מאמינים? כן זה קרה כאן בעירנו בשנת 2017. לאחר שכלו כל הקיצין ולאחר שהתייאש מכל הגורמים אליהם פנה בעיר, כולל ראש העירייה, הגיע והתייצב תושב בית שמש בפתח ביתו של שר הפנים אריה דרעי ברח' הקבלן להתלונן על סבל מתמשך בפינוי אשפה ברחוב הוא מתגורר. התושב הגיש מכתב לבנו יקירו של שר הפנים וביקש למוסרו לכב' השר.
לא הספיק התושב לשוב על עקבותיו לתחנה המרכזית בירושלים הוא מקבל טלפון מהשר: הבעיה שלך תטופל אישית על ידי.
מה אתם חושבים? אז כן. אריה דרעי הרים מיד טלפון למשה אבוטבול שישב על המזוודות בדרך למרוקו ודרש ממנו פיתרון לבעיה. אבוטבול הבטיח לטפל... ממש כפי שהבטיל לאותו תושב בכמה הזדמנויות קודמות. הפעם רטן, כעס, זעם, מאוד אבוטבול לשמוע שהבעיה מגיעה עד לכב' השר. אז כעס. אבוטבול נסע למרוקו, התנפש וחזר. ומה עם הבעיה?
פינוי אשפה הזה נגרם בשל סכסוך שכנים מובהק. בכך אין ספק. שכן אחד אומר שפח האשפה המוצב בקרבת ביתו מפריע לו, התושבים האחרים דרושים הצבת פחי אשפה כמו בכל העיר. בעירייה מתקשים להחליט הין להציב את הפח המיועד.
הסכסוך הזה הגיע כבר אפילו לבית המשפט ואיים לפוצץ אוירת שכנות שוררת במשך עשרות שנים. רוב הדיירים קבעו את המיקום המתאים מבחינת כולם, דייר אחד מתנגד!! צודק או לא, בעקבות ההתנגדות הזו נוצרה כל המהומה. עד כדי כך שהדיון הגיע לפאתי בית שמש על תביעה בגין איומים, תביעה שבינתיים נדחתה לגמרי בהחלטה מוסכמת בין שני הצדדים. הסכסוך הזה נפתר לא בעיית מיקום הצבת פח האשפה.
לפני כשבועיים כאשר הגיע שר הפנים אריה דרעי הכין לו התושב מכתב נוסף למסירה. ע"פ הוראות כוחות הביטחון נמנעה בקשתו זו מלהתממש. המכתב הגיע אלינו. כך כותב לו אותו תושב: " אדוני השר. עד היום אנו סובלים והכל בגלל דייר אחד. אנו צריכים ללכת מרחק של 200 מ' לפחות על מנת לפנות אשפה ביתית. ברחוב מתגוררת אוכלוסיה מבוגרת וחלקה נכה. אני פונה אליך שוב אחרי שניסיתי אצל כל הגורמים ואנו עוברים מפח נפש".
אתמול הגיע חבר מועצת העיר ישראל סילברסטיין ממונה על הבריאות. לפניו היום מנשה אליאס ממונה על איכות הסביבה. לפני שניהם היה שלום אדרי הממונה על השכונות. לפני שלושתם היתה פניה לסגן ראש העיר מאיר בלעיש שלא נתן פיתרון, ולפני כל זה הייתה פניה כתובה שהונחה עם חתימות כל הדיירים בלשכת ראש העיר אבןטבול.
אז מי יפתור את הבעיה? ויש בעיה.
בתמצית ברח דם המכבים , אחד הרחובות הכי נאים בעיר בגלל אי הסכמה בין הדיירים אין מקום להצבת מיכל אשפה. העירייה הציבה במקום מסויים, ומשום מה המיכל לא נמצא למחרת במקומו. קשרו אותו בשרשרת ברזל, וגם זה לא עזר. השרשרת נותקה והפח הדרדר במורד הרחוב... מי יכפה דעתו? היחיד או הרבים? הפרט או הרשות? סיפור לא פשוט אבל מורכב ומחייב פיתרון. פתרון יצירתי שיכול להניח דעתו של היחיד וייתן מזור לבעיית הרבים.