ראש העיר ד"ר עליזה בלוך:
שבוע טוב,
מדי שבוע ברגעים אלו אני מסכמת את השבוע שעברנו , שעברתי. אני רגע לפני סיומו של שבוע אחר.
עדיין קשה לי להפנים את זה שלא אוכל לשוחח יותר עם אחי האהוב שמעון ז"ל. אני עדיין לא מצליחה להבין את המציאות בה לא אפגש עם הלב הענק שלו יותר.
שמעון אחי היקר היה כל כולו איש של עשייה ונתינה. אדם שלא דיבר על אלא עשה את.
במהלך כל ימי השבעה שמעתי עליו אין ספור מילים טובות. בין אלפי האנשים שזרמו לנחם אותנו חשבתי שאחד הדברים המשמעותיים שאקח עמי מימי השבעה ואשתף בו רבים ככל שניתן , ויהיה זה לזכרו של שמעון ז"ל , הוא הצורך לעצור ולומר את הטוב לאנשים עוד בחייהם. עיני דומעות בכל פעם שאני נזכרת במשהו טוב שלא הספקתי לומר לו.
לפעמים כל כך טבעי לשמוע משהו רע על מישהו. לשפוט לשלילה כי מישהו אמר משהו. למדתי השבוע שאין צורך להגיע לקצה הויכוח כדי להבין שיש צורך להתפייס. לעולם לא נדע אם תהיה לנו עוד הזדמנות. בואו נגיד את הטוב שלנו. בואו נעשה את הטוב שלנו.
אני ממש מבקשת מכם - עצרו. אמרו מילה טובה. הרימו טלפון להורים או לילדים. אלו רגעים שלא חוזרים. אלו רגעים שלא ניתן להחזיר.
ביום שלישי ורביעי ישבתי שבעה כאן בעירנו. רבים רבים מכם נחמו אותי אני מבקשת להודות לכם על המאמץ.
מדהים היה לראות אתכם ולשמוע אתכם. מרגש היה לראות את הפסיפס שהתקבץ בגינת ביתי :רבנים, בעלי מוסכים, חיילים, תושבים מהקריה החרדית ומרחוב הארזים. תושבי העיר הוותיקה משכונת נרקיס ומנופי אביב. חברי כנסת ושרים, סוחרים ותלמידים.
נדמה שאם הייתי צריכה לארגן מפגשים כאלה, זה היה מורכב וטעון. אך הטבעיות שבה הכל זרם, למדה אותנו שהחיים חזקים יותר מהכל. בית שמש של יחד שבטי ישראל.
כולם ישבו יחד שוחחו , הקשיבו והחליפו דעות. גם כאן אחזה בי תובנה. חשוב שנכניס לנו בסדר היום את המפגש והעצירה המשותפת עם האחר. אין צורך באסון או שבעה שיאלץ אותנו לעצור לרגע. בואו נעשה את זה בטוב.
תודה לכם על דברי הנחמה והחיזוק. שנתבשר בבשורות טובות.
עליזה.