אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת אסורה מדרבנן, ואף לצורך קיום מצוה.
כיתר איסורי־שבת מדרבנן מכונֶה איסור זה בשם 'שבות', ואמירה לגוי לעשות איסור דרבנן - ואף מלאכה דאורייתא ב'שינוי' - מכונָה 'שבות דשבות', ובמקרה שהיא נצרכת לקיום מצוה דאורייתא לא אסרוה חז"ל, ויתכן שהיא מותרת אף לצורך 'הידור מצוה'.
ונחלקו הפוסקים אם היא מותרת במקרה שקיים ספק אם עשיית המלאכה על־ידי הגוי תאפשר את קיום המצוה. [סעיף כא, ס"ק פו ושעה"צ ס"ק קכ; ביאורים ומוספים דרשו, 80, 82 ו־83]
כיתר איסורי־שבת מדרבנן מכונֶה איסור זה בשם 'שבות', ואמירה לגוי לעשות איסור דרבנן - ואף מלאכה דאורייתא ב'שינוי' - מכונָה 'שבות דשבות', ובמקרה שהיא נצרכת לקיום מצוה דאורייתא לא אסרוה חז"ל, ויתכן שהיא מותרת אף לצורך 'הידור מצוה'.
ונחלקו הפוסקים אם היא מותרת במקרה שקיים ספק אם עשיית המלאכה על־ידי הגוי תאפשר את קיום המצוה. [סעיף כא, ס"ק פו ושעה"צ ס"ק קכ; ביאורים ומוספים דרשו, 80, 82 ו־83]