כל מי שמצוי בחיים הציבוריים ובפרט אלו שברמה המקומית, מכיר את הדירוג הסוציו אקונומי של היישובים, הנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס להלן). הוא נע בין 1 ל-10 כאשר 10 מוענק ליישובים העשירים בישראל ו-1 לנחשלים ביותר.
הציון שניתן ליישוב הוא שקלול של כלל הנתונים ביישוב. על אותה הדרך, יש דירוג גם לאזורים תוך עירוניים. הדירוג העירוני הוא כאמור שקלול של כל האזורים. לדוגמה, אם עיר מסוימת זוכה לציון 6, ייתכן ויש בה אזורים בדירוג 8 ומן העבר השני, אזורים באשכול דירוג 4. ככל שהעיר יותר גדולה ומגוונת, ייתכנו פערים בין השכונות העשירות המצויות באשכולות 9-10 ומנגד, שכונות עוני שמשתרכות אי שם באשכולות 1-2. תל אביב, ירושלים וחיפה, מהוות דוגמאות מובהקות ביותר לכך.
בית שמש חולקה ללא פחות מ-22 אזורים (כולל אזורי התעשייה....) אם כי ישנם אזורים שמבחינה גיאוגרפית, סגנון התושבים והדירוג הסוציו אקונומי ניתן להכלילם כמקשה אחת. כך למשל שלושה אזורים ברמב"ש ב' שמשתייכים לאשכול הנמוך ביותר - דירוג 1. והם לא היחידים - שלוש שכונות נוספות - הקריה החרדית על כל חלקיה, חפציבה והמשכה על הגבעה מול מחסיה - גם הן בדירוג 1. בכל האזורים הללו מתגוררים כ-43 אלף תושבים.
שמונה אזורים מדורגים באשכולות 2 ו-3. מדובר ברמב"ש א' ובית שמש הישנה. באשכול 3 מצוי החלק העליון של רמה א', שם האוכלוסיה מעורבת יותר וכן אזורים אחרים בבית שמש כדוגמת משק עזר, רמת לחי, מערב העיר הוותיקה ושוכונת הגפן. בשמונת השכונות הללו מתגוררים כ-36 אלף תושבים.
את הממוצע מעלים שני אזורים בדירוג 5 - נווה ספיר, גבעת שרת ונופי אביב; שני אזורים בדירוג 6 - שיינפלד ופסגות השבע; וגבעת סביון שצועדת בצמרת עם דירוג 7. בחמש השכונות הנ"ך מתגוררים כ-20 אלף תושבים.
מדד הלמ"ס, שמתפרסם לראשונה אחרי תקופה ארוכה, מתבסס על נתונים ממפקד האוכלוסין בשנת 2015, והרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדה על פי 14 מאפיינים, שכוללים בין היתר הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. החישוב בוצע עבור 1,624 אזורים סטטיסטיים בתוך 81 עיריות ומועצות מקומיות עם 10,000 תושבים ומעלה. החישוב לא בוצע עבור מועצות אזוריות, כך שאין נתונים על מטה יהודה. כאמור, יישובים שמספר תושביהם הוא ארבע ספרתי, כדוגמת הר אדר וקרית יערים שבאזורנו, לא נכללו בחישוב. ומה עם אבו גוש? על פי פרסומי הלמ"ס, לא נכללו יישובים ערביים רבים בשל בעיית כתובות.
עוד יצוין כי כל קבוצת דירוג כזו שיש לה מספר נקראת 'אשכול' ולא 'עשירון' מכיוון שכל קבוצה כזו אינה מהווה עשירית מן האוכלוסיה שנמדדה. כך למשל, באשכול 10, יש שבע שכונות בלבד מכל הארץ - 4 מתל אביב, 2 מרמת השרון ואחת מחיפה.
ומה זה אומר לגבינו? לדברי פרופ' דניאל פלזנשטיין, מומחה לפערים בין-אזוריים בישראל מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שדבריו צוטטו באתר YNET: "הנתונים הם כלי מדידה, אך הם אינם מעידים על הכול. מדובר במדד קר, כביכול אובייקטיבי אבל שלא ניתן לפרש אותו מעבר למה שהוא. גם אם אתה נמצא בתחתית הסולם מבחינת רמת השכר, זה לא אומר שאין לך אושר או שביעות רצון מהחיים".