כחלק ממדיניות ראש המועצה, ניב ויזל, להנגיש את המידע לתושב בתקופת חירום זו, הוחלט על הרחבת צינורות המידע לציבור. במועצה קיימים 57 ישובים ומספר התושבים עומד על 61 אלף תושבים, על מנת שהמידע יגיע בצורה מסודרת ובאופן מיידי לתושבים. לכן, הוקם מערך מתנדבים בשם אמ"יצים- אחראי מידע לציבור. ייעודם של המתנדבים הוא להוות חוליה מקשרת בין הרשות לתושבים ומשימתם החשובה ביותר היא לסייע לכל התושבים להיחשף למידע הרלוונטי עבורם. לדברי ראש המועצה, ניב ויזל: "המיזם מוכיח את עצמו כחלק ממערך ההסברה שלנו במועצה להורדת התחלואה". מיהם המתנדבים והמתנדבות מאחורי המיזם?
זה המקום להכיר שתי נשים הפועלות ביישובי המועצה הקרובים אלינו.
הראשונה היא רעות לוגסי (42), נשואה ואם לארבע בנות, תושבת נחושה. בימים כתיקונם היא עובדת סוציאלית, מנהלת את מחוז הדרום בשרות המבחן לנוער, שרות של משרד הרווחה הנותן מענה שיקומי וטיפולי לנוער עובר חוק.
על החלטתה להירתם למשימת האמיצים היא מספרת: "לתפקיד האמי"צ- הגעתי בטעות. הייתי חלק מצוות צח"י היישובי והתפקיד שלי היה להיות הדוברת של הצוות ולהעביר את המידע לתושבים. בימים שלפני הקורונה, התפקיד "גזל" זמן מעט וברוך ה' לא היו הרבה מידי אירועים חריגים שדרשו התערבות. עם פרוץ משבר הקורונה צוות צח"י ניהל את המשבר ואני הוצאתי את ההודעות עליהם הוחלט. כאשר הבנו שמשבר הקורונה הופך לשגרת קורונה הקמנו צוות ייעודי למשימה עליו אני אחראית ולקבוצת הוואצאפ שלנו קראנו- "נחושים לנצח את הקורונה"".
לדבריה, קהילת מטה יהודה בהחלט קשובה להנחיות: "אני סבורה שבזכות השקיפות והאמינות מול הציבור הצלחנו לגייס את התושבים ללקיחת אחריות אישית וציבורית. אין לנו דרך לוודא שכל חולה מאומת יעדכן אותנו, אך נראה כי הצלחנו לייצר אמון מול הציבור ואנו יודעים על כל החולים המאומתים ביישוב. עם כל חולה מאומת אנו מקיימים שיחה טלפונית, עורכים חקירה אפידמיולוגית בעצמנו יחד איתו ואז, בהסכמת החולה כמובן, שולחים הודעה לכלל הציבור עם שם החולה, תאריכים או מקומות בהם שהה המצריכים את מי שהיה במגע עם אותו חולה לבדוק את חובת הבידוד. אנו מקפידים לא לתת הנחיות כי אנחנו לא רופאים, אבל בהחלט מבקשים ממי שהיה במגע עם החולה להיוועץ. במקביל, אנו מתעניינים במצב החולה ומשפחתו שנדרשת לבידוד, מחברים אליהם את צוות העזרה ההדדית שלנו על מנת שיקבלו את מירב הסיוע, התמיכה והליווי שהם צריכים".
החלק הכיפי בעבודתה הוא המשוב מן התושבים: "תמיד מרגש לקרוא מיילים של משפחות שהחלימו בו הן מודות לציבור והקהילה על התמיכה והחיבוק לה הן זכו בתקופת המחלה והבידוד. זה מחמם את הלב. ההבנה היא כי כל מידע לציבור על חולה מחזקת את אמון הציבור ונותנת תחושה כי יש מי שמנהל את נושא הקורונה במושב ואנשים לא נמצאים לבד. תמיד הטלפון מאדם שכמה דקות קודם קיבל הודעה שהוא חולה מאומת, היא סוערת, מלאה פחד ודאגה והשקות הראשונות של השיחה דורשות הכלה, אמפתיה והסרה של רגשות אשמה שבדרך כלל החולה חש על כך שבעקבות מחלתו יש אנשים שנדרשים לעצור את החיים שלהם ולהיכנס לבידוד. אני מתרשמת כי ככל העוברים הימים ויותר ויותר אנשים חוו בידוד כך המשמעת הולכת ומופנמת. זה לא קרה ביום אחד. זה לקח זמן, אך היום במושב, מבוגרים וילדים מסתובבים עם מסכות ומקפידים על הכללים. העובדה כי בחג הסוכות לא התקיימו "ביקורי הסוכות" המסורתיים ובשמחת תורה לא נערכו קידושים מסורתיים, לא היו ריקודים וההקפות נעשו על פי כללי הקורונה המחישו זאת בצורה הטובה ביותר. למדנו לחגוג את סוכות ושמוח בתורה בצורה מיוחדת ושונה- אותה אהבה, אך בדרך אחרת".
לשאלה, מהו החלק המאתגר בתפקיד? ענתה רעות : "נדמה לי שהחלקים המאתגרים בתפקיד נוגעים לסיטואציות לא נוחות. למשל- כאשר קיבלנו תלונה על משהו שהפר בידוד וזה דרש בירור (הסתבר בבדיקה כי הוא סיים את הבידוד יום קודם) או כאשר חבורת ילדים ברחה מהמשטרה וכתבנו מייל לציבור המזכיר שאנחנו לא משחקים "שוטרים וגנבים" אלא שומרים על הכללים. אנחנו עוסקים באנשים, בסיטואציה לא נוחה של כללים, חוקים וגבולות והרבה מאוד ערבות הדדית. ההתערבות שלנו חייבת להיות עדינה, מגייסת ומעוררת לערבות על מנת שכל הציבור יחוש מחויב ויתן אמון. זוהי בהחלט משימה מאתגרת ואנו מקווים שאנחנו עושים אותה נכון ומשתפרים כל העת".
רעות לוגסי (צילום: באדיבות המועצה)
השנייה היא מלי ביטון (44) משדות מיכה, אשת קבע בשגרה, נשואה ואם לארבעה.
על החלטתה להירתם למשימת האמיצים היא מספרת: "במסגרת תפקידי בוועד מקומי למדתי שמידע יכול לקדם את איכות החיים במועצה ,יש לא מעט פרויקטים שהמועצה מציעה ואנו במושב לא נהנים מהם כי אנחנו לא מכירים. בשגרה הייתי נכנסת לאתרי המועצה ומעבירה מידע לקבוצות הוועד ,שחיפשו מועמד לתפקיד הזה התחבר לי לעשייה שלי בשגרה".
לדבריה "הציבור מקבל בהבנה את הנושא וצמא למידע הזה. באופן כללי, קהילת מטה יהודה קשובה להנחיות כמו כלל הציבור - חלק יותר וחלק פחות. בסך הכול להעביר מידע זה קל, אבל החלק המאתגר והקשה יותר הוא להעביר לציבור עמדה ביקורתית. זה ההנחיות ואנחנו לא עומדים בהם.....