על פי התביעה, אותה הגישו לאחרונה עו"ד דוד פייל ועו"ד איילה מאור - הגיע נער כבן 17 מבת ים לבית חולים וולפסון בחולון, לאחר שנחבל בראשו במהלך אימון קיקבוקסינג.

הנער סבל מהפרעות בדיבור, ואף איבד את הכרתו לפני הגעתו לחדר המיון. בדיקת CT  ראש שנערכה לו לא העלתה ממצאים מחשידים הוא שוחרר לביתו לאחר שעבר בדיקה על ידי רופאה מתמחה בלבד וזאת מבלי שעבר בדיקה על ידי נוירולוג.

כעבור מספר ימים הגיע הנער לקופת חולים מכבי, עם החמרה נוירולוגית כשהוא סובל מהתכווצויות בפה וביד ימין, כאבי ראש, וכן מרעד קל בידיים ודיבור לא עקבי.

הוא הופנה חזרה לחדר המיון בוולפסון, ושם הפנו אותו הרופאים לבדיקת MRI בקהילה – שיועדה לשבוע לאחר מכן ושחררו אותו לביתו.

עם תום ביצוע בדיקת ה- MRI , אשר נערכה בבית חולים "אסותא", האב לא היה שקט, על כן שלח את בנו עם תוצאות הבדיקה לבית החולים – על מנת לחסוך זמן. משראה הרופא בבית החולים את תוצאות הבדיקה הוא התקשר בדחיפות לאב והורה לו להבהיל את בנו לבית החולים מפני שהוא סובל מנזקים מוחיים ניכרים.

מאז המקרה סובל הנער מהפרעות בדיבור, קושי בריכוז, עצבנות ועלייה במשקל, ומומחה לנוירולוגיה העריך את שיעור נכותו הנוירולוגית בכ- 36%.

חוות דעתו של פרופ' אבינועם שופר, מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד ומנהל היחידה לנוירולוגיה בביה"ח שניידר צורפה לכתב התביעה. לדבריו, פעילויות הספורט הנפוצות בהן פגיעה של אוטם מוחי הנובע מדיסקציה של עורק התרדמת (העורק המספק דם לראש ולצוואר) הינן כדורגל וקיקבוקס. אולם, הבדיקות שנערכו לנער עם הגעתו לבית החולים לא כללו בדיקות הדמיה קריטיות ( MRA, CTA ) שיכלו לסייע באבחון של הפגיעה ממנה סבל הנער.

עוד מציין המומחה בחוות הדעת, כי , כאשר צעירים העוסקים בענפי ספורט אלה מגיעים עם תסמינים דומים, יש לערוך להם בדחיפות בדיקות לגילוי הפרעה בזרימת הדם למוח – כמו MRI או CTA (סי טי של כלי הדם במוח).

לדבריו, בדיקת CT  רגילה לא יכולה לאתר הפרעה שכזו, בייחוד בשעותיה הראשונות.

לדברי פרופ' שופר, החריגה הראשונה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת בטיפול בנער נעשתה בוולפסון. לדבריו, על אף התסמינים הבולטים והמחמירים, החליטו הרופאים לשלוח את הנער לבדיקה אמבולטורית (כלומר בדיקה שאיננה מצריכה אשפוז) וכך יצרו עיכוב זמן משמעותי לטיפול במצבו המסוכן.

"במציאות הישראלית המוכרת לי היטב מעבודתי בבית החולים שניידר" כותב פרופ' שופר בחוות דעתו, "במצבים רבים קשה להשיג בדיקת MRI תוך אשפוז. להשיג בדיקות כאלו אמבולטורית קשה לאין ערוך, ולהשיגן על בסיס דחוף כמעט ולא ניתן. עולה מכך כי הצוות בהפנותו את הילד לבירור אמבולטורי כזה, לא חש בחומרת המצב או בדחיפותו וזאת חרף הדינמיקה שנמצאה במהלך הנוירולוגי של מחלתו של הנער".

את ההתרשלות השנייה מייחס פרופ' שופר לטיפול בתוצאות בדיקת ה- MRI בביה"ח אסותא. לדבריו, הנזק המוחי ממנו סבל הנער בלט לעין מתוצאות הבדיקה - והטכנאי שערך את הבדיקה היה אמור לאבחן את מצבו הקשה של הנער באופן מיידי, ולהביא את הבדיקה לפענוח מיידי של רדיולוג.

לדבריו, היה מצופה מהטכנאי לעורר לכל הפחות את תשומת ליבם של הורי הנער לכך שהבדיקה מדגימה נזק מוחי ולהנחות אותם להעביר את הבדיקה לפענוח מידי.

לדברי פרופ' שופר, העיכוב בפענוח בדיקת ה- MRI יצר עיכוב נוסף של יומיים תמימים עד לאשפוזו של הנער, ומתן טיפול ההולם את מצבו.

 

בימים אלה הגישו עו"ד דוד פייל (בתמונה, צילום: רן כליף)  ועו"ד איילה מאור, בשמו של הנער, תביעה לפיצויים נגד בתי החולים 'וולפסון' ו'אסותא' – בשל התרשלות ועיכוב באבחון מצבו של הנער – פעולות אשר גרמו, לטענתם - לנכותו. התביעה נדונה בבית משפט השלום בתל אביב. 

המאמר מוגש באדיבות רן שריר, יחסי ציבור למשרדי עורכי דין