ההרכב 'נביאי הקווינטה' (שווייץ/ישראל) בניהולו האמנותי של המלחין, זמר ונגן מקלדות עילם רותם, יתארח בקונצרט הקרוב של תזמורת הבארוק ירושלים ויחדיו יבוצעו יצירות מאת סלומונה די רוסי, קלאודיו מונטוורדי ועילם רותם, בהן בכורה עולמית ליצירתו המבוססת על מילות 'קינת דוד'. עוד בקונצרט: המדריגל/אופרה זעירה 'הקרב בין טנקרדי לקלורינדה' סצנה אופראית לשלושה קולות מאת קלאודיו מונטוורדי, המבוסס על סיפורי מסעות הצלב מאת טורקואטו טאסו בספרו 'ירושלים המשוררת'. הסצנה מתרחשת על רקע מסעות הצלב הראשונים ומתארת את הקרב הטרגי בין טנקרדי וקלורינדה. באופן חדשני לחלוטין לתקופתו, מתאר מונטוורדי באמצעים מוסיקליים ובראשם חזרה על צלילים, שאון קרב, רקיעות רגלי הסוסים והתחככות המגינים והחרבות. צלילים חוזרים כאלו מופיעים גם בפיו של הטנור המספר, המתאר את הקרב בדחיפות רבה, כמו שדרן בתחרות ספורט סוערת במיוחד. בסוף הקרב, כאשר טנקרדי מגלה שהאויב נגדו נלחם היה למעשה אישה צעירה, הופכת המולת הקרב לאימה ולעצב. כך נוצר קונטרסט דרמטי מרשים, האופייני לסגנון המוסיקלי של תחילת המאה ה-17.
יצירתו החדשה של עילם רותם, 'קינת דוד' (שמואל ב', פרק א'), עוסקת גם היא במלחמה. להבדיל מיצירתו של מונטוורדי, כאן אין אנו עדים לקרב בשעת התרחשותו, אלא שומעים קינה על גיבורים שנפלו בקרב שכבר תם, לכן אין כאן שימוש באלמנטים המוסיקליים המדמים קרב. ביצירה זו מושג הקונטרסט הדרמטי באמצעות תנועה בין שני קטבים רגשיים: מחד, מובעים ביצירה רגשות הרואיים, פטריוטיות ועוצמה, כמו בשורה החוזרת "איך נפלו גיבורים?", או בשורות המהללות את גבורתם של הנופלים בקרב; מאידך, רגעים אחרים בה מביעים רגשות נוגים ואינטימיים, כגון בשורה "נעמת לי מאוד, נפלאת אהבתך לי מאהבת נשים". המספר (שתפקידו מושר על ידי זמר הטנור, בדומה ליצירתו של מונטוורדי) נע בין האבל הממלכתי, כגון בתיאורים של גודל האובדן עבור העם כולו, לבין האבל האישי שלו על אובדן חבר יקר. יצירה זו, כמו יצירותיו הקודמות של רותם, כתובה בשפה המוסיקלית של תחילת המאה ה-17, ושואבת השראה מיצירותיו של קלאודיו מונטוורדי, כמו גם מיצירותיו של המלחין היהודי סלומונה רוסי, הראשון (והאחרון) שהלחין מוסיקה בעברית בתקופה זו.
לצד יצירות אלו יבוצעו שני פרקי תהילים מאת מונטוורדי, ושתי יצירות נוספות מאת רותם - פרק תהילים, ופיסקה מתוך שיר השירים. בין הקטעים ינוגנו קטעים כליים מאת סלומונה רוסי, שעיבד וניגן יחד עם מונטוורדי בחצר הדוכס גונזגה במנטובה. התוכנית מסתיימת ב'קדיש' מאת רוסי. שילוב הקדיש בתוכנית הקונצרט, הכוללת יצירות חילוניות וליטורגיות, יהודיות ונוצריות, משקפת את מקומו הייחודי של רוסי כמלחין יהודי בחצר נוצרית.
'נביאי הקווינטה'
ההרכב הוקם על ידי עילם רותם וכיום פועל בעיר באזל שבשוויץ, שם השתלמו חבריו במוסיקה עתיקה בבית הספר Schola Cantorum Basiliensis. 'נביאי הקווינטה' מתמקדים ברפרטואר מהמאה ה-16 וראשית המאה ה-17, וחותרים לבצע אותו ברוב הבעה וחיוניות עבור קהל בן זמננו.
בשנת 2011 זכו 'נביאי הקווינטה' בתחרות להרכבים בתחום המוסיקה העתיקה שהתקיימה ביורק, והופיעו ברחבי אירופה, אמריקה הצפונית, יפן, סין וישראל. בין השאר, הופיעו בפסטיבלים ואולמות יוקרתיים כגון פסטיבל המוסיקה העתיקה באוטרכט, פסטיבל פוטסדאם, אולם הקונצרטים שנחאי ומוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק. ההרכב הקליט שני תקליטורים המוקדשים למלחין היהודי סלומונה רוסי, תקליט עם ה-Penitential Psalms של אורלנדו די לאסו, תקליט המוקדש למוסיקה מאת לוצסקו לוצסקי, תקליט המספק הצצת בכורה לכתב היד מאת קרלו ג' שהתגלה לאחרונה, תקליט אוסף מדריגלים, וכמו כן, שני תקליטים עם יצירותיו של עילם רותם – 'יוסף ואחיו' ו'כי חלת אהבה אני'.
עילם רותם הוא צ'מבליסט, מלחין וזמר. הוא החל את חינוכו המוסיקלי בגיל שמונה בנגינת פסנתר. בבגרותו החל ללמוד צ'מבלו עם גידי מאיר ובמסגרת לימודי תואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים עם דוד שמר. ב-2009 החל את לימודיו ב-Schola Cantorum Basiliensis שבשווייץ, שם סיים בהצטיינות שני תארי מאסטר, בבאסו קונטינואו ובאלתור וקומפוזיציה. בשנת 2014 הקים את האתר ומאגר המידע זוכה הפרסים Early Music Sources. בשנת 2016 סיים בהצטיינות את הדוקטורט שלו (אוניברסיטת ויצבורג, גרמניה) שעוסק בבאסו קונטינואו באופרות הראשונות.
מועדי המופעים (שעה קבועה, 20:00): יום ראשון, 23.2, ימק"א הבינלאומית ירושלים; יום שני, 24.2, אולם צוקר, היכל התרבות, תל אביב; יום שלישי, 25.2, אולם הכט, חיפה.
מחירי כרטיסים: בין 100 ל-140 שקלים, הנחות לאזרחים ותיקים, סטודנטים וילדים.
לרכישת כרטיסים: www.jbo.co.il; ובטלפון 6119*.
סרטון לחזרה של "קינת דוד":