עיריית בית שמש פרסמה קול קורא להפעלת מרכז זכויות בעיר הותיקה. רעיון חיובי ביותר למיצוי זכויות כמו תשלומי ביטוח לאומי, דיור ציבורי, תחבורה, נגישות, בריאות. מרכז כזה אמור לתת אפילו ייעוץ משפטי בנושאים חשובים כמו הנגשת מידע, הגשמת מדיניות מול מקבלי ההחלטות ברשות המקומית.
רעיון בסה"כ מבורך.
ואם מבורך, למה אינו לכלל האוכלוסיה? מדוע הוא מיועד רק לתושבי העיר הוותיקה? האם העירייה מכוונת להפרדת רשויות?
בקול קורא מסבירה הרשות המקומית כי על העמותה שתזכה בקול קורא לממן חלק מההוצאות לתפעול מרכז הזכויות.
אחת הדרישות היא להיות בעל ניסיון של הפעלת מרכז כזה לפחות שלוש שנים ובסכום של 300 אלף ₪. אם התנאי האחרון סביר, לא מובן מדוע תולה העירייה זכות להשתתף למי שהפעיל בין השנים 2002-2008? האם מכוונת העירייה לגורם שהיה פעם, נעלם בימי כהונת אבוטבול ומבקש לשוב? 11 שנים אחורה זה אומר לימי דניאל וקנין, מרכז זכויות שהופעל בימי וקנין ועתה מבקש לשוב אל הבימה לאחר חלוף 10 שנות כהונת אבוטבול ושנה של אחת של בלוך? למה לא להעדיף מי שניהל או הפעיל בשנים האחרונות?
ועוד שאלה ברשותכם, מדוע מרכז זכויות רק לעיר הותיקה? לתושבי העיר החדשה- על משקל העיר הותיקה- אין זכויות? לא מגיע להם זכויות?
כאמור לקול הקורא יכולים לענות רק עמותות, חיפוש ב'עבר ובהווה' מציגים למעשה רק שתי עמותות שיכולות לתת שירות כזה בעיר, עמותת קהילה של קיבוץ תמוז ועמותת של רשת המתנסים . המרכז כיום פעיל במתנ"ס מאירהוף. קול הקורא ייסגר ב-6.10.19. נחכה ונראה את התוצאות