"מזל טוב, נולדה בת.
הבוקר הוזעקו מתנדבי רפואת חירום של איחוד הצלה מסניף בית שמש לביתה של אישה הכורעת ללדת בביתה ברמת בית שמש. החובשת אתי פרץ יחד עם צוות נוסף סייעו לאישה בתהליך הלידה ובשעה טובה נולדה בת. המון מזל טוב ושניפגש רק בשמחות." זו ההודעה שהוציא דובר איחוד הצלה בקבוצות. זה מרגש כל קורא, מרגש עוד יותר את מי שחווה את החוויה הזו פעם ועוד פעם, חמש פעמים בסה"כ כבר חוותה אסתר פרץ, אמא לארבעה תושבת בית שמש את חוות הלידה כמיילדת. היום היא מתארת את החוויה הזו כאילו שזו חוויה פשוטה של לאפות עוגה.
אסתר פרץ, ניהלה מעון ילדים פרטי במשך 20 שנה. "פשוט חיפשתי מקום לממש את עצמי, ומצאתי את איחוד והצלה. לאחר שהצטרפתי לאיחוד הצלה, עברתי קורס בשוהם, הוכשרתי להיות חובשת מגישה עזרה ראשונה. השבוע לצערי טיפלתי בפצועי התאונה ברחוב רש"י." פרץ אישה דתית, באה מהצפון הרחוק, מקרית שמונה, בדרך היא עברה באילת, עצרה כמה שנים בקרית ארבע ומשם לבית שמש, חזרה לבית המקורי ממנו יצאו הוריה לצפון הרחוק.
שיוכה בעיר מיוחס לרעייתו של עו"ד שלום פדידה, ראש העיר הראשון של בית שמש, פרץ אחיינית רעייתו יהודית.
ואנחנו חוזרים ללידה בבית, הרי זה הסיפור בחוויה המרגשת. ללדת בבית חולים, זו חוויה קשה לכל אישה, חוששות מלידה באמבולנס, ברחוב או אולי בדרך לבית החולים. לידה בבית, דורשת תעצומות רבות של המיילדות, ניסיון בכל זאת ככל שיהא עשיר אינו דומה לניסיון האחיות המיילדות בבתי חולים, שם מצויים רופים וציוד זמין לכל צורך שלא יבוא. התנאים הסניטריים לא ממש, ובמיוחד כאשר מגיעים למשפחה ברוכת ילדים בבית לא הכי גדול, ואז צריך לעשות מאמץ לבודד את היולדת, לשמור על צניעותה ולהרחיק את הצופים הקטנים מהזירה.
אסתר פרץ מפתיעה אותנו: "בשבילי זו כבר שגרה" מספרת היום כשהיא חוזרת מתרגיל של איחוד והצלה שנערך באצטדיון טדי בירושלים. "חמש לידות בשלושת החודשים האחרונים, כולן בבית שמש. האחרונה הייתה הבוקר, כאשר אישה חרדית ביקשה ללדת, הצירים כבר היו בשיאם בשעה שקיבלנו קריאה באיחוד והצלה. לפי המקובל אצלנו מי שקרוב למיקום הנדרש, עליו להתייצב במקום תוך 90 שניות, כן לא יותר." אסתר מגיעה עם כל הציוד ברכבה הפרטי, בודקת את הסביבה, מפנה את הגברים, ונשארת מול היולדת, במקרה שלנו יולדת חרדית. "הנשים האלו דואגות לצניעות יותר מאשר דואגות לעצמן, מטעמי צניעות. אני כמובן מפנה את כל הגברים, ונשארת יחד איתה ומתחילה בהליכי הלידה. הקב"ה עוזר מלמעלה ואני לאט לאט, שלב אחרי שלב, מוציאה את התינוק, מחכה לצאת השליה, לניתוק חבל הטבור עד ששומעת את קול הבכי של התינוק, במקרה הזה התינוקת, אז אני מרגישה רווחה עצומה וגאווה גדולה. הבאנו עוד חיים לעולם". כך בהתרגשות מתארת אסתר פרץ את החוויה שחוותה באחרונה.
לאחר הלידה, ולאחר מנוחה קצרה, היא מכניסה את היולדת למקלחת, מקלחת אותה, מנקה ועוזרת לה להתלבש. התינוקת עטופה מחכה בצד עד לסיום השלה הזה. בינתיים האמבולנס מחכה למטה, אז אוספים את היולדת ואת התינוקת לתוכו ועולים לבית החולים באושר ובשמחה כאשר בדרך בכי התינוקת הופך להיות המוסיקה הכי נעימה לאוזן.
ומה יש לאסתר לומר על איחוד והצלה. "זה גוף שכולו משפחה. הוא הלב של השטח, מה שעושים הפעילים אי אפשר לתאר במילים, זו פשוט משפחה גדולה ואני שמחה וגאה שאני שייכת למשפחת איחוד והצלה".
בתמונה אסתר פרץ המיילדת- החובשת