'סינמטק ירושלים' יציג בתחילת חודש מרץ, זו השנה הרביעית, תוכנית קולנוע ייחודית החושפת בפני הקהל את המגוון התרבותי העשיר של הקולנוע הפרנקופוני, 1-10 במרץ.
התוכנית, שתוצג באופן מקוון באתר 'סינמטק ירושלים' ונאצרה על ידי 10 שגרירויות שונות והסינמטקים של ירושלים וחולון, היא חלק מאירועי 'ימי הפרנקופוניה' הנערכים השנה אונליין ותכלול עשרה סרטים חדשים בהקרנות בכורה או הקרנות חד פעמיות, מ-10 מדינות פרנקופוניות מרחבי העולם – מדינות שהצרפתית מוגדרת שפה רשמית בהם (גם אם אינה הראשית בהכרח) וחולקות את אותם ערכים הומניסטיים של חופש, שוויון וסולידריות.
לצד הסרטים, יוצגו גם סרטוני בישול מיוחדים שהשגרירויות החברות באיגוד הפרנקופוני הכינו עבורנו ויציגו מטעמים מיוחדים ומתכונים מהמדינות השונות.
במהלך השבוע, יוקרנו סרטים עלילתיים וסרט תיעודי מוסיקלי מן המדינות הבאות: יוון, בלגיה, קנדה, אירלנד, קפריסין, רומניה, שוויץ, וייטנאם, בולגריה וכמובן צרפת, שהמשותף להן הוא זיקתן העמוקה לתרבות הצרפתית - אם בשימוש בצרפתית כשפת אם וכשפה מדוברת, ואם בהשפעת התרבות הצרפתית על התרבות המקומית בהיבטים שונים. רוב הסרטים מוקרנים בהקרנות בכורה וחד פעמיות בישראל.
תקצירי הסרטים:
'נערות עובדות' (בלגיה/צרפת 2020). בימוי: אנה פאוליצביץ' ופרדריק פונטיין. משחק: שרה פורסטיה, נעמי לבובסקי ואנבל לנגרונה: בגשם שוטף קוברות שלוש דמויות גופה בבוץ. עכשיו נחזור קצת אחורה אל חייהן של שלוש הדמויות האלו – אקסל, קונסו ודומיניק – שלושתן נשים בזנות שעובדות במכון ליווי על גבול בלגיה-צרפת. אנחנו מלווים את אקסל כאשר אבי בנה עוקב אחריה, מתרגשים עם קונסו שבטוחה שמצאה את אהבת חייה, ומתלבטים עם דומיניק המודאגת מכך שבתה תתדרדר כמוה. 'נערות עובדות' הוא סרט חכם ויפה שבעזרת תנועה חכמה על ציר הזמן והופעות נהדרות של שחקניותיו, מצליח להביא אותנו קרוב קרוב אל גיבורותיו, ובוחן את היכולת שלנו הצופים להסתכל על נשים בזנות ללא שיפוט ובאהדה (90 דקות. צרפתית, תרגום לעברית. יוקרן מה-3.3 ועד ה-9.3).
'אליס וראש העיר' (צרפת 2019). בימוי: ניקולס פריסר משחק: פבריס לוקיני ואניס דמוסטיה: פול תראנו, ראש העיר ליון, העיר השנייה בגודלה בצרפת, מרגיש שאחרי 30 שנה בפוליטיקה אין לו מה להציע. כדי לגבש רעיונות חדשים הוא שוכר יועצת חדשה – אליס היימן,בוגרת לימודי פילוסופיה באוקספורד – שחוזרת הביתה כדי לגבש כיווני מחשבה מלהיבים. כניסתה למסדרונות הכוח ומפגשיה עם ראש העיר מלמדים אותה ואותנו משהו על הממשק בין מחשבה לפעולה. 'אליס וראש העיר' הוא דרמה חכמה ומהורהרת שכוחה בהופעות של לוקיני ודמוסטיה, המביאים מידה שווה של שכל ונינוחות לתפקידיהם. הציר העלילתי מציע שפע של רגעים משעשעים, שבסופו של דבר עשויים להוביל לתובנה המביכה כי ייתכן שאין שום קשר בין מחשבה ערכית לבין מימושה הפוליטי (וההיפך: הפוליטיקה כלל אינה עוסקת בערכים. היא עוסקת בכוח). כך או כך, זה סרט מעניין שראוי לתשומת לב. (103 דקות. צרפתית, תרגום לעברית ולאנגלית. יוקרן מה-1.3 ועד ה-7.3).
