שאלה: האם מותר לתלות בשבת כביסה שכובסה מערב שבת?

תשובה: במשנה במסכת שבת (דף קמו:) שנינו, מי שנשרו כליו במים (מי שנרטבו בגדיו במים) מהלך עמהם ואינו חושש, הגיע לחצר החיצונה, שוטחן  בחמה (מניח את הבגדים לייבוש בצורה שהם פרושים כנגד השמש), אבל לא כנגד העם. כלומר אסור לפרוש את הבגדים לייבוש במקום שרואים אותו בני אדם, בכדי שלא יחשדוהו שכיבס בשבת. ומבואר אם כן במשנה, שאסור לתלות בשבת כביסה בצורה שנראה שהוא מייבש את הכביסה (כלומר, שהוא פורש את הכביסה שתתיבש) בכדי שלא יבאו הרואים לחשוד בו שהוא כיבס את בגדיו בשבת, אבל אם עושה כן בתוך ביתו, אין לחוש בזה למראית העין של הרואים שיטעו לחשוב שהוא כיבס בשבת.

ובגמרא (שם) אמר רב יהודה אמר שמואל, כל מקום שאסרו חכמים משום מראית העין, אפילו בחדרי חדרים אסור. כלומר, רב יהודה חולק על מה שאמרו במשנה שרק במקום שבני אדם רואים אותו אסור לשטוח את הכביסה לייבוש, אבל אם אין בני אדם רואים אותו מותר לעשות כן. שאומר רב יהודה, שכל דבר שאסרוהו חכמים משום מראית העין (כלומר, שחששו שמא הרואים יחשדוהו באיזה דבר), אפילו בחדרי חדרים אסור לעשות את אותו הדבר. ואם כן הוא הדין גם כן לענין איסור שטיחת הכביסה לייבוש, שלדברי רב יהודה יהיה אסור לעשות כן אפילו בחדרי חדרים, כגון בחדר האמבטיא וכיוצא בזה. והקשו בגמרא על דברי רב יהודה, שהרי במשנה מבואר בפירוש שלמרות שחששו חכמים משום מראית העין, מכל מקום דוקא במקום שהעם רואים את מעשיו, אסור לעשות כן, אבל בחדרי חדרים בתוך ביתו, מותר לשטוח את הכביסה ואין לחוש משום מראית העין. ואם כן איך יוכל רב יהודה לחלוק על משנה מפורשת. וישבו בגמרא את דברי רב יהודה, שהדבר תלוי במחלוקת תנאים, שכן שנינו בבריתא, "שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם, רבי אלעזר ורבי שמעון אוסרים". נמצא שדברי רב יהודה הם כשיטת רבי אלעזר ורבי שמעון שאוסרים לשטוח את הכביסה אפילו בחדרי חדרים.

ולענין הלכה, רבינו נסים גאון פסק כמו ששנינו במשנה, שאין לאסור לשטוח כביסה אלא דוקא במקום שרואים אותו, אבל בתוך ביתו מותר. אולם הרא"ש והרי"ף והרמב"ם, כולם תפסו בשיטה אחת כדעת רבי אלעזר ורבי שמעון שכל דבר שאסרו חכמים משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור. ולפיכך אסור לתלות בשבת כביסה לייבוש, כל שעושה כן בצורה שנראה שהוא מתכוין לייבוש הבגד, שמא יבאו הרואים לחשוד בו שכיבס את הבגד בשבת. ואפילו אם הבגד יבש, יבאו לחשוד בו שהיה הבגד מלוכלך מעט, או שיחשדוהו שהיה הבגד רטוב. וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שא), שכל דבר שאסרוהו חכמים משום מראית העין, אפילו בחדרי חדרים אסור. אולם כתב רבינו יוסף חיים מבבל, שאם תלה את הבגדים לייבוש מערב שבת, אינו חייב להוציא את הבגדים לפני שבת, שבזה לא גזרו כלל משום מראית העין.

ובאמת שבלאו הכי, בגד שהוא רטוב במים מחמת שנפל למים וכדומה, אסור לטלטל אותו (להזיז אותו) בשבת שמא יבא לסחטו, שיש בזה איסור מן התורה. ורק בגד שאינו רטוב אלא מעט, שאז אין דרך לסחטו, מותר לטלטלו בשבת. וכן בגדים שעליו (שהוא לבוש בהם), ואירע שנרטבו מחמת איזו סיבה, מותר להמשיך ללכת עמהם, שאין לחוש בזה שמא יבא לסחוט את בגדיו.

ולסיכום, אסור לתלות בגדים בצורה שנראית שהיא לצורך ייבושם בשבת. ואסור לעשות כן בין אם מדובר בבגדים מכובסים, ובין אם מדובר בבגדים שנרטבו מחמת סיבה אחרת. ואפילו בחדר האמבטיה אין להקל בזה. ובגד שהוא רטוב לגמרי, שדרך לסחוט אותו מן המים שספוגים בו, אסור לטלטלו בשבת, שמא יבא לסחוט ממנו את המים ויעבור על איסור תורה.

ובהמשך יבואר אם ירצה ה', אם מותר להניח בשבת בגד שנרטב מהגשם וכדומה סמוך לתנור הסקה בכדי שיתייבש.