וכך כתבה אסנת בקיר הפייסבוק שלה:
"אנשים יקרים,, אני רוצה לשתף אתכם, מעט במה שעובר בחיי
ומה אני מרגישה כיום, כשאני מרוגשת עד דמעות ואסביר למה.
אני אסנת, אמא ללוטן,בחורה בת 23 עם שיתוק מוחין,
חייכנית, אינטיליגנטית, נעימה, חברותית,אוהבת את החיים
ומנסה להתאקלם ולהתקבל בעולם ( למרות המגבלה).
ילדתי את לוטן בגיל 24., לפני כ - 23 שנה, ואז הרגשתי שצונאמי היכה בי
לא חשבתי שאי פעם אצליח להחזיק את הראש מעל המים הגועשים האלו,
שנקראים ילד נכה, ואי פעם ארגיש אחרת....מכוון שלגדל ילד עם צרכים מיוחדים זה,
לעצור את החיים שלך ולהיות מדיוק עבור האחר, תפילות רבות, לילות בלי שינה,
חרדות, חוסר ודאות, אכזבות - שזר לא יבין. הבנתי שכלום לא מובן מאליו
לאף אחד לא משנה באשר הוא. אז, החיים נלקחים בפרופורציה.
ניתנה לי הזכות להבין ולהסתכל על המתנות הקטנות של החיים. ולראות את הניסים,
הדברים הקטנים שבאמת חשובים בחיים וזה להיות בן אדם.
ניסים קטנים שמתגבשים לאחד גדול ונותן את הכח להמשיך את הדרך המאתגרת הזו שנקראת להיות שונה.....
מהאדם הקטן בסופר שמגיש עזרה, עד האדם החזק יותר שמבחין בך עומד ומושיט יד.
אני זכיתי בהמון ניסים ובנייהם אתה, יוסי חדד, ממנהל אכיפה וזרים.מהכרות בעבודה ושיחה שהתגלגלה על ביתי לוטן.
על שהקשבת לסיפור חיי, עד הטלפון שפתאום צלצל אלי והיית אתה - יוסי בקו ואמרת, היי,
מה הבת שלך היום עושה? יש לי אפשרות להעסיק אותה, מה דעתך?
עם חששות גדולות: מעבודה ראשונה, איך יקבלו אותה, איך יתיחסו אליה? איך תסתדר?
אמרת,: אל תדאגי! אני כאן. תני לי בבקשה את הזכות להעסיק אותה ויהיה בסדר.
אם לא יסתדר נדבר.....וככה היה. לוטן התקבלה בהמון חום ואהבה, בדאגה גדולה מכל הצוות המיוחד והמופלא שאספת לעבודה לצידך.
נתתם לה ביטחון וחוויה בלתי נשכחת להמשך הדרך. הוכחתם שהכל אפשרי אם רק רוצים.
שהשונה הוא לא כל כך מפחיד. הוכחתם שאתם אנשים עם לב זהב, עם נשמה ענקית
ובעיקר שאתם בני אדם. תודההההה.
ואסיים בציטוטו של הרב קוק
"צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר.
וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו"
יוסי חדד הדליק בעיניי אבוקה גדולה ועזר לביתי להצית את הנר שלה...
כן ירבו כמוך יוסי חדד לצוות המדהים: פני, רופינה, רפי, צדוק, אלינור, מיטל, שי, דודו,
אהרון, דניס, אלכסיי, אבישי, אלון, אריאל, ז'ק, יואב, כלנית, קרולין ותומר.
לעו"ד אורלי עדס, תמי לשם מרשות הועדה שאישרה בועדת חריגים את קצובת הנסיעה.
תודה לכם אנשים קסומים וטובים. בפתח השנה החדשה עלינו, אני מאחלת לך יוסי,
"ילד שלי מוצלח", כנראה מהמשורר ידע שאתה כזה מוצלח כבר אז)
ולכל הצוות המדהים הזה שעסק במלאכה החשובה הזו, שתמיד ילוו אתכם אנשים טובים, מסורים ואוהבים.
שתהיו מוקפים בהמון מלאכים שומרים. שתהיו תמיד בצד הנותן ושתזכו לעוד הרבה שנות חיים בריאים, מעניינים ומועילים.
שנה טובה וגמר חתימה טובה
אסנת ולוטן
סיפור מרגש, תמיד כייף ומשמח לשמוע על "אנשים טובים באמצע הדרך". ישר כוח ליוסי, ובהצלחה ללוטן ממערכת שמשנט