'נדיה, פרפר' (קנדה 2020). בימוי: פסקל פלנטה. משחק: קתרין סאבאר, אריאן מנוויל והילרי קלדוול: היא אמנם עדיין צעירה ובשיא כוחה, אבל נדיה קיבלה את ההחלטה. לאחר המשחקים האולימפיים בטוקיו היא תשים את קריירת השחייה המפוארת שלה מאחוריה וכך תיחלץ מחיים קשוחים ומלאי הקרבה. לאחר המשחה האחרון בהחלט היא נסחפת אל רצף של לילות שתייה, בילויים ואובדן שליטה בניסיון להתמודד עם המשבר הרגשי. סרטו החדש של הבמאי הקנדי פסקל פלנטה ('קעקועים מזויפים') הוא יצירה חכמה ונוגעת ללב הלוקחת אותנו אל מחוזות שלא רואים מספיק על מסכי הקולנוע. במגזין הקולנוע 'אינדיווייר' כתבו כי הסרט מספק "מבט מרגש עמוקות (כמעט אנתרופולוגי) על פרפר נדיר המחפש אחר החיים השניים שלהם הוא זקוק כדי לפרוש את כנפיו". (107 דקות. צרפתית ואנגלית, תרגום לעבירת ולאנגלית. יוקרן בין ה-4.3 ועד ה-10.3).
'דמעות של לב שבור' (צרפת/שווייץ 2020). בימוי: פיליפ גארל. משחק: וגאן אנטופרמו, אולאיה אמאמרה ואנדרה וילמס: עיסוק בעניינים שבלב, צילום יפהפה בשחור־לבן וליהוק שחקנים צעירים ורעננים שכמו נורו מלוע תותח – כל האלמנטים המאפיינים את הקריירה ארוכת השנים של הבמאי הצרפתי הוותיק פיליפ גארל נוכחים גם בסרטו החדש, 'דמעות של לב שבור', שערך את בכורתו העולמית בתחרות הרשמית של פסטיבל ברלין. הסרט, העוקב אחר צעיר בן מעמד הפועלים שמגיע לפריז וחווה שורה של התאהבויות, נטישות, לבטים ותסכולים, מתגלה כמרגש ועמוק אפילו יותר מרוב עבודותיו הקודמות של הקולנוען. לצד היופי הקולנועי הבלתי רגיל יש בו מטענים חברתיים וקיומיים שמתפרצים מתוך המינוריות המינימליסטית של הכתיבה, הבימוי והמשחק. כיאה לשמו, 'דמעות של לב שבור' הוא סרט יפה עד דמעות. (100 דקות. צרפתית, תרגום לעברית. יוקרן מה-2.3 ועד ה-8.3).
קזנצקיס: זורבה ואני (יוון 2017). בימוי: יאניס סמאראגדיס. משחק: אודיסיס פאפאספיליופולוס ומרינה קאלוגירו: סיפורו מעורר ההשראה של ניקוס קזנצקיס, האיש מאחורי 'זורבה היווני' ו'הפיתוי האחרון של ישו'. דרך מסעותיו בעולם וסיפור אהבה מרגש, נפרשים בפנינו המאורעות אשר השפיעו על כתיבתו והפכו אותו לאחד הסופרים הגדולים של המאה ה־20. בסיוע נופי יוון ומוסיקה כובשת, עם הופעה מוצלחת של פאפספיליופולוס בתפקיד הראשי, 'קזנצקיס' הוא דיוקן של סופר, אשר כמו מושאי כתיבתו, חיפש כל חייו את הדרך אל החופש ואת משמעות החיים. (120 דקות. יוונית, תרגום לעברית. יוקרן מה-2.3 ועד ה-8.3).
זריחה בקימרה (קפריסין 2017). בימוי: סימון פרמאקאס. משחק: אנטוס אנטוניו וטים אהרן: בכפר קטן בקפריסין, סקבוס מחסל באיטיות את החובות שמשפחתו חייבת לפאמבוס. כאשר עצם מסתורי מתרסק בשדה של סקבוס, מוכן בעל החוב לקצץ באופן משמעותי את הסכום, אם יקבל לידיו את העב"מ. 'זריחה בקימרה' הוא סרט ממזרי שמצליח לשלב בין איכויות קומדיות הסקרובול לאלמנטים דרמטים, בין חיי כפר אקסצנטריים לנפלאות המדע הבדיוני. אלא שמבעד לכיוונים שאליהם מושכת העלילה, מבעד לקסמים ששולף הבמאי משרוולו, בסופו של דבר הוא עוסק בגיבור פשוט שלומד לגלות קצת יותר את עצמו. (100 דקות. יוונית, תרגום לעברית. יוקרן מה-1.3 ועד ה-7.3).
