מידי פעם אני מחליף לעצמי את מסלולי הנסיעה לעיר הקודש תובב"א, פעם בכביש 1 הרחב , מפעם בדרך נס הרים, ומשם בדרך המנהרות או בדרך עין כרם. פעם אני סוטה מכביש 1 לירושלים דרך מבשרת.... כל דרך ומעלתה.
היום הזדמן לי לראות, ולהבין בעיקר מדוע עצי הדרך בדרך עין כרם ירוקים בכל השנה. עובד אגף טיפוח העיר של ירושלים משקה את העצים. ברכב של האגף מותקן פח מים ענק וממנו יוצא צינור מים בו זורם המים דרך צינור אל העץ.... לא גילוי עולמי, מבחינתי הסבר פשוט נבון למראה שגרתי בירושלים.
ואצלנו? יש עצים, אפילו מטיבים עם הולכי הרגל. מתי מישהו בעיר שלנו הטיב עמם בימות החמה היוקדת? מתי פעם מישהו השקה אותם כדי שיצילנו עלינו צלתם. ומהעץ לכיכר....
הבדל קטן בין טיפוח לטיפוח. תארו לעצמכם את הכיכר הזו שבתמונה, מרכזית מאוד, מול בית העירייה, אילו הייתה מקבלת מים פעם בשבוע איך הייתה פורחת. לא נעים, אבל המים היחידים שהכיכר מקבלת בימות הקיץ הם מי רגלי הכלבים שעולים על הכיכר.
האם כך צריך להיות?
ואם לא בשבילנו, אז לפחות לכבוד האיש שהכיכר נושאת את שמו, כיכר רבין.
אגב מול אותה כיכר מצוי אי תנועה קטן, פעם היה מטופח בצמחיה. היום, עפר וחול....