השבוע זכתה נילי בלאק, בתואר אלופת העולם באיגרוף תאילנדי. ההישג שלה בכל קנה מידה הישג אדיר, בפעם הרביעית ברציפות, לוקחת תואר אלופת העולם. אין מתחרה לה, עוד פעם אחת והתמונה שלה תוצב בבניין האו"ם כאישה השאפתנים המצליחה בעולם.
נילי בלאק, צעירה מבית שמש, גדלה בבית שמש, התחנכה כאן, משפחתה כאן, והיא? שינתה כתובת בתעודת הזיהוי שלה. נילי בלאק כדוגמא בלבד.
במוצ"ש האחרון חזרתי מהדרום. צעירה ביקשה טרמפ, עצרתי. במקום שבו שבתתי אין תחבורה ציבורית, ולך תדע מה ומתי תצא הצעירה הזו מאותו ישוב בקרבת שדה בוקר. יהודי טוב. כך אני חושב על עצמי, עצרתי.
אספנו את הצעירה, לאן אתם נוסעים, אני רוצה לירוחם, או באר שבע. העיקר לצאת מהמקום? מכירים את הביטוי הזה, 'העיקר לצאת מהמקום הזה', פעם היינו כך מבקשים טרמפים במוצ"ש בימים בהם התחבורה הציבורית הייתה בכל שעה עגולה.
"לבית שמש". השבתי. "וואו, אני צריכה לבית שמש, הורי מתגוררים ברמה א." איזה פרץ של שמחה, כאילו זכתה הצעירה במיליון דולר. באמת, לצאת מהדרום בשעה כזו, מוצ"ש בקרבת 21:30 ולהגיע הביתה כעבור שעה חצי זה באמת זכייה. אחרת, הצעירה, כך סיפרה, היתה צריכה לנסוע לבאר בע, לקחת אוטובוס לירושלים, ומשם חזרה לבית שמש... הייתה יכולה בשקט להגיע אחרי חצות. וזה אם היתה מצליחה לתפוס תחבורה ציבורית מירושלים בית שמש.
כרגיל במקומותינו מתפתחת שיחה, מה, איך הגעת למקום. חשבתי שירות לאומי, ככה נראה לי לחשוב. צעירה, בחורה רצינית מהרמה. מתברר שלא. לא אכתוב פרטים כדי לא לחשוף זהותה של הצעירה. סופה של השיחה: אני לא חושבת לחזור לעיר הזו. המקום מקסים, הסביבה מקסימה. אני לא חוזרת לבית שמש.
החוט המקשר בין שתי הצעירות, הטרמפיסטית ונילי, שתיהן גדלו בעיר, שתיהן עזבו את העיר. ממש כמו צעירים רבים אחרים שעוזבים את בית שמש.
התופעה מוכרת, ידועה, עשר שנים, היום כבר 11 שנה, יודעים על התופעה הזו שצעירים עוזבים את העיר. איך בולמים אותה? איך מונעים מצעירים אחרים ללכת עם נילי והטרמפיסטית שלי?
הסיפור הכואב הזה לא מוצא פיתרון, לי לא נותן מנוחה. מדוע? לא בגלל שאין פיתרון, יכול להיות שאין פיתרון, לפחות שינסו. לפחות שיוקם קוורום של אנשי חשיבה לגבש רעיונות, לבדוק גורמים, לשמוע צעירים, לגבש תכנית איך לבלום את גל העזיבה ויותר איך לפעול למשיכת צעירים לבית שמש.
למשל, הנה רעיון שלא עוד נוסה בעיר. למשל, הקמת פתיחת מעונות סטודנטים בבית שמש. ירושלים מחוסרת דיור, בית שמש זמינה ונגישה.
כן, לא יודע מה תהיה התוצאה הסופית, לפחות לנסות. לחשוב לעולם לא מזיק. כך נמנע שאותה טרמפיסטית שדיברה על סביבה וטבע קסום, ועל נילי בלאק ועל דומיהם לעזוב את העיר.
בתמונה: נילי בלאק אלופת העולם בפעם הרביעית