תביעה נדירה הוגשה לפני מספר חודשים לבית המשפט למשפחה בפתח תקווה, ובה ביקש האב, המשמש בשנתיים האחרונות כמשמורן יחיד על בנו, כי יוטלו על האם תשלומי מזונות ואף שיהיו מוגדלים עקב אי עמידתה המתמשכת בתשלום המזונות שקבע לה בית המשפט.
את האם ייצגו עורכי הדין ארתור שני ורונית א. זיסמן, אשר טענו בכתב הגנתה, כי האב הוא שאחראי למצבו, מפני שהוא זה שטרח להוציא את הילד ממשמורת האם, תוך שהוא מכפיש את שמה, והוא זה שגרם להתדרדרותה הנפשית, על רקע פוסט טראומה אותה היא נושאת זה שנים בשל הסכסוך הקשה והניכור ההורי, שגרם האב כלפי האם - לטענתה.
כמו כן, הצביעו עורכי הדין שני וא. זיסמן על פערי ההשתכרות העצומים בין הצדדים. בעוד שלדבריהם, האמא נתונה בחובות של עשרות אלפי שקלים, ויכולת השתכרותה נמוכה (היא משתכרת כ-2,500 שקלים בחודש) – נהנה האב מחסכונות בסכום כולל של למעלה מ-500 אלף שקלים, משכר ברוטו של כ-11 אלף שקלים בחודש, וממגורים ללא עלות בבית אותו ירש מאמו המנוחה.
בנוסף, טענו עורכי הדין ארתור שני ורונית א. זיסמן, כי פסיקת מזונות קטין לא יכולה לשמש כלי עונשי בידי הערכאה השיפוטית. כך שמלכתחילה תביעתו איננה רלוונטית לפי הדין החל בנושא מזונות ילדים.
לנוכח מכלול הראיות והטענות, קבעה כבוד השופטת מירב אליהו מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה, כי על האם להשתתף מעתה ואילך במזונות הקטין בסך של 480 שקלים בחודש, עד אשר מצבה הנפשי יאפשר לה למצות את יכולת השתכרותה, ובכפוף לשינויי נסיבות עתידיים.
השופטת אליהו הסבירה את פסק דינה בכך שהאמא אינה מחויבת בתשלום מזונות מן הדין, בו חייב האב בלבד, אלא רק בתשלום מזונות מן הצדקה, שגם אותם תשלם רק אם יש בידה די על מנת להתקיים – תנאי שלא מתקיים במקרה זה, ובייחוד נוכח הנסיבות שגרמו מלכתחילה לכך שהאב משמורן בלעדי בנסיבות המקרה הספציפי.
בנוסף קבעה השופטת, כי ההוצאות הנוספות של הקטין לא יחולקו שווה בשווה בין ההורים, בגלל פערי ההשתכרות בפועל וכושר השתכרותם העתידי. משכך, קבעה כי האב ימשיך ויישא ב-70% מההוצאות הנוספות של הקטין, בעוד שהאם תישא רק ב-30% מהוצאות אלה.
עוה"ד והמגשרים ארתור שני ורונית א' זיסמן (בתמונה; צילום: מקס מורון) https://www.anyfamily.law/ בעלי מרכז "גישור פרטי" ובעלי חברת א' זיסמן שני – משפט וגישור המתמקדת בענייני משפחה והורות.