'חיים אבודים' (בריטניה/אירלנד 2019). בימוי: דרמוט לוורי ומייקל יואיט. קריינות: קנת’ בראנה, ברנדן גליסון וליאם ניסן. 'הצרות' (The Troubles) הוא השם האירי לעימות שהתרחש בצפון אירלנד בין השנים 1969 ועד 1998. הספר 'חיים אבודים' מתעד את הנסיבות שהובילו למותם של 3,700 קורבנות המלחמה. צמד הבמאים הפך את הספר לסרט התיעודי שלפנינו. יש כאן שילוב בין נופיה השלווים של אירלנד לקטעי ארכיון מימי התופת, פסקול תזמורתי שמיימי ועדויות המוקראות בידי מיטב שחקני אירלנד שלוכדות את רגעי האימה. התוצאה היא רקוויאם ותזכורת לכולם, גם כאן אצלנו, שמה שמסתתר מאחורי ימי השלום השבירים, הוא גיהינום של מלחמה. (93 דקות. אנגלית, תרגום לעברית. יוקרן מה-1.3 ועד ה-7.3).
לאהוב את כרמן (תיעודי, בולגריה 2016). בימוי: נאיו טיצין: 'כרמן' מאת ז'ורז' ביזה היא האופרה שזכתה להכי הרבה ביצועים, הכי הרבה הקלטות והכי הרבה גרסאות קולנועיות בעולם. הצוענייה ממפעל הטבק בסביליה נעשתה לסמל הנוצץ ביותר של האישה המשוחררת במאה ה-19. כבר למעלה ממאה שנים שמוסיקאים, זמרים, במאים, חוקרים ואספנים ממשיכים את סיפורה לאורך השנים, תוך שהם הופכים את היצירה לאגדה. סרט זה מציג את הדרכים השונות בהן דמותה נעשתה לסיפור אהבה אלמותי, הזוכה לאינספור עיבודים אמנותיים, ספרותיים וקולנוענים. זהו סיפורה של כרמן – האגדה החיה. במקביל, הסרט חושף את התהליך מאחורי ההפקה האחרונה של האופרה, בעיירה השוויצרית סנט גאלן. 'לאהוב את כרמן' הוא סרט על האלמוות שיכולים בני-תמותה ליצור. (65 דקות, אנגלית, צרפתית ואיטלקית, תרגום לעברית. יוקרן מה-4.3 ועד ה-10.3).
סיפורו של פאו (וייטנאם 2006). בימוי: נגו קוואי הי. משחק: דו תאי האי ין ונגוין נו קוין: פאו היא נערה צעירה, בת לשבט המונג, המתגוררת בכפר קטן בצפון וייטנאם. כאשר אמה טובעת בנהר, פאו מתחילה לחקור את ההיסטוריה המשפחתית. מתחת לתמונה האידילית, מתגלים סודות מן העבר שמערערים את חייה של פאו ובני משפחתה. סביב הסיפור הזה, יצר נגו קוואי הי בסרטו הראשון מלודרמה שעוסקת בהתבגרות ובזהות. הופעתה הכובשת של דו תאי האי ין בתפקיד הראשי, מעניקה לסרט עוצמה רגשית. תפקיד חשוב לא פחות משחקים נופי הטבע הפראיים שנוכחותם רחבת הידיים עומדת אל מול תהפוכות העלילה. (98 דקות. וייאטנאמית, תרגום לאנגלית בלבד. יוקרן מה-2.3 ועד ה-8.3).
פאלילולה בסוף העולם (רומניה 2012). בימוי: סילביו פורקרטה. משחק: ארון דימני וג'ורג' מיהאיטה: גניקולוג צעיר בשם סראפים נשלח לעיירה קטנה פאלילולה. הוא מגיע באמצע החורף לכיכר המרכזית של העיירה, שם התכנסו כל התושבים לניתוח לאחר המוות של ד"ר פנטליקה, אותו אמור סראפים להחליף. התמונה מתבררת כפרועה יותר כשפנטליקה לוקח חלק בניתוח של עצמו ומצחקק עם הקהל. לאחר התמונה הראשונה הזו מוצגים עוד דימויים ומעמדים פרועים, באמצעות מגיש סילביו פורקרטה, אחד מאנשי התיאטרון הבולטים ברומניה, מעין דיוקן אוטוביוגרפי. נקודת המוצא מזכירה מחזה של צ'כוב – כמו אלו שביים פורקטרה בתיאטרון – אך הסגנון והמבנה הוא יותר '8 וחצי' עם הופעות סוערות, מצלמה דינמית ודמיון קודח. (145 דקות. רומנית, תרגום לעברית ולאנגלית. יוקרן מה-3.3 ועד ה-9.3).
מחירים: 20 שקלים לכרטיס ו-80 שקלים לפס צפייה בכל סרטי התוכנית.
כתובת האתר www.jer-cin.org.il.
טלפון: 9377*.