי להיות רשום ככזה במוסד לביטוח לאומי, אחרת לא משנה היכן אירעה התאונה ודאי שלא יהיה זכאי לקבלת תגמול כלשהו.
עצמאי נחשב, כמי שהיקף עיסוקו צריך לעמוד באחד מהקריטריונים הבאים הקבועים בחוק:
20 שעות עבודה שבועיות בממוצע / הכנסה חודשית ממוצעת שעולה על 50% מהשכר הממוצע במשק/ 12 שעות עבודה בממוצע לשבוע והכנסה שאינה פוחתת מ- 15% מהשכר הממוצע בתחילת כל רבעון.
באם העצמאי עוסק במספר משלחי יד בעת ובעונה אחת, היקף העיסוק המצטבר בכל התחומים צריך לעמוד בקריטריונים הנ"ל.
כאמור, אצל עובד עצמאי בכלל וככזה העובד מביתו בפרט קיים קושי להוכיח כי התאונה התקיימה כהווייתה, שכן לרוב לא יהיו עדים לאירוע. לכן, הדבר החשוב ביותר הוא התיעוד. חשוב לתעד בזמן אמת: מה קרה? איך קרה? עדים לאירוע, תמונות וסרטונים.
בימינו, כמעט לכל אזרח יש טלפון חכם בעל מצלמה, מכשיר הקלטה ועוד אפליקציות רבות וטובות, אין כל קושי לתעד ולשמר את האירוע באופן שלא יותיר ספקות.
נוכח הנטל המוגבר על עובד עצמאי להוכיח כי התאונה שהתרחשה לו הינה תאונת עבודה, יש לפנות באופן מיידי לקבלת טיפול רפואי ולמסור לרופא את מלוא הפרטים על קרות האירוע. ולא די בכך, יש לוודא כי הרופא אכן רשם את מלוא הפרטים ולא לעזוב את המוסד הרפואי עד שהדבר נעשה.
מעבר לכך, בטרם הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, חשוב להיוועץ בגורם מקצועי טרם שליחת המסמכים.
הפירוש למונח "משלח יד" במצב של תאונה, כאמור, שונה מעובד עצמאי לעובד שכיר.
לעצמאי המושג מפורש כעיסוק קבוע לצורך מחייה, להבדיל מכל עיסוק להשגת רווחים. המבחן הוא האם סביר שעובד עצמאי יבצע את הפעולה בגינה נפצע בקשר לעבודתו?
לדוגמה, הפסיקה הכירה בתאונה של עו"ד בזמן שנסע מלקוח אחד ללקוח אחר כתאונת עבודה.
מנגד, תביעה של חקלאי שנפגע תוך כדי תיקון גג ביתו נדחתה, זאת על אף שתיקון הגג היה נחוץ למניעת נזק למשק כולו.
מקרה נוסף שנדחה, הוא מקרה שבו בעל צימר הלך לרכוש מוצרים לטובת הצימרים אותם הוא מחזיק. מכיוון שבאותו מקרה בעל הצימר לא הגיע למקום ישירות מביתו, והיות ועלו ספקות באשר לשאלת סיבת רכישת המוצרים, בין אם רק לטובת הצימר או שמא גם לבית, לא הוכרה התאונה כתאונת עבודה.
לאור האמור לעיל ישנה חשיבות גדולה ביותר לתיאור האירוע ולהבאת עדויות. אנו ממליצים בחום להיוועץ בגורם מוסמך בטרם הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי.
להלן סדר הפעולות שיש לבצע מבחינה טכנית:
*למלא טופס ביטוח לאומי 283. שימו לב כי זוהי הפעם הראשונה שבה הינכם כותבים גרסה לאירוע [למעט המסמך הרפואי].
*יש לקבל מיידית מרואה החשבון דו"ח הכנסות לרבע השנה שקדמה לתאונה ולהחתימו על מסמך זה.
*במקביל יש לגשת לרופא מטעם קופת החולים, על מנת לקבל תעודה רפואית לנפגע בעבודה.
לסיום, לאחר שיש בידכם את שלושת המסמכים הנ"ל, ניתן להגיש תביעה לדמי פגיעה. כאן מומלץ לצרף כל מסמך שמופיע במכתב הנלווה לתביעה לדמי פגיעה, לרבות מסמכים שיכולים להראות כי אכן האירוע הינו בגדר תאונת עבודה [תצהירים, תמונות, עדויות, סרטונים של האירוע וכו'], זאת מכיוון שאין אפשרות לצרף את כל החומר הנלווה לתביעה לדמי פגיעה.
מה עם הכסף אתם שואלים?
במידה שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה, ישלם המוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה, מתוך ההנחה שהוא זקוק לטיפול רפואי או לזמן החלמה ואינו מסוגל לעבוד. דמי הפגיעה ישולמו החל מהיום ה-13 לאחר התאונה ועד למקסימום של 91 ימים, על סמך אישורי מחלה וללא צורך לעמוד בפני ועדה רפואית.
חישוב דמי הפגיעה המשולמים לעצמאי, מתבסס על הכנסתו בהתאם לשומה האחרונה שהוצאה לו ושימשה בסיס לחישוב המקדמות ששילם לביטוח לאומי, עד למועד התאונה. בכל מקרה, דמי הפגיעה לא יעלו על פי 5 משכר הבסיס.
אגב, לעניין דמי הפגיעה, אין חשיבות לכך שגובה ההכנסה על פיה שולמו המקדמות היה גבוה או נמוך מההכנסה בפועל. ההכנסה על פיה שולמו המקדמות היא הקובעת לצורך תשלום דמי הפגיעה.
לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בתביעה ושולמו דמי הפגיעה, ניתן יהיה לעבור לשלב הבא והוא הגשת תביעה לנכות.
במידה שבה התביעה לא הוכרה מסיבה כלשהי, אנו ממליצים להיוועץ בגורם מקצועי על מנת לשקול ערעור לבית הדין לעבודה, ובאופן כללי היוועצות עם גורם מקצועי בכל מקרה של הגשת תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה.
אנא שמרו על עצמכם!
אבי שינדלר משרד עורכי דין – סניף בית שמש
כתובת: קניון נעימי - דרך יצחק רבין 2
כניסה A קומה 3 בית שמש
טלפון02-5661219 :
פקס: 02-5402614
מייל[email protected] :
ירושלים-סניף ראשי
רחוב שמואל הנגיד 1 קומה 1
טל: 02-6232312
פקס: 02-6244001
[email protected]