דמנציה היא אובדן התפקוד הקוגניטיבי – אובדן היכולת שלנו לחשוב, לזכור, לנמק ולהתנהל באופן שאינו פוגע בחיי היומיום והפעילות שלנו. אנשים שחולים בדמנציה אינם מסוגלים לטפל בעצמם ודורשים השגחה צמודה לאורך כל היום. אז מהי דמנציה? מה הם הגורמים לדמנציה? כיצד מאבחנים דמנציה? והאם ניתן לטפל בה?
מהי דמנציה?
אנשים עם מחלת דמנציה מאבדים יכולות בסיסיות כמו זיכרון, מיומנויות שפה, תפיסה חזותית, פתרון בעיות, ניהול עצמי ויכולת להתמקד ולשים לב לפרטים. אנשים עם דמנציה אינם מסוגלים לשלוט ברגשות שלהם וכתוצאה מכך עלולים לחול שינויים באישיות שלהם. הדמנציה משתנה בחומרתה בין אנשים שונים. במקרים היותר קלים מדובר בהשפעה ראשונית על תפקודו של האדם ועל לשלבים החמורים בהם אותו אדם חייב להיות תלוי באנשים אחרים עבור פעולות בסיסיות ביותר. התסמינים של הדמנציה מופיעים כאשר תאי העצב הבריאים במוח מפסיקים לעבוד. הקשר עם תאי המוח האחרים אובד ואז אותם תאים מתים. דמנציה שכיחה יותר אצל אנשים מבוגרים עם זאת, ישנם לא מעט אנשים הנמצאים בשנות התשעים לחייהם אשר אינם חווים שום תסמין של דמנציה.
מהי דמנציה – סוגים וגורמים
הגורמים להופעה של דמנציה יכולים להיות מגוונים וישנם מספר סוגים של המחלה כגון מחלת האלצהיימר, הפרעות חזיתיות ומחלות מוח מתקדמות. ישנם מטופלים אשר מופיעה אצלם דמנציה מעורבת – שילוב של שני סוגים של דמנציה או יותר. מצבים אחרים גם הם יכולים לגרום לתסמינים של דמנציה כמו הידרוצפלוס לחץ רגיל או הצטברות חריגה של נוזל השדרה במוח.
מהי דמנציה – כיצד מאבחנים?
על מנת לאבחן דמנציה, ראשית מנסים לשלול מצבים אחרים כמו בעיה בתפקוד של בלוטת התריס, הידרוצפלוס לחץ תקין או מחסור בוויטמין. כל אלה יכולים לגרום להופעה של תסמינים שיצביעו על ליקוי קוגניטיבי. לאחר שנשללו כל אותם מצבים, מנסים לבדוק את האפשרות של דמנציה ובאיזה סוג מדובר. הערכה רפואית המתבצעת במטרה לאבחן דמנציה כוללת:
- בדיקת היסטוריה רפואית – בדיקה אשר כוללת תשאול בנוגע להיסטוריה הרפואית והמשפחתית של המטופל. האם יש היסטוריה של דמנציה במשפחה? כיצד ומתי החלו הסימנים להופיע? באלו שינויים בהתנהגות ובאישות ניתן להבחין? האם המטופל נוטל כדורים על מנת להקל על התסמינים ומידת ההצלחה שלהם.
- בדיקה פיזית – הרופא לוקח מדדים בסיסיים כמו מדידת לחץ דם וסימנים חיוניים אחרים. המטרה של בדיקה פיזית היא לסייע לרופאים לאתר מצבים שעלולים להתעורר עם מחלת הדמנציה.
- בדיקה נוירולוגית – בדיקה של שיווי המשקל, תגובה חושית, בדיקת רפלקסים ותפקודים קוגניטיביים. בדיקה זו מסייעת בזיהוי מצבים אשר ישפיעו על האבחנה הסופית וקביעה האם ניתן לטפל באמצעות תרופות.
- הערכה פסיכיאטרית – באמצעותה יהיה ניתן לקבוע האם המטופל בדיכאון או שהוא סובל מלקוי כלשהו במצבו הנפשי אשר גורמים להחמרה של המחלה.
- מבחנים קוגניטיביים ונוירופסיכולוגיים – משמשים למטרת הערכת הזיכרון, פתרון בעיות, מיומנויות שפה ומתמטיקה ויכולות נוספות אשר יוכלו להצביע על רמת התפקוד הנפשי.
- בדיקות מעבדה – כוללים בדיקת דם ונוזלי גוף. המטרה היא לבדוק את רמת הכימיקלים, הורמונים וויטמינים אשר יכולים לסייע באישור או שלילת גורמים אפשריים לתסמינים.
- MRI – שימוש בשדות מגנטיים וגלי רדיו שיוכלו ליצוא תמונה יותר מפורטת של מבנה הגוף כולל הרקמות, איברים, עצמות והעצבים.
- CT – שימוש בקרני רנטגן על מנת להפיק תמונות של המוח ואיברים נוספים.
- PET - טומוגרפיה של פליטת פוזיטרון. בדיקה שבמהלכה עושים שימוש בקרינה על מנת לספק תמונות של פעילות מוחית
מהי דמנציה – טיפול
הטיפול באדם אשר מאובחן עם דמנציה משתנה בהתאם לסוג הדמנציה ובחומרת המחלה. על מנת להתאים את הטיפול חשוב לפנות לרופא המטפל ולקבל התייעצות עם רופא גריאטרי, נוירולוג או פסיכיאטר. דמנציה לא ניתן לרפא או לעצור אך בהחלט אפשר להקל על התסמינים, במיוחד אם מבצעים אבחון מוקדם של המחלה. במטופלים אשר מאובחנים במחלת אלצהיימר בחומרה קלה עד בינונית, ניתן לטפל בתרופה מקבוצת "מעכבי אצטילכולינסטרז". תרופות אלה יכולות לסייע בייצוב ואף בהאטה של התדרדרות בתפקוד הקוגניטיבי והיום-יומי. טיפול בתרופות אלה הוא לרוב מוגבל בזמן (עד שנתיים) ומבוצע תחת הפיקוח המקצועי המתאים. בשלב שבו חומרת המצב עולה, הטיפול התרופתי יופסק ותידרש התייעצות נוספת עם הרופא המטפל. במטופלים אשר מאובחנים עם דמנציה, מנסים להתאים טיפול התנהגותי אשר משלב בתוכו גם טיפול תרופתי. אנשים הסובלים מדמנציה לרוב סובלים גם מהפרעות בשינה אשר ניתן לפתור אותן באמצעות חשיפה לאור ופעילות גופנית.
מחלת הדמנציה משפיעה באופן ניכר על המטופל ועל הסובבים לו. מדובר במחלה מאוד מורכבת שלא מאפשרת המשך תפקוד עצמאי תקין עבור המטופל. המחלה יכולה להיות מתסכלת עבור המטופל שמרגיש שאיבד שליטה על חייו וגם עבור הסובבים שנאלצים להתמודד עם מציאות חדשה שמצריכה מהם לא מעט גמישות, הקרבה והבנה. תהליך הקבלה של המחלה חייב להתרחש אצל המטופל אך גם אצל המשפחה שתלמד במשך הזמן כיצד לסייע ולתמוך באדם היקר לליבם.
* האמור בכתבה כולל תוכן ומידע מסחרי/שיווקי ומערכת "שמשנט" אינה אחראית למהימנותו. פרסום התכנים והמידע המסחרי בכתבה אינו מהווה המלצה או הצעה מטעם "שמשנט" לרכוש ו/או להשתמש בשירותים או המוצרים בכתבה